האוצר ומשרד הדתות לא מרחמים על עובדי המועצות הדתיות / עקיבא ווייס

לקריאת הכתבה כפי שהתפרסמה באתר כאן לחצו כאן 

23 בינואר 2017

"אני קברן. כבר שמונה שנים אני מגיע כל בוקר ב-8:30 לבית העלמין בחצור הגלילית. אני פותח את היום בעבודות ניקיון ותחזוקה בבית העלמין. כשיש הלוויה, אני מטפל בגופת המת, שוטף אותה ומכין אותה להלוויה", מספר אילן ביטון לדסק הכלכלי של "כאן". "ב-12:30 אני הולך הביתה. אני עובד ארבע שעות ביום כי זו המשרה שנתנו לי. לפעמים זה יותר מארבע שעות, אם יש לוויה במהלך היום או הלילה מזעיקים אותי כדי לנהל את מסע הלוויה". תמורת המלאכה הקשה, שלא רבים היו חושקים בה לעצמם, מקבל ביטון 3,500 שקל בלבד. "אין לי תוספת שכר על שעות כוננות, אני מקבל רק 27 שקל לשעה ולא קיבלתי העלאה כבר כמה שנים".

בעוד ששכרו של ביטון תקוע כבר שנים, 133 ראשי מועצות דתיות יזכו בקרוב להעלאה בשכר החודשי שלהם. ההעלאה תתבצע באופן הדרגתי ובינואר 2018 היא כבר תסתכם בתוספת חודשית של אלפי שקלים. למשל, ראש מועצה דתית בעיר עם 250 אלף תושבים יקבל תוספת חודשית שתגיע ב-2018 ל-2,596 שקל ושכרו החודשי יעמוד על 22.7 אלף שקל. בינתיים, כ-3,500 עובדי מוצעות דתיות יכולים רק לחלום על שיפור משמעותי במשכורות.
"יריקה בפרצופו של ציבור צרכני הדת"
מאחורי העלאת השכר הנוכחית עומדים מפלגת ש"ס והשר לשירותי דת מטעמה דוד אזולאי, שפעלו להעברת תקציבים במיוחד בשביל זה.

המועצות הדתיות הוקמו ברחבי הארץ לאחר שנחקק חוק שירותי הדת היהודיים ב-1971 ותפקידן הרשמי הוא לספק שירותי דת כמו קבורה, רישום נישואין, כשרות, שחיטה ומקוואות. השירות מוענק לתושבים בתשלום סמלי שנקבע לפי החוק. נהלי העבודה במועצות הדתיות נקבעים על די המשרד לשירותי דת והפן ההלכתי נקבע לפי הוראות הרבנות הראשית.

מספר החברים במועצה תלוי בגודל העיר והוא נע בין חמישה ל-11 נציגים. 45% הם נציגי שר הדתות, 45% נוספים הם נציגי הרשות המקומית ו-10% הנותרים הם נציגי הרבנות המקומית.

בדרך כלל חברי המועצה קובעים את זהות ראש המועצה, אך כאשר אין הסכמה, השר לשירותי דת יכול למנות ממונה על המועצה עד להגעה להסכמה על מינוי יו"ר קבוע. לשר יש גם אפשרות להעביר את ההכרעה לוועדה שבה חברים נציגים מטעמו ומטעם שר הפנים אריה דרעי (שגם הוא ממפלגת ש"ס). פה מתחילה החגיגה ושיקולי המינוי הופכים לפוליטיים יותר. אזולאי הוא זה שבעצם קובע מי ימונה לתפקיד. מאז שנכנס לתפקיד בתחילת הקדנציה הנוכחית ב-2015, מינה השר יותר מ-24 ראשי מועצות דתיות. למשל, אזולאי עמד מאחורי המינוי של אריה אבוחצירה באור עקיבא, שמוען מויאל באלפי מנשה, יהודה סירי ברמת גן ומיכאל אילוז ביבנאל. כעת הוא גם דואג לשפר את שכרם.
במשרד לשירותי דת מסבירים את התוספת בכך ששכר ראשי המועצות נמוך מדי. ב-2004 נחתך שכר ראשי המועצות בעקבות דרישה של יו"ר שינוי טומי לפיד. "בעבר, ראשי המועצה הדתית היו זכאים לפנסיה תקציבית ולצדם כיהנו סגני ראשי מועצות בשכר גבוה, מה שלא קיים היום. רמת השכר היום (גם זו המשודרגת) מגיעה לכמחצית השכר שקיבלו ראשי המועצות הוותיקים, ואינה עומדת בפרופורציות מול העבודה הנדרשת מראשי המועצות הדתיות, כמו גם מול הקביעה שנאסרת עליהם עבודה נוספת".

בתנועת נאמני תורה ועבודה, שמובילה מאבק לשיפור שירותי הדת, רומזים שמדובר במתנה פוליטית שמובילים אזולאי ומפלגת ש"ס לראשי המועצות שהם מינו: "זה לא סביר להחליט על העלאת שכר לראשי המועצות הדתיות כשברוב המקרים מדובר באנשים שממונים פוליטית על ידי השר לשירותי דת ולא חייבים בדין וחשבון לציבור הרחב. זוהי יריקה בפרצופו של ציבור צרכני וצרכניות הדת, וחבל שבמקום לשפר את איכות שירותי הדת ולהגביר את הפיקוח על הנעשה במועצות הדתיות, יש מי שבוחר לעסוק בשיפור תנאים לממונים פוליטיים".

יהודה מהדיזדה (48), ראש המועצה הדתית בבית שמש בשבע השנים האחרונות, אמר לדסק הכלכלי של "כאן" כי "אני מרשה למשרד לשירותי דת לא להעלות לי את השכר בהעלאה הקרובה. אני מסתדר מצוין עם מה שאני מקבל היום. צריך להעלות שכר לעובדי המועצות הדתיות, עוד כמה שקלים לעובדים החלשים לא יזיקו. אבל גם צריך להבין ששכר ראשי המועצות הדתיות לא בשמים ויש להם המון עבודה". יומו של מהדיזדה, שאחראי על חמישים עובדים, עמוס. "סדר היום שלי כולל דאגה לכל המחלקות במועצה: כשרות, מקוואות, עירובין, בית העלמין, נישואין ועוד. הכל צריך לעבוד כשורה. כל יום צפות בעיות שמנהלי האגפים מעבירים אלי ואני צריך להחליט כיצד לטפל בהן, ואף לדאוג לתקציבים מול משרדי הממשלה. בנוסף, אני מטפל בבעיות של עובדים ומכנס את מליאת המועצה. גם בערב יש לא מעט עבודה. אני משתתף בכנסים ושמחות, ועושה את זה בשעות הקטנות של הערב. לפעמים אני נכנס הביתה אחרי 1:00 בלילה".

יהודה מהדיזדה, ראש המועצה הדתית בבית שמש (צילום: יעקב לדרמן)

שכר העובדים עלה, אך לא מספיק
משרד האוצר קובע את שכר העובדים במועצות הדתיות לפי הסכמים קיבוציים ולפי חוקת השכר בשלטון המקומי. במהלך השנים, בדרך כלל אחרי מו"מ ארוך מאוד, נעשו מספר העלאות בשכר עובדי המועצות הדתיות, האחרון שבהם התרחש באפריל (תוספת של 7.5%). שכר הבלניות אף עלה ב-10% נוספים, אך עדיין מדובר בשכר נמוך מאוד. "מדובר בעבודה קשה מאוד", מספרת לדסק הכלכלי של "כאן" עליזה (58), שעובדת כבלנית במקווה במועצה דתית באזור הצפון כבר 16 שנה. "עיקר העבודה שלי מתבצעת בשעות הערב, וזה בא על חשבון הזמן החשוב ביותר של להיות עם המשפחה. אני עובדת בחצי משרה כי זה מה שהמועצה הדתית נותנת והשכר נמוך בהתאם. אני מקבלת 3,000 עד 3,500 שקל. זה מעט מאוד עבור ההשקעה שלנו בעבודה. אנחנו גם מנקות ובאות בשעות שאנחנו לא צריכות להיות בעבודה, ולא משלמים לנו על השעות האלה. אמורות להגיע מנקות לפני שהנשים באות למקווה והן לא מגיעות אז אנחנו נאלצות לעשות זאת בעצמנו".
את מאבק עובדי המועצות הדתיות, שטוענים שלצד השכר הנמוך הם גם לא מקבלים את כל הזכויות שמגיעות להם, מלווה החטיבה הדתית חרדית בהסתדרות, שהוקמה בשנה שעברה. מההסתדרות נמסר כי "מרבית עובדי המועצות משתכרים שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק. ההסתדרות פועלת באמצעות החטיבה הדתית, בראשות עו"ד רפי מלאכי, על מנת לתקן את העיוותים ההיסטוריים שמשפיעים על עובדי המועצות, תוך שיפור שכרם ותנאי העסקתם".

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה כי "המשרד מודע לשכר הנמוך יחסית של עובדי המועצות הדתיות. הגורמים המקצועיים במשרד פנו לממונה על השכר במשרד האוצר לשם שיפור שכרם. במקביל במסגרת קורסי ההכשרה השונים שאנו מבצעים לעובדי המועצות אנו מכניסים שיעור ייעודי על תנאי שכר. ניתן למצוא זאת בהכשרה של הבלניות, עובדי חברת קדישא ומזכירי מועצות".
לגבי תלונות העובדים על כך שהם לא מקבלים את כל הזכויות אמרו במשרד לשירותי דת כי "האגף למשאבי אנוש במועצה הדתית בשיתוף עם המועצות הדתיות עוקב אחרי מימוש זכויות העובדים בפרסום והפצת מידעונים המפרטים את זכויותיהם, במתן הרצאות, בכנסים והדרכות ובביקורות אקראיות".

מלשכת השר דוד אזולאי נמסר כי "השר פועל לתיקון עוולה של שנים, בשיפור שכרם של כלל ראשי המועצות הדתיות ברחבי הארץ ושכר עובדי המועצות והבלניות, אשר עושים עבודת קודש של ממש ועובדים בתת תנאים ובשכר נמוך מאוד מהממוצע בשוק".

בתגובה לתלונות העובדים על כך שהם מועסקים בחצי משרה, מהלך שגורם להקטנת השכר, מסרו ממשרד האוצר כי "הטענה לא ברורה לנו. מי שעובד במשרה חלקית מקבל שכר חלקי ולכן אין הגיון בלשלם לעובד שעובד רק 50% משרה 100% משכורת".