רגע לפני הבחירות, קיימנו, בשיתוף מכון הדר ישראל ובית מדרש קדמה ערב עיון לדיון בסוגיות הליבה הקשורות בדת ומדינה – ״בין מדינה יהודית למדינת הלכה״.
אחת הסיסמאות במערכת הבחירות הזו היא ׳מדינה יהודית ולא מדינת הלכה׳, בערב זה ניסינו לברר האם כבר יש מרכיבים שונים של מדינת הלכה בימינו וכיצד הם משפיעים על היהדות של המדינה, ומה היחס בין מדינת הלכה למדינה יהודית.
בפתיחת הערב דיברה הרבנית ד״ר אסתר פישר, מבית המדרש קדמה ומדרשת עין הנצי"ב, על השיח הקוטבי והדיכוטומי המשכנע אותנו שיש קולות שאינם יכולים להישמע:
״מי אמר שזה או מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית? מי אמר שאם אני בוחנת מחדש את יחסי הדת והמדינה אני מוכרחה או להתנגד לכל מימד של כפייה או להסכים לכולו?…
אני רוצה לומר שכן – ההלכה היהודית חשובה לי ומנחה את חיי ועם זאת ישנם תחומים בהם ברור לי שמדינה אינה יכולה להתנהל על פי ההלכה… "
עוד דיברה בפתיחה ר' אביטל הוכשטיין, ממכון הדר ישראל:
״יש לנו אתגר של שבירת הדיכוטומיה ובניית מורכבות בין שני מודלים, האחד חלום רחוק, מושלם, לא ריאלי וקדוש והשני ריאליה לא קדושה ולא דתית. עלינו להבין לאן אנחנו שואפים במערכת היחסים שבין דת למדינה, מה המחיר והרווח של כל בחירה.
לאחר שיעורים מאת הרב אביע"ד סנדרס בנושא 'שמירת שבת של המדינה' ומוריה דיין על 'בית הדין הרבני – בין מדינה להלכה' נערך פאנל פוליטיקאים בהשתתפות ר' גלעד קריב ותהלה פרדימן.
ר' גלעד קריב אמר במהלך הפאנל כי ״מדינת הלכה איננה פרוגרמה ריאלית, מכיוון שרוב בניו ובנותיו של העם היהודי אינם יהודים הלכתיים.
אני רואה לנגד עיניי בדאגה כוחות משמעותיים בציבור הישראלי שמאמינים שבמדינת ישראל צריכה להיכון תאוקרטיה.
רוב הפוליטיקאים, המוסדות והרבנים של הציונות הדתית עוצמים את עיניהם מול החומרה של התופעה הזאת"
ותהלה פרידמן אמרה: ״המונח מדינת ההלכה הוא קשקוש. גם אם מחר לא יהיה חילוני אחד, אנחנו לא יודעים לקיים מדינת הלכה. הנסיונות שלנו לאכוף את ההלכה בחוקי המדינה הם כושלים.
יחד עם זאת, גם הפרדת דת ומדינה היא קשקוש, היא קשורה במודל שלא רואה את הדת כלאום.
זה דורש מאיתנו מאמץ דורי אדיר, להתמודד עם השאלות. אם נהיה מוכנים להתמודד עם הסוגיות האלו באופן רציני, נגלה שבמדינת ישראל יש יותר קונצנזוס מאשר מריבה״.
