ההסדר הקלאסי לא מתאים לכולם – וטוב שכך

ישיבת הר עציון פרצה דרך חדשה כשהחליטה להציע מסלולי שירות נוספים בתוך מסגרת ההסדר. חנן מנדל, יו"ר "נאמני תורה ועבודה" ובוגר הישיבה ששירת שלוש שנים, תומך במהלך.

לפני בערך עשרים שנה, הגעתי לצומת דרכים משמעותי. כבני"ש, תלמיד ישיבת הר עציון, סיימתי את תקופת השירות המוקצית במסגרת מסלול ה"הסדר", אליה יצאתי מהישיבה. מפקדי דאז, אדם שהשפיע עלי מאד והערכתי מאד, לחץ עלי להשאר בתפקיד בו שירתי ולא לחזור לישיבה. הייתי במבוכה גדולה. הישיבה והלימוד בה היו אהובים עלי מאד, אולם השירות הצבאי הפך להיות משמעותי מבחינתי לא פחות. בסופו של דבר גמלה בליבי ההחלטה "לחתום 55", כלומר לפרוש ממסלול ההסדר ולהמשיך בשירות הצבאי.

הלכתי בדחילו ורחימו לראש הישיבה, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, שהיה מורי ורבי המובהק. פחדתי מהשיחה עימו, חשבתי שיכעס עלי. השיחה עימו ארכה זמן רב, וכללה עיסוק בדברים עמוקים ורחבים יותר מסוגיית השירות. אבל היום, אני חייב לספר על דבר אחד משיחה זו: התגובה שלו לבקשתי לעזוב ולהמשיך בצבא: הוא חייך, מתחת לשפם העבות שלו, ואמר לי ישר כח, וביקש ממני רק להבטיח כי אקדיש במהלך השירות זמן ללימוד תורה.

אדיוט כשהייתי, ביררתי עימו את משמעות התגובה, במקום לסיים את השיחה וללכת. ואז הוא הסביר לי באריכות כי יש מסלולים שלא מתאימים לכולם, כי חשוב להתאים לכל אדם את המסלול שלו וכי אנחנו מאמינים שהשירות הצבאי אינו פחות חשוב מהלימוד בישיבה. לא דיברתי עם חברי על שיחה זו, אבל חזרתי לצבא, ונשארתי שם מספר שנים, מעבר לשירות החובה. את השיחה הזו עם הרב לא אשכח עד יומי האחרון.

מאוחר יותר נפגשתי עם ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, יבדל לחיים ארוכים ובריאים, שאותו הערצתי וממנו פחדתי עוד יותר. התגובה שלו היתה דומה. ההבדל העיקרי היה שהיא נעשתה במהלך טרמפ שלקחתי איתו מהישיבה לירושלים, תוך כדי מטר אבנים שהושלך אל הכביש בו נסענו במחנה הפליטים דהיישה, ובין לבין שהוא חוקר אותי על הגמרא שלמדו בישיבה מוקדם יותר באותו יום.

הלבטים על השיטה הנכונה לשלב את התורה והצבא המשיכו להפריע לי גם לאחר סיום שירותי (ולא רק במילואים). מחד, תמכתי ברעיון ההסדר המקורי, שמבטא את המחויבות של מדינת ישראל ללימוד תורה ולשימור חיים יהודיים דתיים גם במחיר של קיצור באורך השירות. אני גם סבור שהצבא, לפחות רוב השנים, השכיל להשתמש בתלמידי ההסדר בשנותיהם בישיבה כעתודה פעילה – כזו שמאומנת באופן קבוע וזמינה להקפצה מהישיבה בעת הצורך, כנדבך מהיר ויעיל יותר אף מגיוס מילואים רגיל. מאידך, הקולות שעלו מצה"ל יחד עם המהלך החקיקתי לשיוויון מלא בנטל השירות חייבו מחשבה מחודשת על מסלול ההסדר, כזו שתאפשר שירות משמעותי ושיוויוני עוד יותר, וכזו שתאפשר את קיום ישיבות ההסדר בעתיד בצורה רחבה כמה שיותר.

לכן, שמחתי מאד לשמוע על החלטת ישיבת הר עציון, יחד עם ישיבות הסדר נוספות, להרחיב את מסלולי ההסדר ולמסד בהם מסלולים הכוללים שירות צבאי מלא או ארוך יותר, בשילוב הלימוד בישיבה, לצד שימור מסלול ההסדר הקלאסי. זו תורת ההסדר. זו תורת הישיבה שלי, זו תורת ראשיה ורבניה, זוהי תורת החיים. תודה לאל שזיכני להימנות על תלמידיה.

חנן מנדל הוא יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה 

לכתבה המקורית באתר "nrg יהדות"