הודיה כפולה ופורים משולש, פורים תשפ"א

חג הפורים קרב ובא, והוא חג של הודיה להקב"ה שבאמצעותם של שליחיו הנאמנים הצלנו מיד אויב, ומגזרותיו של המן הרשע אשר חשב על היהודים להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים. וממצוות הימים האלה משתה ושמחה, והשמחה היא "להרבות בסעודת פורים" (טור), והרי זו סעודת הודיה (שו"ע או"ח ריש סי' תרצ"ה, בהגהת הרמ"א). והנה הסימן האחרון בשו"ע או"ח (הלכות מגילה סי' תרצ"ז- ויפה שסיים בעל השולחן ערוך בסימן זה, ולא הגיע לסי' תרצ"ח), עוסק בשאלה כיצד נוהגים בשנת העיבור כאשר ישנם שני חודשי אדר, האם גם באדר הראשון חייבים במצוות היום, אם לאו. וכתב הרמ"א בסוף סימן זה:

יש אומרים להרבות בשמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף), ואין נוהגים כן. מכל מקום, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי האומרים (הגהות מרדכי בשם הסמ"ק), וטוב לב משתה תמיד.

וכתב הט"ז (שם סעיף ב'): ושפיר מסיים הרמ"א כאן, "וטוב לב משתה תמיד", שהוא פסוק במשלי ט"ו ט"ו. (ואגב יש להעיר כי במילים אלה יש י"ד אותיות, רמז לי"ד באדר.) וכוונתו היא שטוב להרבות בשמחת סעודת מצווה ככל שאפשר יותר.

ובשולחן ערוך אורח חיים של סבי זצ"ל, הגאון ר' דוד שפרבר, ישנה הגהה קצרה באותיות זעירות בזה"ל:

שמעתי ממו"ח (מורי וחמי) מהמ"ש (ר' משה שטרן) ז"ל בשם דו"ד בעל פרי העץ (לר' מנחם מנדל מוויטעבסק, ז'יטומיר תרל"ב) : "וטוב לב משתה תמיד" אלה בעלי משנה והבן. ולדעתי יש לומר דרמ"א ז"ל בסיום זה רמז גם כן על סעודת הסיום על חלק אורח חיים כעל סיום מסכת.

כלומר, שסבי זצ"ל ביקש לבאר ולקבוע כי החובה לקיים סעודת הודיה כזו שבפורים, אינה מצטמצמת בסעודת פורים וסיום מסכת, אלא שהיא חלה על אירועים אחרים שיש בהם משום שמחה רבה. ולא עוד אלא שבעצם הודיה זו היא רק על שלב מסוים, שלב שיש בו משום גמר חלקי בלבד. שהרי אין אדם מפסיק את לימודו לאחר שסיים מסכת אחת, אלא מיד מתחיל הוא במסכת נוספת. וכמו כן, אין הוא מסתפק בלימוד אורח חיים בלבד, אלא שעליו להמשיך וללמוד שאר ג' חלקי השולחן ערוך.

ועל פי הבנה זו, אמרתי בליבי שלסעודת הפורים בשנה זו ישנה משמעות נוספת. כי הרי חלק ניכר מן העם זכה לקבל את החיסון השני, וחש בנפשו שרווח והצלה עומד לו מאת האיום של הנגיף. ואף שלא תמה המגפה, ועדיין פוגעת היא בחלקים של העם, גמר חלקי בוודאי יש כאן. ועל כן, יש בסעודות פורים של שנה זו אף משום שבח והודיה נוספים להקב"ה אשר מצילנו מידו של אויב הקורונה, עד כי בימים האלה נזכרים אנו גם את אשר אירע למשפחה ומשפחה, מדינה ומדינה, עיר ועיר בשנה החולפת.

דייקא, "סעודות", שהרי שני ימי פורים הם עם שתי סעודות. ובשנה זו, שחל ט"ו באדר בשבת, חלים דיני פורים על שלושה ימים, וזה אשר נקרא במקורותינו "פורים משולש", בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון, כירושלים עיה"ק, קריאת המגילה ומתנות לאביונים נוהגים ביום שישי, י"ד באדר, ואילו הזכרת "על הניסים" וקריאת התורה הן ביום שבת. אך משלוח המנות וסעודת פורים ביום ראשון הן (וזה על פי הכרעת השולחן ערוך ורוב הפוסקים). והוי אומר, שהשנה כולנו, גם אנשי הערים המוקפות חומה וגם אנשי "הכפרים" קוראים יחד את המגילה באותו יום, יום שישי. אך הסעודות ומשלוחי המנות יתקיימו בכפרים ביום ו' ובערים המוקפות חומה ביום א' שלאחריו.

ויש עוד לזכור כי במצבנו בימים המיוחדים האלה, סעודות אלה תתקיימנה בחיק המשפחה, והקריאה בבתי הכנסת בהתאם להוראות משרד הבריאות. להזכירנו כי עדיין לא חלפה הסכנה וחייבים אנו במירב הזהירות בעטיית מסכות מחוץ לשערים ובעדה. ובאמירת על הנסים ובסעודות ההודיה, נכוון להודות לה' בכל לבב, כי חסד עושה לעמו ורחום וחנון הוא.