אחת מזירות הפעולה המשמעותיות של הרשויות בתחום יחסי הדת והמדינה היא תקצוב התרבות היהודית – ברשויות המקומיות מתקיימים במהלך השנה אירועים ופעילויות רבות העוסקים בתחום של יהדות ומורשת ישראל, המתוקצבים מדי שנה בעשרות מיליוני שקלים. מקור התקציב העיקרי הוא האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, ולצידו מממנים את האירועים השונים משרד התרבות, משרד ההתיישבות, המשרד לשרותי דת והמועצות הדתיות.
בשנת 2020 פורסם דו"ח של תנועת נאמני תורה ועבודה שבחן לעומק נושא זה, ומצא מספר ליקויים רוחביים ולקונות בתחום. עיקרי הדו"ח מתייחסים לסוגיות עקרוניות של שקיפות אודות האירועים המתוקצבים, פיקוח, היעדר מנגנונים מסודרים תיעוד ובקרה, גיוון וחוסר בקריטריונים ברורים לתמיכה. נמצא אף כי תקציבי תרבות יהודית הועברו גם לארועים כמו סדנאות קוסמטיקה, או סיורי צפרות, ומנתוני ארגון 'פנים' עולה במפורש כי ארגונים ליברליים ופלורליסטיים נתמכים בשיעורים נמוכים באופן מובהק.
על מנת להביא לייעול ותיקון, לניצול מיטבי של כספי התרבות היהודית באופן שוויוני ומגוון, וכדי להרבות תרבות וזהות יהודית במסגרת השלטון המקומי גיבשנו מתווה לנוהל עבודה לרשות המקומית בתחום תקציבי התרבות היהודית והתורנית:
פיקוח ובקרה: בכל רשות ישנם מספר גופים המתקצבים אירועי תרבות יהודית. מציאות זו יוצרת מצב של כפילות תקציבית וחוסר בהירות – יש לייצר פיקוח ומעקב רציף אחרי כלל תקציבי התרבות התורנית ברשות.
שקיפות: רשויות רבות אינן מפקחות על תקציבי התרבות התורנית. מעקב תקין יכלול את פירוט כלל הארועים שהתקיימו במימון המחלקה לתרבות תורנית ברשות, כולל מספר המשתתפים, הארגונים השותפים, תקציב מפורט ומודעות הארוע.
גיוון: רבות מהמחלקות לתרבות יהודית מתקצבות בעיקר פעילויות לציבור הדתי לאומי והחרדי. יש לקיים ארועים לכל קהלי היעד ולהקפיד על חלוקת תקציבים שוויונית.
שוויון מגדרי: יש להקפיד על שיתוף נשים בכל אירוע המתוקצב באופן ממלכתי, ובכלל זה אירועי תרבות יהודית. יש לוודא כי קיימת גישה לנשים לאירועים השונים, ומתקיימים גם אירועים המתאימים לקהל הנשי.
שיתופי פעולה: שיתוף פעולה עם ארגונים חיצוניים ועמותות יתקיים בשקיפות מלאה ובאמצעות מכרז/קול קורא, התקשרות עם עמותות תיעשה למול עמותות עם אישור מנהל תקין בלבד. יש לדרוש מהארגונים השותפים השתתפות עצמית על מנת לוודא שהאירועים אכן מתקיימים במשותף
קידום אינטרסים פוליטיים: יש לוודא כי הפעילות אינה מנוצלת לשם קידום אינטרסים פוליטיים של מפלגה או נבחר ציבור ספציפיים. תקציבי התרבות הם תקציבים ציבוריים שנועדו לתמוך בארועים ולא במפלגות או נבחרי ציבור.
החיים המשותפים ברשות הם בידינו. יש לנו כאזרחיות וכאזרחים האפשרות להשפיע על התרבות בעיר, והבחירות לרשות המקומית הן צומת השפעה משמעותי. כאשר אנו מדברים עם המועמדים לבחירות ברשות או מתלבטים למי להצביע, זו ההזדמנות שלנו להשפיע על הגיוון והשוויון בתקצוב התרבות היהודית.
שירותי דת:
המועצות הדתיות מוקמות מכוח חוק שירותי הדת היהודיים, ואמונות על אספקת שירותי הדת המקומיים, לרבות מתן שירותי השגחה על כשרות, תפעול מקוואות טהרה, רישום לנישואין לבני זוג יהודיים, עירובין, תרבות תורנית ולעתים אף תהליך הקבורה. עם זאת, בניגוד למחלקות ואגפים אחרים ברמה המקומית, הן אינן כפופות לרשויות המקומיות ומתפקדות כגוף עצמאי ללא צורך במתן דין וחשבון לנבחרי הציבור ברשות המקומית.
נכון להיום, קיימים ליקויים בניהול תקציבי המועצות, זאת כפועל יוצא מהמבנה הארגוני בו פועלות המועצות הדתיות. רק לאחרונה, פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת פיננסית העוסק בתקצוב וניהול התקציב במועצות הדתיות, והצביע על ליקויים בניהול התקציב, היעדר מדדי יעילות וחוסרים בבקרה ובביקורת פנימית וחיצונית. לליקויים אלה קשר מהותי למבנה המועצות הדתיות ואופי פעילותן כיום.
המועצות הדתיות מהוות בעצם מעין גוף כלאיים, שנותן שירותים עירוניים אך כפוף למשרד ממשלתי. שירותי הדת אותן מספקות המועצות הם שירותים עירוניים הקשורים ישירות לצרכי הקהילה המקומית המשתנים, אך בניגוד למחלקות ואגפים אחרים, המועצות אינן כפופות לרשויות המקומיות, מתפקדות כגוף עצמאי ואף פועלות ללא כל מחויבות למתן דין וחשבון לראשי העיר ולצוות ניהול הרשות. מציאות זו מייצרת כשלים רבים, ובעיקר מייצרת מצב בו לרשות המקומית אין כל שליטה באופי, היקף וטיב שירותי הדת הניתנים לתושבים. דבר הפוגע גם בשירותי הדת עצמם.
במספר לא מבוטל של רשויות מקומיות שמרבית תושביהן יהודים לא הוקמה מועצה דתית ושירותי הדת ברשויות אלה מסופקים באמצעות מחלקה או אגף ייעודי לכך ברשות המקומית. זה המצב בערים אלעד, חריש, שוהם ומודיעין–מכבים–רעות וכן בעשרות מועצות אזוריות. לא לחינם בחרו מייסדי ערים אלה שלא ליצור בתחומן ישות עצמאית אשר תספק את שירותי הדת לתושבים במנותק ממדיניות מועצת העיר, וזוהי ראייה לכך שניתן לספק שירותי דת איכותיים לציבור הרחב, אף בעיר שמרבית תושביה חרדים כמו אלעד, גם שלא באמצעות המועצה הדתית.
לשיטתנו יש לאפשר לרשויות המקומיות לספק שירותי דת במסגרת פעילות הרשות, כאשר המועצה הדתית תתפקד כאגף שירותי דת בעיריה, בדומה למחלקות ואגפים אחרים ברשויות, ויופעלו באופן בלעדי על ידי העיריה ובפיקוחה. הפעלה מלאה של המועצות הדתיות על ידי העיריות והרשויות המקומיות, שבקיאות בצרכים השונים ואופי הקהילות בתחומן, מכלול השירותים לאזרח ודרישות התקציב, תוכל להביא לפתרון הליקויים הקיימים, ובעיקר להביא לשיפור וייעול משמעותיים של שירותי הדת בישראל, ולהיטיב עם צרכני שירותי הדת והקהילה בכלל, תוך הגדלת אמון הציבור בשירותי הדת.
החיים המשותפים ברשות הם בידינו. יש לנו כאזרחיות וכאזרחים האפשרות להשפיע על שירותי הדת, והבחירות לרשות המקומית הן צומת השפעה משמעותי. כאשר אנו מדברים עם המועמדים לבחירות ברשות או מתלבטים למי להצביע, אסור לנו להחמיץ את תיקון שירותי הדת.
לשאלות, יעוץ והכוונה – פנו אלינו:
גילעד הסה, ראש תחום תקציבים ושקיפות 050-7240046
עו"ד ליאת קליין, מנהלת מרכז כדת וכדין 055-6653890
