החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים. תשרי תשע"ג
תנועת "נאמני תורה ועבודה" הוקמה בשנת 1978 על רקע דאגתם של הורים ממגמות ותהליכים אשר ביקשו להרחיק את החינוך הממלכתי דתי ממשנתו המקורית, משנת "תורה ועבודה". במשך כ-35 שנה מאז, עסקו פעילי התנועה בהעלאה תמידית של סוגיות, וביצירת שיח פנים מגזרי למען תיקון ובניית מערכת החינוך הממלכתית דתית. לשיח זה התווספה עשייה שכללה בניית קבוצות מחנכים, הורים, יצירת תכנים חינוכיים ופעילות ציבורית ענפה למען אותה מטרה.
בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.
ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח – האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.
אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה.
להורדת המסמך כולו לחצו כאן!
לקריאת התקצירים, היכנסו לגוף הידיעה
מבוא לחלק א' – לקריאת המבוא לחצו כאן!
פרק ראשון: מגמות בכמות התלמידים בחמ"ד
סיכום ודיון
בפרק זה סקרנו את כמות התלמידים בחמ"ד במהלך השנים וראינו כי בשלושים השנים האחרונות החמ"ד שומר על יציבות יחסית של כ-20% מהחינוך היהודי בישראל, בזמן שהחינוך החרדי התעצם והחינוך הממלכתי נחלש. כמו כן, בחנו את התפלגות החמ"ד בתוך המחוזות השונים וראינו שרוב תלמידי החמ"ד לומדים באזור המרכז ובאזור ירושלים. ההתפתחות המעניינת עליה הצבענו בפרק זה היא הנשירה הגדולה של תלמידים מן החמ"ד המתרחשת בעיקר במעבר מהגן לכיתה א' ובמעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. הראנו כי על אף
שיש הסוברים שהתלמידים עוזבים ברובם לחינוך החרדי, למעשה רק מיעוט עובר לחינוך החרדי, ואילו הרוב המוחלט של התלמידים עוזב לחינוך הממלכתי.
פרק שני: מאפייני אוכלוסיית החמ"ד והרקע החברתי-כלכלי שלה
סיכום ודיון
בפרק זה סקרנו מאפיינים מרכזיים של תלמידי החמ"ד. בתחילה עמדנו על כך שרק 60% מתלמידי החמ"ד מגיעים ממשפחות המזדהות במובהק עם ערכי החמ"ד ואילו 25% מגיעים ממשפחות מסורתיות או חילוניות ו-15% מגיעים ממשפחות חרדיות או חרדיות-לאומיות.
לאחר מכן הראנו באריכות, על סמך מדדים שונים, כי כמות התלמידים טעוני הטיפוח בחמ"ד הינה גבוהה בהרבה מכמות זו בחינוך הממלכתי וזאת מכיוון שהרקע החברתי-כלכלי הממוצע של תלמידי החמ"ד הינו נמוך יחסית. בסוף הפרק סקרנו את קליטת העלייה
הנעשית בחמ"ד, בעיקר של עולים ממוצא אתיופי.
החשיבות של הממצאים הללו היא ראשית בכך שהם מצביעים על מגמה מבורכת המתרחשת בחמ"ד של לקיחת אחריות על אוכלוסיות חלשות יותר. שנית, לממצאים אלו יש חשיבות גדולה לחלק השני של מחקר זה בו נתמקד בהישגי החמ"ד במבחני הערכה: כאשר באים לבחון את הישגי החמ"ד חשוב לזכור שנתוני הפתיחה של אוכלוסיית התלמידים הלומדת בחמ"ד הינם נמוכים יותר.
פרק שלישי: החינוך העל יסודי בחמ"ד
סיכום ודיון
בפרק זה סקרנו את המוסדות העל-יסודיים השונים הקיימים בחמ"ד וניסינו להצביע על ההבדלים המרכזים ביניהם ועל ההבדלים
המרכזיים בין אוכלוסיית התלמידים של כל אחד מהם. הראנו כי בעוד הישיבות התיכוניות והאולפנות שמות דגש על לימודים תורניים ועל מגמות דתיות, בתיכונים העיוניים ובמקיפים ישנו דגש חזק יותר על תחומים כמו דרך ארץ והשכלה כללית. כמו כן, הראנו כי
אוכלוסיית התלמידים במקיפים מגיעה בממוצע מרקע חברתי-כלכלי נמוך יותר מאשר תלמידי המוסדות האחרים. בסיום הפרק עמדנו על מגמה המתרחשת בעשרים השנים האחרונות של התחזקות הישיבות התיכוניות והאולפנות על חשבון התיכונים העיוניים והמקיפים, כך
שכיום בישיבות התיכוניות ובאולפנות לומדים כחצי מתלמידי החינוך העל-יסודי בחמ"ד.
פרק רביעי: לאן ממשיכים בוגרי החמ"ד? – ישיבות, מכינות וצבא
סיכום ודיון
בפרק זה סקרנו בקצרה את האופציות השונות העומדות בפני בוגר כיתה י"ב בחמ"ד והראנו מהן המגמות כיום בקרב בוגרי החמ"ד. כפי שראינו, ישנם הבדלים גדולים בין המוסדות השונים בחמ"ד כאשר בעבר בוגרי המקיפים מיעטו ללכת למוסדות המשך תורניים, אך בשנים האחרונות נפתחו מכינות קדם-צבאיות וישיבות הסדר המיועדות לבוגרי מקיפים, ואלה הצליחו להגדיל את אחוז בוגרי המקיפים הממשיכים
במוסדות תורניים. מגמה נוספת עליה הצבענו היא גידול משמעותי בעשור האחרון במכינות הקדם-צבאיות ובתלמידיהן, בעיקר במכינות הקדם צבאיות הכלליות בהן כרבע מהתלמידים הינם בוגרי החמ"ד.
פרק חמישי: לאן ממשיכות בוגרות החמ"ד? – צבא ושירות לאומי
סיכום ודיון
בפרק זה סקרנו את המגמות השונות בקרב בוגרות כיתה י"ב בחמ"ד וראינו פער משמעותי בין ההכוונה בחמ"ד ובין המציאות בשטח. בעוד הקווים המנחים של החמ"ד טוענים כי "החמ"ד יחנך את תלמידיו לחובת שירות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן
שנתיים", בפועל הראנו כי פחות מ-20% מבוגרות החמ"ד עומדות ביעד זה: מחד, כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ומאידך כ-75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה.
את רובו של הפרק מיקדנו בעיסוק בגיוס בוגרות החמ"ד לצה"ל. הראינו כי בוגרות רבות של החמ"ד משרתות בתפקידים הנחשבים כאיכותיים ובהתאם לכך גם אחוזי הקצונה בקרב בוגרות החמ"ד הינם גבוהים בהרבה מהממוצע הצה"לי. תופעה זו מלמדת על השינוי בסוג בוגרות החמ"ד המתגייסות לצה"ל עליו הצביעו פעילות עמותת אלומה: עלייה באחוז המתגייסות
דווקא בקרב בנות האולפנות והתיכונים היוקרתיים.
כמו כן, עמדנו בפרק זה על המאבק המתנהל בין מוסדות הצבא ועמותת אלומה ובין מינהל החמ"ד על הזכות לעמוד מול הבנות בבתי
הספר: מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס הבנות לצה"ל וחוששים כי כניסה של גורמים המזוהים עם השירות הצבאי לבתי הספר תיתן לגיטימציה לגיוס, ומנגד אנשי הצבא ופעילות אלומה טוענים כי בלאו הכי רבות מבוגרות החמ"ד מתגייסות, כך שהמדיניות של בתי הספר פוגעת בסופו של דבר בבנות עצמן ומעלה את הסיכויים שהן ישרתו בתפקיד שאינו מביא לידי ביטוי את יכולותיהן (לטענת גורמי הצבא) או שאינו תואם את עולמן הדתי (לטענת פעילות אלומה). ככל הנראה, מאבק זה רק הולך להתגבר בשנים הקרובות,
ולאור הנתונים השונים שהצגנו יכול להיות שהגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הנושא במינהל החמ"ד.
מבוא לחלק ב'- לקריאת המבוא לחצו כאן!
פרק שישי: בחינות הבגרות בחמ"ד
סיכום ודיון
נתוני תעודת הבגרות של תלמידי החמ"ד שסקרנו בחלק זה מציגים תמונה טובה למדי, במיוחד לאור אחוז התלמידים הגבוה בחמ"ד של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, אך מצביעים גם על כמה נקודות חולשה מרכזיות שניתן לשפר. הנתונים המעודדים מבחינת החמ"ד הינם אחוז הזכאות הגבוה לבגרות, הרמה הגבוהה יותר של המקצועות בתעודות הבגרות בחמ"ד ואחוז המצטיינים הגבוה. מנגד, נתונים שניתן לשפר באופן משמעותי בחמ"ד הינם האחוז הנמוך יחסית של הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ותחום המדעים בו החמ"ד נופל במעט מהחינוך הממלכתי.
פרק שביעי: מצב לימודי האנגלית בחמ"ד
סיכום ודיון
הנתונים השונים שהוצגו בפרק זה מלמדים על ההישגים הנמוכים של תלמידי החמ"ד בתחום לימודי האנגלית במבחני המיצ"ב ובבחינות הבגרות. הצבענו על גורמים שונים למצב זה כמו קביעת שעות לימוד בשעות לא מתאימות, העסקת מורים רבים לאנגלית שלא הוכשרו ללמד תחום זה, תמיכה ביתית לא מספקת, ועוד. לדעתנו, החוט המקשר בין הגורמים השונים הוא החשיבות הפחותה שמייחסים בחמ"ד ובעולם הדתי למקצוע האנגלית, אף מעבר לטענות הספציפיות שהעלה משרד מבקר המדינה כלפי החמ"ד. כך למשל, נראה שאין זה מקרי שכמות המורים בחמ"ד שהוכשרה ללימודי אנגלית הינה נמוכה מאשר בחינוך הממלכתי, אלא הדבר הינו תוצאה ישירה של ייחוס חשיבות נמוכה לאנגלית בחמ"ד. הנתונים שהוצגו על התמיכה הביתית הנמוכה יותר בחמ"ד למקצוע האנגלית והשערתנו בדבר החשיפה הפחותה לשפה האנגלית בקרב תלמידי החינוך הדתי, משתלבים עם הטענות הללו, ומהווים אולי סיבה ותוצאה שלהם בו זמנית. בעקבות
החשיבות העולה בעשורים האחרונים של השימוש בשפה האנגלית, נראה שהיחס ללימודי השפה האנגלית בקרב הציבור הדתי והחינוך הדתי חייב לעבור שידוד מערכות רציני.
פרק שמיני: מצב לימודי המתמטיקה בחמ"ד
סיכום ודיון
מסקירת מבחני ההישגים של תלמידי החמ"ד במתמטיקה ניתן לראות כיוונים שונים. ממבחני המיצ"ב של כיתות ה' וכיתות ח' ניתן לראות עדיפות קטנה של החינוך הממלכתי על החמ"ד הן בציון הרגיל, והן כשמשווים בין התלמידים לפי רקע חברתי-כלכלי, אך זהו פער מזערי למדי. מאידך, מבחן TIMSS הבינלאומי הנערך בכיתות ח', מבחן פיז"ה הבינלאומי הנערך בקרב בני ה-15 ומבחני הבגרות הנערכים בכיתות י"א וי"ב מצביעים על הצלחה גדולה יותר של החמ"ד. ניתן אולי להסביר את ההבדלים בנתונים בכך שבכיתות הנמוכות רמת המתמטיקה בחמ"ד נמוכה בהשוואה לרמת המתמטיקה בכיתות הגבוהות, ולכן במיצ"ב החמ"ד מצליח פחות מאשר במבחנים הנערכים בתקופת התיכון. מכל מקום, מכיוון שלתעודות הבגרות ישנה חשיבות גדולה בהרבה מאשר למבחני המיצ"ב ניתן לומר שמצבו של החמ"ד במתמטיקה במיוחד לאור הרקע החברתי-כלכלי של תלמידיו הינו סביר ביותר. גם השוואה בין-לאומית מלמדת על מצב סביר
ביותר בחמ"ד: בחלק מהמבחנים הבין-לאומיים, החמ"ד ממוקם מעט מעל הממוצע של מדינות ה-OECD, ובחלק אחר הוא ממוקם מעט מתחת לממוצע זה.
פרק תשיעי: מצב לימודי המדעים בחמ"ד
סיכום ודיון
הנתונים על תוצאות מבחני המדעים והטכנולוגיה מלמדים על שוויון בין שני סוגי הפיקוח. בחלק מהמבחנים ישנו פער קל לטובת החינוך הממלכתי ובחלק מהמבחנים ישנו פער קל לטובת החמ"ד, וגם כאשר בודקים את התלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם
הפערים נשארים קלים ולא משמעותיים. פער מעניין שמתגלה במבחנים השונים הוא בין הבנים לבנות: בשני סוגי הפיקוח הבנים משיגים ציונים הגבוהים יותר בצורה משמעותית מאשר הבנות. נתון חשוב נוסף בעניין לימודי המדעים הבאנו לעיל כשעסקנו בבחינות
הבגרות ושם הראנו כי בקרב תלמידי החינוך הממלכתי יש מעט יותר בגרויות ברמה גבוהה בתחום המדעים.
פרק עשירי: מצב לימודי העברית והבנת הנקרא בחמ"ד
סיכום ודיון
מבחני ההישגים בתחומי העברית והבנת הנקרא מציגים תמונה שווה למדי בין החמ"ד ובין החינוך הממלכתי כשבדרך כלל הפערים זניחים במיוחד כשבוחנים את הציונים לאור הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים. המעניין הוא שהמבחנים הבינלאומיים מציגים תמונה אמביוולנטית: במבחני פיז"ה מדורג החינוך העברי בישראל הרבה מתחת לממוצע ואילו במבחני פירלס מדורג החינוך העברי דווקא מעל הממוצע, ולכן קשה להבין היכן נמצא החמ"ד בחתום אוריינות הקריאה ביחס למדינות העולם. נתון מעניין נוסף שעולה מהמבחנים השונים הוא פער משמעותי לטובת הבנות בתחום אוריינות הקריאה הן בחינוך הממלכתי והן בחמ"ד.
לע"נ הורינו אלישבע בת דב ושמואל בן אליעזר קליין, ומרת אסתר בת הרב אברהם וחכם ציון בן יוסף, אשר שילבו בין תורה ועבודה.
תודה לקרן משפחת אברט ובזכות דמי החברות בתנועה.
לצורך המשך פרוייקט המחקר אנו זקוקים לתמיכה ע"ס 20,000 ש"ח לשנה.
ליצירת חברות בתנועה או למימון המשך הפרוייקט לחצו כאן
