הפרדה בחינוך הממ"ד

 

להגדיל תורה וחכמה / הדר ליפשיץ[1]

אני מבקש לברך את 'בשבע' על עצם העלאת הדיון הציבורי בחלוקת השעות בממ"ד בין השכלה תורנית וכללית. במאמר הועלו עובדות, הנכונות בחלקן, וטענות כנגד תנועת נאמני תורה ועבודה. לקמן אנסה ללבן את המחלוקת, ואתייחס לסגנון. ראשית יש להבהיר את עמדתם היסודית של נאמני תורה ועבודה בסוגיה, הבנויה על שני עקרונות יסוד.

א. התורה היא העיקר. 'תורה ועבודה' נובעת מהתורה. הרב יעקב אריאל צוטט במאמר כהולך בדרכי אביו וחותנו, אנשי תורה ועבודה. כמונו כמוהו רואים ב'תורה ועבודה' את דרכה של תורה. התורה היא המקור והבסיס להשקפת העולם. החינוך לתורה ויראת שמיים הוא אבן השתייה והיעד של החינוך הדתי לדורותיו. יש להגביר ולהעמיק את לימוד כל מקצועות התורה המתאימים בבתי-הספר היסודיים. בתי הספר פועלים מכוח החובה התורנית היסודית של האב ללמד את בנו תורה. כמות ואיכות שיעורי הקודש אין לה שיעור.

ב. חובה ללמד מקצועות חול. כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון. בשונה מלימוד תורה, יש קצבה לכמות ולאיכות היסודית הנדרשת בלימודי החול מהחמ"ד – הרמה המקובלת בחינוך הכללי. אסור להשלים עם מצב בו תלמידי החינוך הדתי יהיו משכילים פחות מהממלכתי.

המדיניות החינוכית בה אנו תומכים נגזרת משני עקרונות יסוד אלו. יש להרבות, להגביר ולהעמיק ככל האפשר בלימוד וחינוך ולתורה ומצוות, וללמד מקצועות חול כמקובל בחינוך הכללי.

העיקרון הראשון מוסכם על כל גווני הציונות הדתית. הערעור יצא על העיקרון השני. והמחלוקת מתמקדת בשאלה הבאה: האם ראוי ורצוי כי בחמ"ד ילמדו פחות לימודי חול מהמקובל במערכת החינוך הכללית? אביא, בקצרה, את נימוקי התנגדותנו להפחתת לימודי ההשכלה הכללית:

הפגיעה בלימוד תורה. כפראפרזה על דברי הגר"א "מי שחסרה לו יד אחת בידות החכמה חסרות לו עשר ידות בחכמת התורה", ניתן לומר כי הפחתת שעה בלימודי החול מובילה להפחתה איכותית בלימודי הקודש. במאמרי הראי"ה ניסח הרב את הדברים: "הרעיונות ונושאיהם מוכרחים הם להכיר זה את זה, עד שכל אחד ואחד…ישלים את מה שחסר לשני. הקודש יעדן את החול והחול יחזק את חוסן הקודש…מכון קודש-קודשים, שגם הקודש וגם החול הם סומכיו ומסעדיו." הדברים אינם רק להלכה. זקני ראשי הישיבות, הרב רבינוביץ' שליט"א ומו"ר הרב ליכטנשטיין שליט"א מעוטרים בדוקטורטים במתמטיקה וספרות. כך היא דרכה של תורה. "אם אין גדיים אין תיישים."הפגיעה בחינוך לאומנות. אותה ברייתא המחייבת את האב ללמד תורה, מחייבת ללמד אומנות. מערכת החינוך הדתית ממלאת את שתי החובות הללו. יש לשבח את מערכת החינוך הכללית הממלאת לפחות את החובה השנייה, הכשרה מקצועית והשכלה כללית. אסור להקל בה. ככלל, הפחתה בלימודי החול תקשה על בוגרי חמ"ד למצוא 'אומנות נקיה וקלה' בהמשך דרכם.מצוות יישוב ארץ-ישראל. אין כאן המקום להצביע על הקשר בין הצמיחה לבין השכלה כללית. מערכת החינוך נועדה להכשיר את בוגריה למלא מקום גבוה ככל האפשר בבניית המדינה. כל בר-בי-רב יודע כי השכלה מובילה לצמיחה ולהעצמת המדינה. הפחתת לימודי החול תפגע בטווח הארוך בהשכלה הגבוהה של הבוגרים, בצמיחת ובניית ארצנו הקדושה.עזיבת תלמידים את החמ"ד. אנו מכירים בגישות אחרות בעולמה של תורה. יש המאמינים כי צריך לגדל תלמידי חכמים אשר אין בהם דעת העולם, ניתן להקל בחובת האב ללמד את בנו אומנות (והבעל לפרנס את אשתו), ומצוות יישוב הארץ היא הלכתא למשיחא. החולקים עלינו מאמצים, במינונים שונים, עמדות אלו. אך גם הם חייבים להכיר בעובדה הבאה: יש הורים בישראל, אין חלקנו עימם, אשר חובתם לחינוך לאומנות חשוב להם מתורה ומצוות. הפחתת לימודי החול בחמ"ד תוביל את ילדיהם לחינוך הממלכתי. האם המבקשים להפחית בלימודי החול מודעים לתוצאה זו? האם הם מוכנים לקחת אחריות להשלכותיה החינוכיות החמורות?

עד כאן ההתייחסות לתוכן עמדת 'נאמני תורה ועבודה'. אנו מאמינים כי היא דרכה של תורה. אשרי הזרם המרכזי בחינוך הדתי ההולך בה. העיתון 'בשבע' מקדם עמדה אחרת, חרד"לית. הוא מכנה אותה 'תורנית'. אך סגנונו של העיתון מצער. בכותרת הכתבה נטען, כדוגמה, כי הקרן החדשה מממנת את פעילות התנועה בנושא החינוך הדתי. אין זו אמת. השאלה אם תלמידי החינוך הדתי יקבלו פחות השכלה כללית מהמקובל בחינוך הממלכתי ראויה לדיון ציבורי. יש לקיימו לגופם של הדברים ולא הדוברים.

[1] הכותב עומד בראש פרוייקט 'אור חדש' של נאמני תורה ועבודה.