הלכה ושירות צבאי: פרק 2-הדרך הביתה-כניסת שבת
הדרך הביתה – כניסת שבת
סיפור המקרה
אתה שיריונר באימון חורף ברמת הגולן. כבר חודש לא יצאת הביתה והנה סוף סוף הגיעה השבת המיוחלת. התקשרת הביתה למשפחתך הגרה בשומרון, והודעת להם שתבוא הביתה לשבת. כמובן, שהודעתך התקבלה בשמחה רבה. והנה, עקב החזקת כוננות, אישורי היציאה מתעכבים ומתעכבים, ורק בשעות הצהריים המאוחרות ניתן אישור היציאה המיוחל. התיכנון שלך היה ליסוע בהסעה המאורגנת עד צומת ירקון ומשם צריך להמשיך עד הבית בטרמפים. אולם כעת, על פי חישוב זמן מהיר, הסיכוי שתגיע לפני הדלקת נרות נמוך ביותר.
השאלות
1. האם מותר לצאת לדרך או שמא אין מנוס מלהישאר עוד שבת בבסיס?
2. כיצד נחשב את המועד האחרון המאפשר נסיעה לפני כניסת השבת?
3. האם מותר לצאת לדרך בידיעה שהמכונית תיכנס בשבת למקום שאינו מאפשר ירידה מן הרכב מחמת פיקוח נפש (רוב שטחי יו"ש)?
עקרונות ושיקולים רלוונטיים
ראשית צריך לחשב בצורה מדויקת את הזמן שנותר עד שבת.
כניסת שבת
יש להוסיף מהחול אל הקודש. ברוב המקומות נוהגים להקדים את הדלקת הנרות כ20– דקות לפני השקיעה (מנהג ירושלים נהגו להקדים את הדלקת הנרות כ40– דקות לפני השקיעה). בשעת הצורך די בתוספת מעטה של כ5– דק' לערך לפני שקיעת השמש. על כן, מי שלא קיבל עליו את השבת בהדלקת נרות או בקבלת שבת שבתפילה יכול לעשות מלאכה עד סמוך לשקיעה, כ5– דקות לערך.
קביעת הזמנים
בקביעת השלבים בזמן כניסת השבת ישנה הסכמה בהלכה לגבי ג' שלבים עיקריים:
עד שקיעת השמש עדיין יום וזה הזמן לתוספת שבת האמורה בסעיף הקודם.
בין השמשות (בין שָמשי היום לשָמשי הלילה) לאחר השקיעה למשך 18 דקות (="הילוך 3/4 מיל"), זמן זה הנו ספק דאורייתא ולכן אסור בעשיית מלאכה ומותר באיסורי דרבנן מסוימים.
צאת ג' כוכבים בינוניים לילה, כניסת השבת מדאורייתא.
שיטה זו היא שיטת הגר"א. הגר"א מסביר ששיעורי הזמן המצויים בתלמוד, נקבעו על פי אופק ארץ ישראל ובבל, ולכן הצפנה או הדרמה בקווי הרוחב של כדור הארץ מביאה לשינויים משמעותיים באורכי היום והלילה (כמובן גם שינוי אורכי היום והלילה בין קיץ לחורף).[1] שיטה זו מקובלת על רוב פוסקי זמננו, והיא המופיעה ברוב לוחות הזמנים היוצאים כיום, ואולם, ישנה שיטה נוספת, המוכרת בספרות ההילכתית כשיטת רבנו תם. על פי שיטה זו, השקיעה הקובעת אינה שקיעת גוף השמש מתחת קו האופק אלא שקיעת אור השמש. על פי שיטה זו, צאת 3 כוכבים שהם שבת מדאורייתא מתרחש רק לאחר כ72– דקות (לערך) לאחר השקיעה הראשונה (= "מהלך 4 מילין", 4 *18 דק'), ובכניסתה כן יציאתה רק לאחר 72 דקות מהשקיעה.[2]
נראה שניתן במקום דחק גדול לסמוך על שיטת ר"ת והשו"ע ולהתיר סיום מלאכה מדרבנן (כמו טילטול מוקצה, העברה מרשות לרשות ויציאה מחוץ לתחום) גם כ15– דקות לערך, לאחר השקיעה (זמן שהוא בין השמשות לדעת הגר"א ועדיין יום חול לדעת השו"ע).
כניסה למצב פיקוח נפש
השאלה השנייה שעלינו לברר היא, האם מותר להתחיל בפעולה כגון נסיעה ברכב ביום חול, כאשר בעת כניסת השבת לא ניתן יהיה להפסיקה מחמת סכנת נפשות.
"השולחן ערוך" מביא להלכה[3] שאסור לצאת לפני שבת בשיירה של נוכרים היוצאת לדרך ארוכה במדבר, במקום שבו לא ניתן לשבות ויאלץ לעבור על מלאכות דאורייתא מחמת סכנת נפשות. אך בשתי דרכים מותר לצאת: או שהיציאה תוקדם בארבעה ימים (או ג' ע"פ אחרים) לפני השבת, שאז אינו נראה כמתנה לעקור את השבת. או שיוצא לצורך מצווה ואז מותר לצאת אפילו ביום שישי. יוצא מכאן שבמקום שיצא בהיתר (צורך מצוה או ד' ימים לפני שבת) מותר להיכנס מראש למצב של סכנה שיחייב אותו בעשיית מלאכה בשבת.
בהגדרת צורך מצווה הב"י (ר' יוסף קארו) כותב "העולה לארץ ישראל", והרמ"א (ר' משה איסרליש) מוסיף: "יש אומרים כל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה ואינו חשוב דבר הרשות, רק כשהולך לטייל". ברור אפוא, שהגעה הביתה לשבת לשם מצוות כיבוד הורים חשובה ודאי לדבר מצווה.
אלא ששיטה זו, המתירה להיכנס מבעוד יום למצב שיאלץ לעשות מלאכות דאורייתא, אינה מקובלת על הכל, ולהרבה דעות בהלכה וכן פוסק ה"מגן אברהם" (שם, ס"ק י"ד) ובעקבותיו ה"משנה ברורה", שבמקום שיודע שיאלץ לחלל שבת אסור לצאת בכל אופן. אך נראה, שבמצבים גבוליים שבהם אין ודאות גמורה[4] שייכנס בנסיעתו לתוך השבת או שאין מדובר במלאכות דאורייתא יש לצרף היתר זה לשיקול הדעת המתיר לצאת לדרך.[5]
הצעה להכרעה
1. מדובר כאן בדילמה לא פשוטה, המחייבת קבלת החלטות בתוך זמן קצר. על כן נכון הוא, לקבוע מראש את מועד קבלת ההחלטה ליציאה או אי–יציאה לדרך ולא להשאיר זאת לרגע האחרון.
2. במקרה שבו החייל עלה על מכונית והיא נכנסה למקום יישוב בטוח, עליו להמשיך ברגל כדי לא לעבור על איסור דאורייתא. אך במידה שקיימת סכנה ביטחונית בירידה מן הרכב (ההתראה לגבי חטיפות חיילים הינה התראת קבע) יש להמשיך בנסיעה עד למקום יישוב.
3. נודעת חשיבות בהגעה הביתה לחופשה מצד כיבוד הורים. אולם בו בזמן חשוב להדגיש שההורים רוצים בראש וראשונה את בנם בריא ושלם. על כן על החייל להימנע ככל האפשר מהסתמכות על "טרמפים", ובייחוד כשהוא נתון בלחץ זמן, העלול לגרום לכך שלא ייבחן כראוי את היושבים ברכב. כאשר אין ברירה אחרת, יש לעשות זאת בזוגות ולבדוק היטב לאיזה "טרמפ" אתה עולה – "החיפזון מהשטן".
