מדינה יהודית יותר, דמוקרטית יותר – מצע להסכמה לאומית בנושאי דת ומדינה / הדר ליפשיץ[1]

השסע הדתי-חילוני איים על יציבותה של התנועה הציונית מראשיתה. כדי לשתף פעולה למרות המחלוקות העמוקות, נברא ה'סטטוס קוו' המבקש לא לטפל באופן שורשי במקומה של הדת בציונות ובמדינת ישראל. טלאי על טלאי, מתוך מאמץ מתמיד לא לקבל הכרעה מהותית, התקבעו ההסדרים השונים.

הגיעה השעה לשנות כיוון. את מקומן של האידיאולוגיות הקוטביות החליפה הסכמה לאומית רחבה. מימין ומשמאל, ממרצ ועד הבית היהודי מסכימים על עקרון היסוד של העמקת זהותה היהודית של מדינת ישראל מתוך בחירה חופשית וללא כפייה. בסוגיות רבות בענייני דת ומדינה קיימים עקרונות המוסכמים על יותר משלשה רבעים מהיהודים בישראל. תכנית העבודה המוצעת להלן נועדה להציע סדר-יום חדש ליחסי דת ומדינה בישראל: בנייה מחדש של יחסי דת ומדינה בישראל על יסודות ההסכמה העקרונית הרחבה.

מראשית ימי המנדט ועד היום נבנה הממסד הדתי בישראל תוך הפניית עורף לקהילה. החזרת הסמכות לקהילות היא תהליך המצריך תקופת מעבר. להלן נפרט שינויים בסוגיות דת ומדינה, הצריכים להתבצע לאלתר. אנו סבורים כי בתוך שנה ניתן וצריך לשפר מאוד את הממסד הדתי בישראל. שינויים אלו ירבו את כבוד התורה ולומדיה.

אתגר הגיוס והישיבות – מועצה להשכלה תורנית גבוהה

  1. תוקם מועצה להשכלה תורנית גבוהה, בדומה למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה).
  2. מטרת המועצה – הרחבת לימוד התורה לכלל המגזרים בישראל. יוגבל משך הזמן של הענקת תקציב ללומד תורה.
  3. חברי המועצה ייבחרו מתוך גופים שונים – השלטון המרכזי והמקומי, המל"ג ורבני ערים. מטרת הבחירה תהיה למנוע שליטה מגזרית על המועצה.
  4. המועצה תופקד על קביעת כללים לתקצוב מערך ההשכלה התורנית.
  5. תקציב לימוד התורה יוענק, ברובו המכריע, ללומדי תורה אשר שירתו בצה"ל.

חיזוק הקהילות

  1. שיקום הממסד הדתי יכול וצריך להיעשות באמצעות חיזוק הקהילות.
  2. יש לשאוף למינוי רבני קהילות אשר ייבחרו בידי הקהילות.
  3. הקהילות והשלטון המרכזי והמקומי יממנו את רבני הקהילות, בתכנית אשר תפורט.

רבנות

ביטול הכפילות העדתית

  1. החוק הישראלי קובע כפילות עדתית בתפקידי רבנים, כמו גם בגופים רבניים שונים (מועצת הרבנות הראשית, הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים ועוד). יש לבטל, לאלתר, כל סממן עדתי בתפקידי הרבנים.
  2. רב ראשי אחד יכהן, בלא קשר לעדתו ולגילו[2].
  3. נשיא בית הדין הרבני ייבחר בידי הוועדה לבחירת דיינים.

שינוי הרכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים (2023)

  1. יש להוסיף נשים לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים, ולשאוף כי חלק גדול מהבוחרים תהיינה נשים. במקום ראשי רשויות מקומיות ומועצות דתיות, תיבחרה נשים המכהנות בתפקיד, וחברות מועצות הערים, אשר תיבחרנה בידי רבני הרשויות.

בתי הדין הרבניים

השליטה המפלגתית בשירותי הדת בישראל וההגמוניה של המפלגות החרדיות בממסד הרבני, ניכרות במיוחד בבתי-הדין הרבניים. לדאבון הלב איננו יכולים לומר כי התלונות המרובות כלפי המערכת משוללות יסוד. ניתן לנקוט בכמה צעדים מיידיים, היכולים לתרום לכבוד בתי-הדין הרבניים, לכבוד שמיים.

השכלה כללית לדיינים

בתי-הדין הרבניים עוסקים, בעיקר, בסכסוכים בין בני זוג הבאים להידיין בפניהם. פעמים רבות מדי עולה התלונה כי הנשים מופלות בבתי-דין אלו. כמו כן נטען, כלפי חלק מהדיינים, כי אינם יושבים בתוך עמם. מושגיהם והקשר עולמם התרבותי של המתדיינים אינו מובן לדיינים, אשר באו מרקע אחר לחלוטין. מנגד עולות טענות על ניכורם של השופטים למקורות היהדות. על כן מוצע:

  1. ייבחרו רק דיינים אשר יש להם השכלה כללית מינימאלית.
  2. ייבחרו רק שופטים אשר יש להם השכלה כללית מינימאלית ביהדות (כגון: במשפט עברי).

ייצוג נשי מוגבר במערכת בתי הדין הרבניים

באופן יסודי, פוסקי ההלכה אינם מאפשרים לאישה לכהן כדיינית. הדבר יוצר תחושת זרות וניכור אצל נשים הבאות להידיין ב'עולם גברי' לחלוטין. כדי לאזן את המצב מוצע להבטיח רוב נשי בוועדה למינוי דיינים. הצעתנו מתבססת על המצב ההלכתי, ומבקשת להגביר בתוכו את מעמדן של הנשים. שילוב נשים בממסד בתי-הדין, גם אם לא כיושבות בפועל בדין, תשפר את תחושתן של המתדיינות, ותגביר את כבודם של בתי-הדין, התורה ונושאיה.

  1. חברי הוועדה למינוי דיינים יהיו[3]:
  • שר המשפטים.
  • נשיא בית הדין הרבני והרב הראשי לישראל.
  • דיין אחד.
  • שרה אשר תיבחר בידי הממשלה.
  • שתי חברות-כנסת.
  • שתי טוענות רבניות, אשר ייבחרו בידי ראש הרשות למעמד האשה.
  1. בחירת דיינים תיעשה ברוב של שבעה מחברי הוועדה.

נישואין וגירושין[4]

  1. ייפתחו אזורי הרישום לנישואין. זוג יוכל להירשם לנישואין בכל עיר אשר יבחר. (יושם)
  2. תקודם האפשרות של נישואין אזרחיים, ברוח הצעתו של הרב בקשי-דורון שליט"א.

גיור

  1. הרבנות הראשית כשלה אל מול אתגר הגיור.
  2. מערך הגיור חלש ואיננו מצליח לפעול כנדרש, נישואי התערובת פושים.
  3. שר המשפטים לשעבר משה נסים הגיש, לבקשת הממשלה, המלצות בנושא הגיור בישראל. ליבתן בהקמת רשות ממלכתית לגיור.
  4. רבני הציונות הדתית תומכים ביישומו של הדוח. אנו מצטרפים אליהם וקוראים ליישמו לאלתר.

כשרות – פתיחת אזורי הכשרות

  1. נאמני תורה ועבודה הציעו, לקראת בחירות 2013, פתיחת אזורי הרישום לנישואין.
  2. אנו שמחים על יישום הרעיון, אשר כולם מברכים עליו היום.
  3. באופן דומה אנו מציעים פתיחת אזורי הכשרות. תאגיד כשרות אשר יוקם בידי שלוש רבנויות ערים, או חמש רבנויות של רשויות מקומיות, יוכל להעניק כשרות בכל הארץ.
  4. התחרות תשפר את השרות, תייעל אותו, תגביר את יכולת הבחירה של האזרחים, חופש הדת של הצרכנים, היצרנים והרבנים – ותהפוך את הכשרות לקונסוציונאלית יותר.  

_________________________________________________

[1] המצע נכתב לקראת בחירות 2013. לבקשת שמואל שטח עדכנתי את המצע.

[2] בהצעה הזו תמכו הרבנים הראשיים עובדיה יוסף ז"ל (ראה דבר 26/4/78 עמו 3 "הרב יוסף מתנגד לרוטציה – מציע רב ראשי יחיד". עמדה דומה הביע הרב בקשי דורון ז"ל.

[3] חברי הוועדה היום: שר המשפטים ועוד שר, שני הרבנים הראשיים ושני דיינים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. נכון לעת כתיבת שורות אלו (אדר תשע"ב) אין אף אישה בין עשרת חברי הוועדה.

[4] סעיף 1 בהצעה כבר יושם. יש להמשיך ולגבש, בהסכמה, גם את הסעיף השני.