החינוך הפרטי מתרחב על חשבון החינוך הממלכתי
"כבודו של החינוך הפרטי במקומו מונח אך חשוב להגן על חינוך הממלכתי דתי", זו ההצהרה שיצאה מכנס היסוד לחיזוק החינוך הציבורי. הדוברים בכנס הסכימו כי תופעת פריחת החינוך הפרטי בציבור הדתי מעמיקה את תחושות האפליה והקיפוח בין הקבוצות השונות בחברה ויוצרת קרע שקשה יהיה לאחות אותו.
יובל זיסקינד 21/09/2008
קריסה מוחלטת של החינוך הממלכתי דתי תגרום לנזק חמור לציבור הישראלי ולחברה בכלל. כך הזהירו הדוברים בכנס היסוד לחיזוק החינוך הציבורי. הכנס שאורגן ע"י התנועות "נאמני תורה ועבודה" ו"במעגלי צדק" נערך ביום רביעי האחרון בבית הכנסת הרמב"ן שבשכונת קטמון בירושלים.
תחת הכותרת "ועמך כולם צדיקים" התכנסו אנשי חינוך ומשפטנים לדבר על ההשלכות שישנן על החברה כתוצאה מהחלשתו של חינוך הממ"ד. הכנס נערך בעקבות תופעת פריחת בתי הספר הפרטיים בחינוך הדתי וקריסתם של בתי הספר השייכים לממ"ד. בכנס הועלתה הבעיה בכך שהורים בעלי עוצמה וכוח פוליטי, גורמים להקצאה לא הוגנת של משאבים בתחום החינוך וכופים על הורים אחרים לשלם ביוקר עבור חינוך או להתפשר על חינוך לא איכותי.
הרבנים שדיברו בכנס טענו כי יש מקום לחינוך פרטי ויוקרתי אך אסור לו לתפוס את מקומו של החינוך הממלכתי. "המלחמה לא צריכה להיות במוסדות הפרטיים כמו נועם" אמר הרב אבי גיסר בכנס, "גם לנועם יש מקום, המטרה צריכה להיות העצמה של החינוך הממלכתי".
הרב בני לאו טען כי לא ניתן לחנוק שאיפה של הורים המעוניינים בחינוך פרטי. לדעת הרב לאו מערכת החינוך חייבת לתת מענה לבעלי היכולת להגיע למצוינות אך הגישה הכוללת צריכה להיות שכל קבוצה תקבל יחס הוגן ושווה.
הרב ירוחם שימשוביץ ראש הגרעין התורני בהרצליה, האשים את הציבור הדתי בצביעות בכל הנוגע לחינוך. "הציבור הדתי מדבר גבוהה גבוהה על ערכי הציונות ועל החשיבות להוביל את החברה הישראלית, אך מקפיד לתת דוגמה שלילית בתחום החינוך" טוען הרב. לדעתו המיתוס שלפיו ילדים מסורתיים מורידים את הרמה הדתית בכיתה הוא מופרח ואינו נכון "באירופה ישנם בתי ספר יהודיים שבהם לומדים ילדים בעלי רמות דתיות שונות ואין שם תופעות של קלקול" .
לדעת הרב שימשוביץ החינוך הממלכתי יכול אפילו לחזק את המשפחות החילוניות והמסורתיות של הלומדים בו. בין הנוכחים בכנס שררה הסכמה כי הפיחות במעמדו של החינוך הממלכתי נובע בעיקר מעודף הסטיגמות שנדבקו אליו עם השנים כגון: אחוז גבוה של תלמידים בעיתיים, מורים גרועים וחוסר השקעה, עד כדי חשש מצד ההורים והחברה כי לבוגרי ובוגרות הממ"ד, תדבק תדמית שלילית. הורים ואנשי חינוך שהגיעו לכנס טענו כי בזכות הורים "אמיצים" שיתעקשו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר של הממ"ד, ולדרוש מהרשויות את מה שמגיע להם כחוק, הילדים יזכו לחינוך ויחס לא פחות טוב מאשר במוסדות הפרטיים.
המשפטנים שדיברו בכנס: ד"ר אמנון דה-הרטוך ועו"ד תמי הראל, הסבירו כי החוק בנושא פרוץ לחלוטין ומנהלי בתי הספר הפרטיים יכולים לעולל לתלמידים ולמורים ככל העולה על רוחם.
עו"ד תמי הראל סיפרה כי משפחות רבות נעזרות בקליניקה שלה לצורך סיוע משפטי בנוגע לבעיות של רישום לבתי ספר והתגברות על מכשולים ביורוקראטיים מצד הרשויות. תופעת בתי הספר הפרטיים החלה לפני כשלושה עשורים כאשר קבוצות של הורים דתיים דרשו שילדיהם יקבלו חינוך תורני בהיקף מוגבר. התארגנות של קבוצות ההורים הובילה להקמת רשת בתי הספר "נועם", הנחשבת לפרטית אך מקבלת תקצוב מלא מצד הרשויות. בשני העשורים האחרונים, עם גדילתה של השכבה המבוססת בחברה הדתית, החלו לצוץ יותר ויותר בתי ספר פרטיים עבור ציבור זה. בתי הספר שנמצאים בריכוזי האוכלוסיות המבוססות נחשבים ל"תורניים" או "מדעיים" ומתאפיינים בשכר לימוד גבוה וסינון מוקפד של המבקשים להתקבל אליהם
