דת ועיר – נשים
החיים המשותפים ברשויות משתנים ונראים אחרת בין רשות אחת לשניה. השוני מתבטא במאזן הקבוצות המרכיבות את הרשות, בסדרי העדיפויות, בסממני דת ובמאפיינים דמוגרפיים נוספים, אך הדומה בכולם הוא היחס המספרי בין נשים לגברים.
נשים מהוות 51% מהאוכלוסיה וזו סיבה בסיסית לקידום ייצוג נשי במוקדי ההשפעה וקבלת ההחלטות.
משום כך, גם כאשר אנחנו דנים ביחסי דת ועיר, חשוב שנעלה לדיון את ההקשרים לייצוג הנשי ואת האפשרויות העומדות לידי המועמדים בסיעות, לראש הרשות ולציבור הבוחרות והבוחרים, כדי לשפר את מתן השירות לתושבות ולתושבים ולצמצמם פערים קיימים.
בין סוגיות הייצוג היחסי, שירותי הדת וההנהגה נבחן את מקומן של נשים בארבעה מרחבי הרשות.
- נשים במועצות דתיות
- שירותי הדת – מקוואות, בתי עלמין, נישואין
- מנהיגות נשית דתית בקהילה
- מוסדות חינוך דתיים
נשים במועצות הדתיות
המועצות הדתיות, שנוסדו טרום הקמת המדינה, אחראיות בעיקר על ניהול ותקצוב שירותי הדת ברשות. שירותים אלו כוללים רישום נישואין, מקוואות, כשרות, קווי עירוב, פעילות תרבות תורנית וקבורה (בחלקן).
הרכב המועצה הדתית נקבע ע"י ראש הרשות והשר לשירותי דת ולרוב תואם את יחסי הכוחות המפלגתיים ברשות. החל מ-2017 נדרש ייצוג של כ-25% נשים בהרכב.
בראש הרכב עומד יו"ר נבחר ותפקיד זה הוא בשכר, בשונה מחברי ההרכב שהינם מתנדבים.
במידה ואין הרכב מאוחר במועצה הדתית, קובע השר לשירותי דת "ממונה" האחראי ובעל הסמכות.
מאחר וכל הנושאים שבאחריות גוף זה רלוונטיים לנשים ולגברים כאחד, יש חשיבות בהשתלבות נשים בתפקידים ההתנדבותיים ובאלו בשכר.
גם כיום מכהנות נשים בהרכבי המועצות הדתיות ובראשן, אם כי בייצוג נמוך ביותר.
נוכחותן הפעילה של נשים בצומת השפעה זו, פותחת הטמעת חשיבה נשית בנוסף לגברית, מאפשרת התאמת השירותים לנשים וחשובה גם בשירותים הנוגעים בעיקר לנשים, כדוגמת מקוואות.
שירותי הדת
רישום נישואין – המועצה הדתית היא הגורם הממסדי הראשון איתו נפגש זוג לקראת נישואיהם והמעבר לסטטוס משפחתי. זו דלת הכניסה הבירוקרטית לחיי הנישואין ומשום כך חשוב שהשירות יהיה מותאם לנשים ולגברים, מתוך הבנת השוני בין אורחות חיים מגוונות ומתוך חשיבה ארוכת טווחה עלולה גם להעמיד במבחן את הזוג במקרה של פרידה.
לכן, חשוב שתהליך הרישום יהיה שוויוני לנשים ולגברים ובנוסף לתהליך הקיים ישולבו באופן קבוע הסברים ועידוד לחתימה על הסכמי קדם נישואין. במעמד זה ניתן גם להעניק מידע בסיסי על מניעת אלימות בזוגיות.
מקוואות – טבילת נשים היא מהמנהגים המושרשים מזה דורות ומוקפדת על ידי רוב גדול של נשים דתיות ומסורתיות.
עם השנים ובעזרת שינוי מדיניות, נערכו התאמות במקוואות, כך שנשים יוכלו לטבול בפרטיות, ללא תשאול הבלניות וללא נוכחות אישה נוספת בעת הטבילה.
כמו כן, חקיקה הביאה להתאמה ולהנגשת מקוואות לנשים עם מוגבלויות, אם כי בתחום זה יש צורך בהתאמות רבות שאינן מתקיימות היום, כדוגמת מוגבלויות נפשיות ומנטליות.
המקווה הוא מרחב אינטימי לנשים ומוגן ובכך הוא גם הזדמנות לחשיפת מקרים של אלימות במשפחה והנגשת מידע על גורמי טיפול ומענה לנשים הסובלות מאלימות.
כשרות – נשים, מהיותן משמעותיות ולרוב גם האחראיות העיקריות על ניהול הבית והמטבח, מעורות ומקפידות על הלכות הכשרות. בשנים האחרונות גם מתקיימות תכניות הכשרה לנשים כמשגיחות כשרות במסעדות ומוסדות.
תרבות תורנית – המועצה הדתית תומכת ושותפה לאירועי תרבות תורנית ברשות. בהיותה אחראית על כלל תושבי הרשות, חשוב שהתקציב בתחום זה יחולק בין הקבוצות השונות באופן הוגן ומותאם. עם זאת, באחריותה לתמוך באירועים שאין בהם אלמנטים פוגעניים עבור קבוצות אוכלוסייה אחרות. מסיבה זו יש למנוע אירועים בהפרדה המתקיימים מכספי הציבור ומאירועים המדירים נשים.
קבורה – נשים וגברים נדרשים ללוות בני משפחה ומכרים בדרכם האחרונה. יש גיוון מנהגים ביחס לאופי האירוע ויש גם אלו האוסרים על נשים לקחת חלק בדברי ההספד, קריעה, אמירת קדיש וליווי המת בתהליך הקבורה עצמו. על המועצה הדתית לאפשר למשפחה לבחור את מנהגיה ודרישה זו נתמכת בחוק.
אמירת קדיש יתומה על ידי נשים הפך לענין שכיח בשנים האחרונות ויש מקום לאפשר לנשים הבוחרות לקחת על עצמן מצווה זו, תוך התאמה לקהילת השייכות לה.
מנהיגות נשית דתית בקהילה
פריחת לימוד התורה היא אחת המהפכות המשמעותיות שחלו בחברה הדתית בעשורים האחרונים. עשרות מדרשות קמו והעמידו מחזורים של אלפי נשים שבחרו ללמוד תורה ולהעשיר את עולמן הדתי-רוחני.
מהפכה זו כוללת גם הקמת תכניות מתקדמות ללימוד מעמיק והתמחות הלכתית, השוות ערך ללימודים לקראת מבחני סמיכה "יורה יורה". נשים אלו מלאות בידע תורני, חלקן משרתות בתפקידי הנהגה תורנית חינוכית וחלקן משמשות בתפקידי הנהגה תורנית בקהילה.
שילוב רבניות, בוגרות תכניות ההלכה, בקהילות שברשות, הוא מענה מותאם ומשלים לצרכי נשים הצורכות תשובות הלכתיות, התייעצות אישית דתית, לימוד והעשרת העולם הרוחני וכך גם לגבי גברים הרואים ערך בלימוד מפי רבניות ובעל תפיסה שוויונית ביחס להנהגה התורנית.
מוסדות חינוך דתיים
מוסדות החינוך תלויים ומושפעים ממשרד החינוך וממחלקת החינוך הרשותית. בנוסף, יש מקום להשפעה גדולה מצד ציבור התושבים. כל אלו משפיעים על צביון המוסדות, הקמתם, צוותי ההוראה והניהול ותכנים נלווים לאלו שמחייב משרד החינוך.
החינוך הממלכתי דתי עבר בשנים האחרונות תהליך הקצנה ומוסדות רבים השתנו לטובת כיתות נפרדות לבנים ולבנות, ושילוב מורים ומורות שאינם מקבוצת האוכלוסייה של קהילת ביה"ס וכך נוצר פער בין המודל החינוכי לזה שבבית.
באשר לפעילות החינוכית, המוסדות חייבים להיות כאלו שיאפשרו לתלמידים ולתלמידות לקבל שירותים זהים, תוכן לימודי מכבד ושוויוני ושמירת החברה המעורבת כערך לכתחילה שיש לפתח במקסימום מרחבים.
החיים המשותפים ברשות הם בידינו במובן רחב. יש לנו כאזרחיות וכאזרחים הזדמנויות השפעה ויש ערך רב לשילוב נשים וייצוג הולם במקומות בהם מתקבלות ההחלטות ביחס לסויות שירותי הדת, החינוך וההנהגה הרוחנית. משום כך, יש מקום לתמוך בנשים מועמדות בסיעות, לשלב ערכים אלו במצעי הסיעות ולקחת חלק פעיל בצמתי ההשפעה המקומיים כדוגמת המועצות הדתיות.
לשאלות, יעוץ והכוונה – פנו אלינו: שרון בריק דשן, מנכ"לית קולך, 050-3634101
