תקציר

חלק א – בחינות הבגרות בפיקוח הממלכתי-דתי

בחינות הבגרות בוחנות את רמת השליטה של התלמיד במערכת החינוך בנושא התכנים שנלמדו בבתי הספר, והן משמשות כמדד העיקרי להערכת התלמידים, בתי הספר ומערכת החינוך בכללה. מטרת המחקר הינה לבחון את המגמות השונות שהתרחשו בחינוך הממלכתי-דתי בכלל מקצועות הלימוד בבתי הספר, באמצעות הצגת השיגי התלמידים במבחני הבגרות של בתי הספר בפיקוח הממלכתי-דתי באופן כללי וכן באמצעות שני פילוחים נוספים: פילוח לפי מגדר ופילוח לפי רקע חברתי-כלכלי. כמו כן, המחקר משווה את המגמות השונות והשיגי התלמידים בין שני סוגי הפיקוח, הממלכתי והממלכתי-דתי.

ממצאי המחקר הראו כי לגודל בית הספר ישנה השפעה על האפשרויות המוצעות לתלמידים במספר המגמות, ובפרט במקצועות המדעיים. המחקר מצא כי ככל שבית הספר יותר גדול כך מספר המגמות המוצעות בו גדול יותר, וההבדל במספר המגמות בין בתי ספר קטנים לבתי ספר גדולים מגיע לפי שניים, ואף כמעט פי שלושה, לטובת בתי ספר גדולים וגדולים מאוד.

מתמטיקה ואנגלית: בהסתכלות על אחוז הנבחנים ל-5 יח"ל באנגלית ובמתמטיקה המחקר מצא כי רק אחוז קטן מהתלמידים בחינוך הממלכתי-דתי ניגש ל-5 יח"ל במתמטיקה, אך באנגלית כמעט כמחצית מהתלמידים נבחנים ל-5 יח"ל. בהשוואה כללית, ניתן לראות כי תלמידים הלומדים בבתי ספר לבנים בלבד הינם בעלי האחוז הגבוה ביותר באחוז הנבחנים ל-5 יח"ל במתמטיקה, מבין כלל בתי הספר, והישגי הבנות במתמטיקה בפיקוח הממלכתי-דתי הינם הגבוהים ביותר, אם כי מספר הבנות הניגשות הינו קטן יותר.

המקצועות המדעיים: ממצאי המחקר מלמדים כי מבין המקצועות המדעיים, המקצוע המועדף על תלמידי הממלכתי-דתי הינו מקצוע הביולוגיה. מהנתונים עולה כי הרמה החברתית-כלכלית של התלמידים משפיעה על הבחירה באותם המקצועות, וכי פי שניים מהתלמידים הלומדים בבתי הספר הנחשבים לחזקים מבחינת מדד הטיפוח בוחרים להגביר מקצוע מדעי מאשר תלמידים המגיעים מבתי הספר שהינם בעלי מדד טיפוח חלש. בנוסף, המחקר מצא כי בנות יבחרו להגביר ביולוגיה או כימיה ואילו בנים יבחרו להגביר פיסיקה או מדעי המחשב. בהשוואה בין שני סוגי הפיקוח עולה כי מלבד ביולוגיה, ישנו פער באחוז התלמידים הבוחרים להגביר מקצועות מדעיים לטובת בתי הספר הממלכתיים, פער זה מודגש בעיקר בבחירה להגביר כימיה, שפער זה עומד על פי שלושה לטובת בתי הספר הממלכתיים. אך עם זאת, ברוב המקצועות הישגי בתי הספר הממלכתיים-דתיים עולים על בתי הספר הממלכתיים.

המקצועות ההומניים: ממצאי המחקר הראו כי תלמידי הממלכתי-דתי נוטים לבחור בספרות בתור מגמה. בהסתכלות לפי מגדר מתקבל כי ישנה העדפה ברורה של בנות להגביר מקצועות הומניים כגון אומנות, מדעי החברה והיסטוריה ורק אחוז מועט של תלמידים בנים בוחרים להגביר מקצוע הומני.

מקצועות קודש: המחקר מצא כי רוב התלמידים הלומדים בחינוך הממלכתי-דתי בוחרים להגביר תושב"ע ותלמוד, אך פחות ממחצית מהתלמידים בוחרים להגביר תנ"ך ורק אחוז מועט בוחר במחשבת ישראל. בהסתכלות לפי מגדר ניתן לראות כי יותר בנות בוחרות להגביר תנ"ך לעומת בנים, ואילו הבנים בוחרים להגביר יותר תושב"ע ותלמוד לעומת הבנות. בהשוואה בין סוגי הפיקוח השונים ניתן לראות כי ישנו פער גדול לטובת הפיקוח הממלכתי-דתי ברצון להגביר תושב"ע, תלמוד ותנ"ך, מכיוון שבבתי הספר של הפיקוח הממלכתי רק אחוז קטן מאוד בחר להגביר את אותם המקצועות.

שפות: המחקר מצא כי רק מעט מהתלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי הבוחרים להגביר שפה נוספת מלבד אנגלית, בנוסף, הממצאים מראים כי תלמידי החינוך הממלכתי-דתי יעדיפו לתגבר איידיש מאשר ערבית או צרפתית, ואילו תלמידי הפיקוח הממלכתי יעדיפו לתגבר את השפה הערבית.

חלק ב – תקנות ייחודיות לחינוך הממלכתי-דתי

הפרק השני –  שעות של חוגים תורניים

השעות התורניות הינן שעות שבועיות אשר ניתנות לבתי הספר השייכים לחינוך הממלכתי-דתי והן מהוות תוספת לשעות התקן. מטרת המסמך הינה לבדוק לאילו בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי-דתי ניתנות שעות של חוגים תורניים. במסמך נבדק האם ישנו קשר בין מצב ההפרדה המגדרית בבתי הספר לבין קבלת השעות של חוגים תורניים והמספר הממוצע של שעות. תחילה נבדקו כלל בתי הספר בחלוקה לפי הפרדה מגדרית, ולאחר מכן נעשתה בדיקה לפי מחוזות משרד החינוך: דרום, חיפה, ירושלים, מרכז, צפון ותל אביב.

המחקר מצא כי הן באופן כללי והן בחלוקה לפי מחוזות חינוך, האחוז הגבוה ביותר של בתי ספר שמקבלים שעות עבור חוגים תורניים הינם בתי ספר עם כיתות נפרדות, ואילו האחוז הנמוך ביותר הוא בתי ספר עם בנות בלבד. באופן דומה, בתי הספר שמקבלים את מספר השעות הממוצע הגבוה ביותר הינם בתי ספר עם כיתות נפרדות, ובתי ספר בהם לומדות רק בנות מקבלים את מספר השעות הממוצע הנמוך ביותר.

הפרק השלישי –  רב בית-ספר בחינוך הממלכתי-דתי

בתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי זכאים לתקן של רב בית-ספר. מטרת המסמך הינה לבדוק באילו בתי ספר, היסודיים והעל-יסודיים, בחינוך הממלכתי-דתי ישנו תקן של רב בית-ספר. המסמך מחולק לשני חלקים– החלק הראשון בוחן את בתי הספר היסודיים, בחלוקה לפי הפרדה או עירוב מגדרי, והחלק השני בוחן את בתי הספר העל-יסודיים, בחלוקה לפי רשתות חינוך.

בתי הספר היסודיים: המסמך מצא כי למעט בתי הספר בהם לומדות רק בנות, היחס בין תקן של רב בית-ספר למצב ההפרדה או העירוב המגדרי בבתי הספר, תואם ליחס הכללי של חלוקת בתי הספר לפי הפרדה או עירוב מגדרי. מכאן, שמצב ההפרדה או העירוב בבתי הספר אינו משפיע, למעט בתי ספר של בנות בלבד, על קבלת תקן של רב בית-ספר.

בתי הספר העל-יסודיים: המסמך מצא כי אין קשר בין רשת חינוך לתקן של רב בית-ספר. ניתן לראות כי היחס של בתי הספר בחלוקה לפי רשת חינוך נשמר גם כאשר בוחנים את אותם בתי הספר לפי תקן של רב בית-ספר.