המגזר הכי מקופח

 

 

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/372/928.html?hp=1&cat=479&loc=27 

 

 

רבנים חרדים יכולים להתמנות מכוחם של הפוליטיקאים החרדים. הרפורמיים והקונסרבטיביים מקבלים עזרה מהיועמ"ש ומבית המשפט. לאנשי הציונות הדתית לגווניה אין איש שדואג

 

30/5/2012

החלטת היועץ המשפטי לממשלה למנות רבנים שאינם אורתודוקסיים במימון המדינה, הופכת אותי למגזר המקופח ביותר במדינה. כל חיי הייתי חלק מן הציונות הדתית – גדלתי בבית ציוני-דתי, למדתי בבית ספר ממלכתי-דתי, הלכתי לתנועת נוער ציונית-דתית ואף למדתי בישיבות ציוניות. אני חי בקהילה שכזו ומגדל את ילדיי על ברכי תפיסה זו.

על אף שאני בטוח בצדקת דרכי, ההשתייכות למגזר הציוני-דתי מעוררת בי תסכול רב, שכן אני חש שאין מקופח ממני. כיום אני משמש כרב קהילה, לאחר שהקהילה עצמה מינתה אותי לתפקיד, אך הסיכוי של חבריי מן הציונות הדתית להתמנות לרבני קהילות על ידי המדינה הוא סיכוי קלוש.

כיום, יכולים רבנים חרדים להתמנות מכוחם של הפוליטיקאים החרדים השולטי במשרד הדתות ובמועצות הדתיות. באופן דומה, יכולים רבנים רפורמיים וקונסרבטיביים להתמנות מכוח החסות שפרסו עליהם היועמ"ש ובית המשפט. רק אני ושכמותי, אנשי הציונות הדתית לגווניה, נותרנו מקופחים מבלי שיש מי שדואג לצרכים הרוחניים של קהילותינו.
כדי להימלט מהקיפוח צריך להפוך למקפח

השימוש במונח "אורתודוקסים" הוא מסמא עיניים שכן הוא מתיימר לאגד בתוכו את הספקטרום הנרחב שמן הקצוות הקיצוניים של העולם החרדי ועד המבואות האולטרא-ליברליים של הציונות הדתית. כל מי שמצוי, ולו במעט, בנעשה בקהילות אלו יודע שהפערים ההשקפתיים בתוך המגזר המכונה "אורתודוקסיה" גדולים שבעתיים מן המרחק שבין הרפורמים לקונסרבטיבים, המוכרים כל אחד כזרם נפרד.

תחושת הקיפוח קשה, מבזה ומתסכלת וכמי שאמון על הכלל "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", איני מאחל אותה לאיש.

אלא שבמציאות הנוכחית הנהוגה בישראל, הדרך היחידה שבה אוכל להימלט מן הקיפוח שאני חווה, היא להפוך ממקופח למקפח.

בשיטה הנהוגה כיום, יכולה הציונות הדתית לנסות "להשתלט" על תפקידי המפתח במשרד הדתות ובמועצות הדתיות ולמנות רבנים ציונים במקום הרבנים החרדים המתמנים כיום. מציאות כזו, תהפוך את המגזר החרדי למקופח התורן, ותעודד אותו לחתור בכוח אל תפקידי המפתח שישיבו לו את היכולת למנות את אנשיו. כך ימשיך להתגלגל לו כדור השלג הכוחני ואש הקיפוח לא תכבה.

הקהילה עצמה היא שצריכה לנהל את עולמה הרוחני

הדרך היחידה להתיר את הפלונטר שנוצר, היא להעביר את הכוח בתחום שירותי הדת מן השלטון הריכוזי אל הקהילות. על פי הצעה זו, במקום לקיים שלטון ריכוזי הכולל את משרד הדתות והמועצות הדתיות, תתקצב המדינה באופן ישיר את הקהילות השונות וכל קהילה תוכל "לעשות לה רב" כרצונה.

במודל דמוקרטי שכזה, אין מקפחים ואין מקופחים, הקהילה עצמה היא שבוחרת את רבה והיא שמנהלת את תקציבה. זאת ועוד, מודל דמוקרטי שכזה, מוציא את בית המשפט והיועץ המשפטי מן המשחק, המתערבים כיום במינויים אלו ברגל גסה.

הקהילה עצמה היא שצריכה לנהל את עולמה הרוחני ואל להם לעסקנים הפוליטיים כמו גם למערכת המשפט להתערב בכך. החלת מודל הקהילתי תהפוך את ישראל ליהודית יותר, לדמוקרטית יותר, ותציל אותי מן הקיפוח שבו אני שרוי.

הכותב הוא רב קבוצת יבנה, רכז פרויקט אור חדש של נאמני תורה ועבודה