הרב חיים אמסלם
נולד באלג'יריה ומתגורר בירושלים. הוסמך לרבנות בשנת תשמ"ב, ובה התחיל את דרכו. תחילה כרב מושב "שרשרת" שבדרום, אח"כ שימש רב שכונה בנתיבות ושוב כרב בית הכנסת הספרדי "היכל הנס" בג'נבה. עוסק בכתיבה ובפסיקה, חיבר ומחבר ספרי הלכה רבים אשר המפורסם ביניהם הוא הספר "זרע ישראל" על הגיור. שימש כח"כ מטעם ש"ס ובקדנציה השניה שלו פרש ממנה על רקע חילוקי דעות, בין היתר על רקע סוגיית הגיור. הקים את תנועת 'עם שלם', תנועה יהודית חברתית, ועומד בראשה עד היום. הרב אמסלם מגדיר את עצמו כרב ספרדי-אותנטי-חרדי- ציוני.

דוד ביטון
נולד גדל ומתגורר בירוחם. איש חינוך, ממייסדי רשת מורשה, עמותת צעירים בירוחם ומכינת 'דרך ארץ-צבי'. חוקר פסיקה והגות של חכמי המזרח. עבודת התזה שלו עסקה בפסיקתו של הרב יוסף משאש וכעת מסיים דוקטורט על הפסיקה ההלכתית של חכמי מרוקו במאה העשרים.

תמר ביטון

נולדה בירושלים ומתגוררת בירוחם. בוגרת תואר שני במדרש ואגדה מהאוניברסיטה העברית. עומדת בראש מדרשת 'באר' – מדרשה קהילתית לבנות בירוחם. ממייסדות בית מדרש איזורי 'במדבר' ומדרשיית 'קמה' בירוחם.

פרופ' צבי זוהר

נולד בארה"ב ומתגורר בגבעת זאב. נאמן הקתדרא ע"ש צ'נסי סטילמן ליצירה ההלכתית והערכית של חכמי ישראל בארצות האסלאם, ומלמד בפקולטה למשפטים ובתכנית ליהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן. עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים.

מחקריו עוסקים בתולדות ההלכה מימי חז"ל ועד להווה, תוך התעניינות מיוחדת ביצירתם של חכמי ישראל שחיו ופעלו במזרח התיכון ובצפון אפריקה במאתיים השנים האחרונות – ובמשמעויות האפשריות של יצירה זאת עבור חיינו כיהודים בהווה ובעתיד.

ד"ר חזי כהן
נולד וגדל באור יהודה, מתגורר בקיבוץ מעלה גלבוע. בוגר ישיבת עין-צורים ומכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים. בעל תואר שלישי במקרא מאוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור עסקה במשמעות תיווכו של משה בין ה' לישראל. מלמד בישיבת מעלה גלבוע תנ"ך והגות ספרדית מודרנית. עוסק עם תלמידים בעבודת השם, על פי תורתם של חכמי המזרח ובעיקר על פי תורתו של ה"בן איש חי", עליו כתב ספר אשר עתיד לצאת לאור בקרוב.
הרב ד"ר בני לאו
נולד בתל אביב ומתגורר בירושלים. בעל תואר שני ושלישי מאוניברסיטת בר אילן, עבודת הדוקטור שלו עסקה בפסיקתו של הרב עובדיה יוסף. למד בישיבת הר עציון ובכולל הלכה של ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, בעל הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. שימש כרב קיבוץ סעד, כרב תנועת בני עקיבא באירופה וכרבם של בתי הספר הימלפרב ופלך. שימש כראש בית המדרש בבית מורשה וכיום מכהן כרב קהילת רמב"ן, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש המיזם – 929 תנ"ך ביחד.

חנן מנדל

נולד בארה"ב ומתגורר בגבעת שמואל, נשוי לנעמה ואב לגלעד ותמר. בוגר ישיבת הר עציון ובעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ודוקטורנט שם. מרצה למשפטים ויישוב סכסוכים בקריה האקדמית אונו ובתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים באוניברסיטת בר אילן. עורך בפועל של כתב העת "תרבות דמוקרטית". יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה.
הרב דוד מנחם
נולד גדל ומתגורר בירושלים, בן למשפחה עיראקית של פייטנים ומקובלים, נשוי לאסתר ואב לילדה. למד בישיבת מרכז הרב, בעל הסמכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. היה מתלמידיו הקרובים של הרב עובדיה יוסף. כיום משמש כרב קהילה בירושלים, פייטן ומוזיקאי, עוסק בהוראת הפיוט ומלמד תורה במסגרות שונות, דתיות וכלליות.

הרב פרופ' משה עמאר

נולד במרוקו, נשוי ואב לשבעה בעל הסמכה לרבנות ותעודת כושר לרב עיר מטעם הרבנות הראשית לישראל ותואר פרופסור מטעם אוניברסיטת בר אילן. מרצה בכיר וחוקר בבר אילן, במכללה האקדמאית באשקלון ובבית המדרש מרח"ב. יו"ר מכון 'אורות יהדות המגרב' בלוד, לחקר המורשה הרוחנית ותולדות הקהילות היהודיות בארצות צפון אפריקה. חתן פרס חכמת ישראל, ע"ש ד"ר יוסף בורג; חתן פרס יצירה לחקר מורשת יהודי צפון אפריקה; חתן פרס ירושלים לטיפוח מורשת עדות ישראל.

רחל קרן
נולדה בירושלים להוריה: אפרים אלימלך אורבך ז"ל ותבדל"א חנה. מתגוררת בקיבוץ עין הנצי"ב. למדה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, בהיסטוריה יהודית ובפילוסופיה יהודית ובמחלקה ללימודי מיגדר באוניברסיטת בר-אילן. בוגרת תכנית מנדל למנהיגות חינוכית. בעבר כיהנה כיו"ר קולך, וכיום עומדת בראש בית המדרש במדרשת עין הנצי"ב בה היא מלמדת שנים רבות.

דנה שמסיאן
נולדה בחולון ומתגוררת בירושלים. בוגרת בית המדרש לנשים "מגדל עוז". בעלת תואר ראשון ושני בתקשורת ותרבות מהאוניברסיטה העברית .שימשה כמדריכת בני נוער בקבוצות מנהיגות וכמנחת קבוצות בבית המדרש "ממזרח שמש – כל ישראל חברים". כיום מנהלת את קבוצת "תדרשי"- נשים דורשות מתוך מסורת יהדות המזרח כחלק מפעילותה בבית המדרש "ממזרח שמש", פרויקט שמציע מענה לתופעת ההקצנה הדתית והדרת הנשים מתוך הבנה כי בבסיסה של מסורת יהדות המזרח ערכים חברתיים שבכוחם לתקן את המרחב הקהילתי הציבורי, לתקן מבלי לפרק.

משה שריקי
נולד גדל ומתגורר בירושלים. מנהל בית המדרש "ממזרח שמש-כל ישראל חברים", איש חינוך ופעיל חברתי. נשוי ואב לשלושה. לממזרח שמש חבר כבר ב-2001, עת הצטרף לתכנית ה"עמיתים" של הארגון, שפעלה להפצת בשורתו בקרב אנשי חינוך ופעילים חברתיים. במקביל לזו שימש כמורה, מחנך ומאוחר יותר גם כמנהל בי"ס הייחודי "קדמה" שבירושלים, ולאחר שהות של מספר שנים בשליחות בחו"ל שב בשנת 2012 לעשייה החינוכית-חברתית במסגרת בית המדרש.

 כל הההרצאות והתפילות יתקיימו באולם "רונדו".

יום חמישי: הרבנות הספרדית – הנהגה קהילתית ואחריות חברתית14:00- קבלת חדרים

15:40- תפילת מנחה
16:00- פתיחה
16:10 – הרב פרופ' משה עמאר: מועצת הרבנים במרוקו ומועצת הרבנות הראשית – סמכויותיהם ותפקידם 
17:10- הרב חיים אמסלם: פסיקה חברתית ומכילה בקרב חכמי מרוקו והשלכותיה לימינו
18:10- ארוחת ערב- חדר אוכל מרכזי
19:10- תפילת ערבית
19:30- הרב ד"ר בני לאו: עיון בהגותו של הרב עובדיה יוסף – המשמעות הרעיונית של "להחזיר עטרה ליושנה"

20:30- הרב דוד מנחם: מופעצֹהַר לפיוט- הפתיחות המזרחית לקוֹלוֹת מן החוץ

יום שישי: יהדות המזרח – כיוונים חדשים. מעמד האשה, מסורתיות, מודרנה. 

בשיתוף עם "ממזרח שמש – כל ישראל חברים".

06:30 – שיעור לפני תפילה
07:00- שחרית
07:30 – ארוחת בוקר- חדר אוכל מרכזי
08:30 – רחל קרן: "בת נעוות המרדות" – הרב הראשי במצרים לצידן של מסורבות הגט
09:20 – דנה שמסיאן: נשים דורשות מתוך מסורת יהודי המזרח- כיצד לתקן מבלי לפרק
10:05 – הפסקה
10:20 – משה שריקי: "ממזרח תפתח הטובה" – על הבשורה של יהדות המזרח לחברה הישראלית
11:30 – שמואל שטח: מעמדות חברתיים בחברה הדתית- ניתוח מפתיע ואופטימי של נתוני משרד החינוך.
11:55 – ד"ר חזי כהן: ציונות ואוניברסליות – הילכו יחדיו? עיון במשנתו של ר' כלפון הכהן

13:00- קפה ומאפה משודרגים

ליל שבת: מסורת הפסיקה הספרדית – נאמנות, הכלה ותיקון.
16:33- הדלקת נרות
16:45- תפילת מנחה
17:00- קבלת שבת וערבית בנוסח עדות המזרח.  דבר תורה: חנן מנדל:  "פרשת בא – חידוש דברים אני עושה לכם".

18:00- סעודת שבת- אולם המלך דוד
19:45- הרב דוד מנחם: העוצמה והרכות בפסיקה המזרחית
20:45- פרופ' צבי זוהר: פסיקה מוכוונת תוצאה בהלכה מזרחית בעת החדשה

הפסקת קפה

22:00- המזרחיות בציונות הדתית – רב שיח בהשתתפות הקהל.

           דוד ביטון, תמי ביטון, חנן מנדל. בהנחיית ד"ר חזי כהן.

שבת: דמויות מחכמי המזרח בהתמודדות עם המודרנה ומדינת ישראל המתחדשת

07:00- קפה ועוגה בלובי
07:15- שיעור לפני תפילה- הרב חיים אמסלם.

08:00- תפילת שבת. מוסף בנוסח עדות המזרח.
10:00- קידוש וסעודה שנייה (חלבית)- אולם המלך דוד
11:15 – דוד ביטון: הדין, השכל והזמן. הרב יוסף משאש – פוסק בעידן של תמורות
12:15- פרופ' צבי זוהר: הלכה, הומניזם וציונות: הרב בן ציון מאיר חי עזיאל
13:00- מנחה
13:30- סעודת שלישית (בשרית) – אולם המלך דוד. מנוחה
15:30- תמי רביצקי ביטון: קריאה בסיפור 'עידו ועינם' לעגנון – רומנטיקה, פנטזיה ואוריינטליזם בדימוי יהודי המזרח
16:15- כיבוד קל

17:00- פאנל מסכם: מזרח ומערב – מבט לעתיד. לאן לוקחים את הכנס?

            דוד ביטון, תמי רביצקי ביטון, ד"ר חזי כהן, הרב דוד מנחם, פרופ' צבי זוהר. מנחה: חנן מנדל

18:00- "ראשון לציון הנה הינם" – הבדלה מוסיקלית

18:10- ערבית, (17:33- צאת הכוכבים)

נסיעה בטוחה! 

הרב פרופ' משה עמאר: מועצת הרבנים במרוקו ומועצת הרבנות הראשית – סמכויותיהם ותפקידם

במרוקו פעלה מועצת הרבנים שאיגדה את רבני מרוקו. המועצה תיקנה תקנות והסדירה את החיים הדתיים של יהודי מרוקו. בהרצאה נבחן את סמכותה ותפקידה של המועצה אל מול סמכותה ותפקידה של מועצת הרבנות הראשית לישראל.

הרב חיים אמסלם: "גדול הנהנה מיגיעו".

ההרצאה תתמקד בשיטת הלימוד המיוחדת של יהדות המזרח שאפשרה, כהמשך וכדרך חיים, שילוב תורה ופרנסה-עבודה.

הרב ד"ר בני לאו: עיון בהגותו של הרב עובדיה יוסף – המשמעות הרעיונית של "להחזיר עטרה ליושנה"

"להחזיר עטרה ליושנה" אינה ססמת בחירות בלבד אלא תמצית מפעלו של הרב עובדיה יוסף. משפט זה מכוון כלפי שתי חזיתות: פנים וחוץ. האחת – להרים את קרנה של מסורת הפסיקה של יהודי המזרח אל מול ניסיון ההדרה של עולם התורה האשכנזי. השנייה – לעצב מנהגים והלכות הכוללים את כל עדות המזרח וצפון אפריקה המושתתים על פסיקתו של השולחן ערוך. בהרצאה נעמוד על דרכי עבודתו של הרב, בשתי החזיתות וננסה לבחון את מידת הצלחתו, במבט של ההווה.

משה שריקי: "ממזרח תפתח הטובה" – על הבשורה של יהדות המזרח לחברה הישראלית
ה"מזרחיות" אליה אנו מזמינים את הבאים בשערינו להיחשף וממנה להתחזק, היא העומדת במרכז הוויה שלנו כפרטים וכארגון, ובלב העשייה החינוכית והקהילתית. זהו עיבוד ותרגום מהלכה למעשה, של המורשת העשירה והמרתקת שהותירו לנו אבותינו, שורה ארוכה ומפוארת של חכמי ארצות האסלאם, שהשכילו לפתח דרך ייחודית להתמודדות עם האתגרים שנכונו ליהדות כתוצאה מהמפגש עם המודרנה במהלך המאות האחרונות.

דנה שמסיאן: נשים דורשות מתוך מסורת יהודי המזרח- כיצד לתקן מבלי לפרק

בין זהויות אתניות ויחסי הכוח בחברה שלנו קיימת מידה רבה של הלימה, וכך הדבר גם במסגרת המאבק הפמיניסטי. ההרצאה תעסוק באלו, ותתאר את הדרכים בהן מסורת יהדות המזרח ותורת אם יכולות להוות מפתח לתיקון חברתי.

שמואל שטח: מעמדות חברתיים בחברה הדתית- ניתוח מפתיע ואופטימי של נתוני משרד החינוך.
תנועת נאמני תורה ועבודה בדקה במחקר כמותני את הפרופיל החברתי וההישגים הלימודיים של בתי ספר בחינוך הממלכתי-דתי. המחקר שביצע אייל ברגר יוצג לראשונה בכנס והוא שופך אור חדש על מצב החינוך בחברה הדתית. הנתונים המפתיעים מביאים לכנס משב רוח אופטימי ומאתגר.

רחל קרן: "בת נעוות המרדות" – הרב הראשי במצרים לצידן של מסורבות הגט

בהרצאה תוצג דרכו המקורית והנועזת של הרב רפאל אהרון בן שמעון, רבה הראשי של מצרים במפנה המאה ה-20, לפתרון בעית העגונות.

חזי כהן: ציונות ואוניברסליות – הילכו יחדיו? עיון במשנתו של הרב כלפון משה הכהן
מיוחד במינו היה רבי כלפון הכהן, ראש רבני ג'רבה שבתוניסיה. הוא היה ציוני בכל רמ"ח איבריו ובמקביל היה אוניברסליסט והומניסט ושאף לשלום עולמי. נדמה שבחברה הישראלית כיום בה קיים מתח בין ציונות להומאניזים – צריך להישמע קולו של הרב כלפון. ההרצאה תעסוק בלימוד חזון אחרית הימים שהציג ובאחת מדרשותיו בהן ביקש להסביר את ייחודו של משה רבינו.

הרב דוד מנחם: העוצמה והרכות בפסיקה המזרחית

דמות החכם מנהיג הקהילה. ההרצאה תעסוק בשיקולים שהוא מעמיד בהנהגתו ובפסיקתו.

פרופ' צבי זוהר: הלכה, הומניזם וציונות: הרב בן ציון מאיר חי עזיאל

הרב בן ציון מאיר חי עזיאל (1880 – 1953) אשר שרת כ'ראשון לציון' משנת 1939 ועד לפטירתו, היה בכיר הרבנים הספרדים בעולם במחצית הראשונה של המאה ה-20. משנתו ההגותית ויצירתו ההלכתית מגלים אדם אשר עבורו, נאמנות להלכה, פעילות ציונית והערכה לעמים ולתרבויות לא-יהודיות השתלבו ונשזרו יחדיו. בשיעור זה נעיין במקורות פרי עטו של הרב עזיאל, המאפשרים לנו היכרות עם עיקרי תפיסת עולמו בתחומים אלו.

דוד ביטון: הדין, השכל והזמן. הרב יוסף משאש – פוסק בעידן של תמורות
ר' יוסף משאש – מחכמי מרוקו המקוריים והנועזים במאה העשרים. בהרצאה נעמוד על הרקע ההיסטורי לפסקיו, נבחן את תפיסת הזמן בהגותו, נדון במספר מקרי-מבחן בהם הזמן החדש מאתגר את חכם ההלכה המרוקאי ונשאל על הרלוונטיות של גישתו ההלכתית למציאות הישראלית.

פרופ' צבי זוהר: פסיקה מאוכוונת תוצאה בהלכה הספרדית/מזרחית בעת החדשה

בפסיקה מאוכוונת תוצאה, הפוסק מביע הכרה בכך שבשאלה שבה הוא עוסק, תוביל פסיקה סטנדרטית לתוצאות בלתי ראויות מבחינה ערכית. לפיכך הוא מעצב קו טיעון הלכתי חלופי, אשר יאפשר מימוש של תוצאה ראויה יותר. סוג זה של פסיקה מצוי לענ"ד באופן בולט, בפסיקותיהם של חכמי הלכה ספרדיים/מזרחיים בעת החדשה. בשיעור זה נעיין בדוגמאות של פסיקה כזאת, נצביע על דרכי הטיעון שמציעים פוסקים אלו, ונעמוד על הנחות היסוד המאפשרות ומטפחות פסיקה מעין זאת.

תמר ביטון: קריאה בסיפור 'עידו ועינם' לעגנון – רומנטיקה, פנטזיה ואוריינטליזם בדימוי יהודי המזרח

הסיפור "עידו ועינם" הוא אחד הסיפורים המרתקים והחידתיים של עגנון. העלילה מפגישה אותנו עם מחוזות רחוקים של יהודי "ההרים הגבוהים והמעיינות" שבמזרח ועם תעלומת קליטתם בארץ. נקרא יחד קטעים מהסיפור בדרך של ביקורת התרבות ונבחן את יחסו ליהדות המזרח, בין תפיסה נאיבית ורומנטית לבין ניצול אוריינטליסטי. (מומלץ לקרוא את הסיפור מראש, אך לא הכרחי).