הלכות פסח לבאי בתי המלון

 

מכתב מדני, צוות מזון ומשקאות מלון "שליש פרדייס" ים המלח:

בשנים האחרונות משפחות דתיות רבות מקיימות את חג הפסח אצלנו במלון. לאותן אלו שלא יצטרכו השנה לקרוא את הלכות הכשרת המטבח, מצ"ב כמה ענייני מוסר והלכה המבוססים על משפטי מפתח הנאמרים לעיתים בידי האורחים. 95% מהם מתנהגים הכי טוב שבעולם, ובמיוחד האורחים הדתיים. אין עליכם! למרות זאת בשביל חמשת האחוזים שלא נוהגים כך, נסו לראות איך נראה ליל הסדר מן הצד שלי:

"שילמנו המון בשביל הפסח הזה"– נכון, אולם המלצר, החדרנית והמנקה עדיין מקבלים אותה משכורת. גם במלון הכי נחשב בים המלח, פקיד הקבלה, עם החליפה המחויטת, מזדכה עליה בסוף היום וחוזר באוטובוס לדימונה.

"איזה כיף, השנה לא היינו צריכים לנקות"– זאת משום שהיה צוות עובדי מלון שבמשך שבועיים לא עצם עין. עכשיו, הדבר האחרון שחסר לנו זה לחכות עד רבע לשתיים בלילה בשביל להתחיל לפנות את שולחן הסדר שלכם.

"למה שאתן יותר ממה שכבר שילמנו?"– תמיכה בפרנסתו של אדם היא מן המובחרות שבצדקה. במקום שכך מקובל, נתינת תשר (טיפ) למלצר או לנער הדלת עשויה לרוב להוציא אותכם יד"ח קמחא דפסחא. אם לא ראוי לתת טיפ, לפחות תגיד תודה.

"למה נגמרו המים של נטילת הידיים"? – מאחורי כל "עמדה זמנית לנטילת ידיים", יש שואב מים צעיר שמתזז "נונסטופ" עם כדים מלאים. במלון, בעמדות המאולתרות, אפשר ללכת לפי המינימום ההלכתי של רביעית מים ואולי מעט יותר. נטלה מלאה עד הסוף, באה כפשוטו על גבו של מישהו אחר.

"חובה לאכול שלוש מצות ב-37 שניות"– תחמיר כמה שאתה רוצה, אך תזכור שבבית מלון מסתכלים עליך אנשים שעוד עלולים לחשוב שבאמת אפית את המצות עם דם.

"הילדים כבר יסתדרו"– אם לילדים כבר נמאס מארוחות החג הארוכות שלכם, דאגו להם מראש למשחקים. אל תתנו להם לטייל סתם כך בחדר האוכל, להתחבא בוילונות, לגעת בכל הקינוחים ולשחק עם הדלת החשמלית. זה מסוכן וגם מעצבן את הסביבה

"ראית את הרב?!" –גם הרב המפורסם שנמצא פה כל השבוע הוא בן אדם. מותר לו להסתובב עם חולצת טריקו בדרכו לבריכה.

"יש פה איזה 'אחמד' שינקה?"– כשאתם מתבדחים עם אחד העובדים ומשוויצים בערבית הקלוקלת שלמדם במחסום, כדאי שתשימו לב להבדלים שבין מלצר דרוזי ששרת בצבא לבין מלצר ערבי הגר בסכנין. אגב, גם מוחמד מאום אל פחם הוא בסה"כ אדם שמפרנס משפחה ולא ראש הזרוע הצבאית של החמאס. כולם בריותיו של הקב"ה ובעלי שם אישי.

"בוא נדליק פה נרות"– נרות שבת, בדיקת חמץ ושריפתו הם אימתם של קציני הביטחון במלונות. אל תהדרו במצוות כשניתן בנקל לצאת יד"ח וגם למנוע את השריפה הבאה.

"יש פה זוג קשישים מאוסטרליה"- כנראה שיש להם הרבה כסף אך יתכן שהם די בודדים ובדיוק בשל כך הם באו לישראל לחגוג את הסדר. הסבר פניך לתייר, דרוש בשלומו והצע לו עזרה גם אם אתה אורח כמותו.

"כל דיכפין ייתי ויכול" – זה שה"בופה" ללא הגבלה זה לא אומר שאתם חייבים למלא ארבע צלחות. קחו מה שאתם מסוגלים לאכול ולצד מצוות שמחת החג הקפידו גם על בל תשחית.

"בשנה הבאה נעשה את הפסח בבית" – סבבה. בבית, אצל החותנת, או במלון עם כולם. רק אל תטוסו לחו"ל. מבלי להיכנס לעיוות הרעיוני של יציאה לחו"ל בשביל הפסח, כשאתם מתארחים במלון בארץ אתם נותנים פרנסה להרבה עובדים.

 

שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, נהג משך שנים להשלים הכנסה כצוות מלון בימי חג הפסח. 

 

פורסם ב"עולם קטן", לקראת פסח תשע"א.