הפעלה 5-מוקדי מחלוקת

הפעלה 5: מוקדי מחלוקת

רקע

השירות המשותף בצבא מזמן דיונים וויכוחים רבים בנושאים השנויים במחלוקת בחברה הישראלית. עיקר המחלוקת בין דתיים לחילונים נוגעת לשאלת אופיָה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וליחסים הרצויים בין הדת לבין המדינה.

הפעלה זו מציעה משחק תפקידים, שבו ייצגו המשתתפים דמויות שונות ויכירו את העמדות השונות בשאלות השנויות במחלוקת בין דתיים לחילוניים.

מטרה

להביא את המשתתפים להתמודדות עם בעיות המעסיקות אותם בדיאלוג בין דתיים לחילוניים.

מהלך הפעילות

1.    מחלקים את המשתתפים לקבוצות בנות חמישה אנשים, ומסבירים להם שהם עומדים לשחק משחק הדמיה שבו יתבקשו 'להיכנס לנעליהן' של הדמויות.

2.    קוראים את תרחיש הפתיחה (נספח 1).

3.    מחלקים למשתתפים את כרטיסי הדמויות (נספח 2).

4.    כל משתתף מציג את עצמו לפני חברי קבוצתו על פי כרטיס הדמות שבידו.

5.    לאחר שהמשתתפים סיימו להציג את עצמם, מקבלת כל קבוצה אחד מכרטיסי הנושאים (נספח 3). כל קבוצה תקבל נושא שונה. כרטיסי הנושאים הם דוגמאות בלבד. אפשר להציע נושאים נוספים כגון: אמונה, כשרות, קדושת ארץ–ישראל, מחויבות לשמירת מצוות ועוד.

6.    חשוב להדגיש שעל המשתתפים לנהל את הדיון מנקודת מבטה של הדמות שהם מייצגים, אפילו אם עליהם לייצג עמדות הנוגדות את עמדותיהם האמיתיות.

7.    כל קבוצה מתבקשת להכין כרזה שמציגה את עמדתה (אחת או יותר) בנושא שעסקה בו.

8.    כאשר קבוצה מסיימת את הדיון בנושא שלה אפשר לתת לה נושא נוסף. רצוי שכל קבוצה תספיק לדון בשני נושאים לפחות.

9.    כאשר הקבוצות מסיימות לדון בנושאים שלהן, מבקשים מכל קבוצה להציג בעזרת הכרזה את הנושא שבו עסקה ואת הפתרונות שהתגבשו בנושא זה.

10.       רצוי שכל קבוצה תתאר גם את מהלך הדיון בין הדמויות: על מה היה הוויכוח המרכזי? האם היה קל או קשה להגיע להסכמה? לעורן של אלו דמויות היה קשה להיכנס?

11.       בשלב זה של הדיון מבקשים מהמשתתפים לצאת מהתפקידים שמילאו במשחק ולהביע את עמדותיהם האמיתיות בנושא הנדון.

נספח 1: תרחיש פתיחה

כולכם תלמידים בכיתה י"ב. לא מזמן חגגתם את יום הולדתכם השבעה עשר. קיבלתם צו התייצבות לאותו תאריך, ואתם נפגשים בלשכת הגיוס בעת התייצבותכם כחוק.

בעת שהותכם בלשכת הגיוס מודיעים לפתע ברמקול שהתגלה חפץ חשוד ברחוב הסמוך לבניין, ולכן אי אפשר יהיה לצאת ממנו במשך השעה הקרובה.

כל אחד מכם מגיע בנפרד לקפטריה. במקרה אתם מתיישבים ליד אותו שולחן, ומרוב שעמום מתחילה להתפתח שיחה ביניכם. אתם מגלים שכל אחד מכם בא מרקע שונה לחלוטין. מהר מאוד עולים לדיון נושאים בוערים והעניינים מתחממים…

ספח 2: כרטיסי דמויות

דמות 1: שמך אברהם שיינר ואתה גר בבני–ברק.

אתה לומד בישיבה גדולה, שלומדים בה רק לימודי קודש. אתה גאה מאוד להיות יהודי, ואתה רואה את ייעודך בלימוד תורה ובקיום מצוותיה.

אתה מאמין שצריך לקבל כל יהודי באשר הוא, בתנאי שאמו יהודיה, מתוך אהבת ישראל אמיתית, אבל אסור לשנות את התורה ואת המסורת, כי היא זו ששמרה על קיומו של העם היהודי בכל הדורות, למרות כל הצרות והרדיפות.

לדמוקרטיה אין שום משמעות ביחס לעם ישראל. התורה היא החוקה של עם ישראל וכל היהודים מחויבים לחיות על פיה. יהודים חילוניים אינם מכירים את היהדות ולכן אינם מבינים את תפקידם בעולם – לעבוד את ה' ולקרב את הגאולה.

צריך להשתדל שבמדינת ישראל תרבה שמירת המצוות, וכל האמצעים כשרים לכך.

בשנה הבאה אתה מתכוון ללמוד בישיבה גבוהה.

דמות 2: שמך אריאל נבו ואתה גר בנאות שומרון.

אתה לומד בישיבה תיכונית וגר בפנימייה. 

אתה רואה במדינת ישראל חלק מתהליך הגאולה. "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל" – אלה הם שלושת העקרונות שאתה מאמין בהם: צריך להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל, צריך לשמור על אחדות עם ישראל וצריך לקיים את תורת ישראל.

מדינת ישראל קמה כמדינה יהודית, ולכן היא חייבת לשמור על צביון יהודי, בעיקר בתחומים שנוגעים לציבור: שבת וחגים, נישואין וגירושין וכדומה.

אי אפשר לכפות על אנשים לחיות בניגוד לרצונם, אבל צריך להבין שאם לא נשמור על ארץ ישראל ועל היהדות נאבד את זכות הקיום שלנו כאן.

בשנה הבאה אתה מתכוון ללמוד בישיבת הסדר.

 

דמות 3: שמך אייל לשם ואתה גר ברעננה. אתה לומד בתיכון דתי–טכנולוגי.

אתה מאמין בשילוב בין "תורה" ו"דרך ארץ" – ניתן להיות יהודי שומר מצוות וגם אדם שחי בעולם המודרני ונהנה מהישגי התרבות המערבית.

העקרונות שאתה מאמין בהם הם: "עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל" – חשוב לך לשמור על עם ישראל, ואתה מרגיש אחריות לגבי כל יהודי באשר הוא, ללא התחשבות בעמדותיו הדתיות או הפוליטיות.

חשוב לך שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית כאחת. מדינה יהודית –  שכל היהודים יוכלו להזדהות איתה, ודמוקרטית – כי רק שלטון דמוקרטי מאפשר חיים משותפים של אנשים בעלי דעות ותפיסות עולם שונות.

לגבי השנה הבאה – אתה מתלבט בין מכינה לבין גיוס ליחידה קרבית.

דמות 4: שמך אורן לוי ואתה גר בירושלים.

אתה מגדיר את עצמך מסורתי. אינך מבין למה כל הזמן דורשים ממך לענות על השאלה אם אתה דתי או חילוני. אתה חושב שצריך להתייחס למסורת בכבוד. אתה הולך לפעמים לבית הכנסת, חוגג את החגים וצם ביום הכיפורים, אבל לא מקפיד על כל המצוות.

המדינה צריכה להיות יהודית ודמוקרטית. יכולים להיות במדינה חוקים דתיים רק אם רוב העם רוצה בכך. 

לדעתך, אסור לכפות תרבות אחת על תרבות אחרת – לא תרבות אשכנזית על תרבות מזרחית ולא תרבות דתית על תרבות חילונית. זכותו של כל אדם לבחור מה לקיים מתוך היהדות ומה לא לקיים.

בשנה הבאה אתה מתכוון להתגייס לצה"ל ולשרת בכל יחידה שישבצו אותך בה.

 

אתה מגדיר את עצמך כחילוני.

אתה חושב שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית. אם מדינת ישראל לא תהיה דמוקרטית, לא תוכל לחיות בה.

דמוקרטיה משמעה שיוויון וחירות. לדעתך צריך להיות במדינה שיוויון בין כל אזרחיה, יהודים וערבים, וחירות לכל אדם לחיות לפי ראות עיניו כל זמן שאינו פוגע בזולת.

לדעתך, דת היא עניין פרטי–אישי, לא ציבורי–כללי. אתה מכבד את זכותם של יהודים דתיים לחיות על פי אמונתם, אבל אינך מכיר בזכותם לכפות את אורח חייהם על אנשים אחרים.

באופן אישי אינך מרגיש צורך לאכול אוכל כשר או לשמור שבת או לצום ביום הכיפורים. מבחינתך, חשוב להיות בן אדם הגון, רגיש לזולת ותורם לחברה.

בשנה הבאה אתה מתכוון להתגייס לצה"ל. אתה מעוניין לשרת ביחידה קרבית מובחרת, אך אם לא תתקבל אליה – אתה תשקול אפילו להיות ג'ובניק.

נספח 3: כרטיסי נושאים

נושא א: חוק השבות

בימים אלה מועלית בכנסת הצעה לבטל את חוק השבות. במסגרת הדיון הועלו שלוש הצעות החלטה:

הצעה ראשונה: השארת חוק השבות במתכונתו הנוכחית

חוק השבות, המעניק אזרחות לכל יהודי שעולה לארץ, הוא הביטוי לכך שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי. יש לשמור על זכותו של כל יהודי לעלות לארץ ולהתאזרח במדינת ישראל.

הצעה שנייה: שינוי חוק השבות

יש לדרוש מיהודי הרוצה לקבל אזרחות במדינת ישראל את הדרישות הבאות: מגורים קבועים בארץ, ידיעת השפה העברית והכרת התרבות הישראלית, וכן הצהרת נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית–דמוקרטית. דרישות אלה ימנעו מיהודים שהם אנטי–ציוניים או אנטי–דמוקרטיים להתאזרח בישראל.

הצעה שלישית: ביטול חוק השבות

חוק השבות, שמתייחס ליהודים בלבד, הוא חוק מפלה, ולכן אין לו זכות קיום בחברה דמוקרטית. התנאים לקבלת אזרחות ישראלית צריכים להיות מבוססים על שיקולים כלכליים, חברתיים ואישיים, ולא על בסיס שייכות דתית או לאומית.

קיימו דיון ביניכם על שלוש הצעות ההחלטה וגבשו את עמדתכם: באיזו הצעה תתמכו, ומדוע?

נושא ב: נישואים אזרחיים – כן או לא?

על פי החוק הישראלי, "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בארץ ישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים".

במדינת ישראל חיים מאות ואלפי אנשים שאינם יכולים להינשא בבתי–דין רבניים, למשל:

·       כהן וגרושה

·       עולים חדשים שאינם מוכרים כיהודים על–ידי הרבנות הראשית

·       יהודי/ה הרוצה להינשא ללא יהודי/ה

מקצתם חיים כמשפחה ללא נישואין, מקצתם עורכים ביניהם חוזה משפטי במקום נישואין, מקצתם נישאים בחו"ל  ונישואיהם מוכרים בארץ, וכדומה.

כיצד ניתן לפתור את בעייתם של זוגות כאלה – למנוע מהם להינשא? לאפשר להם להינשא בנישואים אזרחיים? להעניק להם זכויות של בני–זוג ללא נישואין? להכיר בנישואיהם אם נישאו בחו"ל?

קיימו דיון בנושא זה וגבשו את עמדתכם בשאלה: האם יש להשאיר את תחום הנישואים והגירושים בידי בתי הדין הרבניים או שיש לאפשר גם נישואים אזרחיים?

נושא ג: שבת

ברחבי הארץ נפתחים קניונים חדשים.

הקניונים הם מוקדי בילוי. יש בהם בתי קולנוע, מסעדות, חנויות ומשרדים.

חלק מהקניונים פתוחים בשבת, וחלקם  סגורים לחלוטין. בקניונים אחדים פועלים בשבת רק בתי הקולנוע, המסעדות ובתי הקפה, ואילו החנויות סגורות.

מה דעתכם?

רשמו שלושה נימוקים בעד סגירת קניונים בשבת ושלושה בעד פתיחתם בשבת:

גבשו את עמדתכם הקבוצתית:

א.   האם הקניונים צריכים להיות פתוחים או סגורים בשבתות ובחגים?

ב.    האם יש לפתוח רק את מוקדי הבידור ולא את החנויות?

ג.    האם יש להפעיל פקחים שיאכפו את החוק האוסר פתיחת עסקים בשבת?

ד.    האם יש להתחשב באופי האוכלוסייה המתגוררת סמוך לקניון?

ה.   בידי מי צריכה להיות הסמכות לקבוע אם הקניון יהיה סגור או פתוח – בידי הכנסת? הרשות המקומית? בעלי הקניון? תושבי הסביבה? הרבנות הראשית?

ו.    מה יותר חשוב, לדעתכם,  אופיָה של המדינה כמדינה דמוקרטית, המכבדת את חירויות הפרט, או אופיָה של המדינה כמדינה יהודית?

ז.    האם תוכלו להציע פתרון העונה לצרכים הן של הדתיים הן של החילוניים?

נושא ד: לימודי יהדות

כולכם תלמידי תיכון, ואף שאתם לומדים בבתי ספר מסוגים שונים, לכולכם יש ביקורת על תוכנית הלימודים שלכם.

ניתנת לכם הזדמנות לתכנן את תוכנית הלימודים האידאלית בעיניכם:

בהנחה שיש לכם 40 שעות לימוד בשבוע – אנא חלקו בין המקצועות השונים:

1.    מה היו הקריטריונים לחלוקה?

2.    אילו מקצועות חשובים יותר, לדעתכם, מקצועות קודש או מקצועות חול? מדוע?

3.    יש טענה שבקרב חילוניים קיימת בורות בתחומי היהדות. האם אתם מסכימים עם טענה זו? ממה נובע מצב זה, לדעתכם?

4.    יש טענה שהשכלתו הכללית של הנוער בישראל היא נמוכה יחסית. האם אתם מסכימים עם טענה זו? מדוע?

קובץ מצורף