הפרדה- השלכות על רמת האלימות והאקלים

א. מחקרו של אריאל פינקלשטיין, היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית בחינוך היסודי הממלכתי דתי, ניסן התשע"ד. סקר  את הבדלי האקלים החברתי בין כיתות נפרדות וכיתות מעורבות בבתי הספר היסודיים בחמ"ד בחמישה מדדים שונים, על סמך שאלונים שמילאו אלפי תלמידי כיתות ה' וכיתות ו' במבחני המיצ"ב שנערכו בשנים תש"ע ותשע"א.

"… המדד שבו נמצאו הפערים המשמעותיים ביותר הנו מדד הבודק את התחושה הכללית של התלמידים כלפי בית הספר. ציון המדד מהווה את אחוז התלמידים בבית הספר שהעידו על אהבתם את בית הספר ועל חוסר רצונם לעבור לבית ספר אחר.

הציון הממוצע בבתי ספר שבהם הכיתות מעורבות עמד על 74.33, ואילו בבתי הספר בהם הכיתות נפרדות עמד הממוצע על 67.9 בלבד, פער משמעותי של כ-6.5 נקודות.

על פי נתוני משרד החינוך, לרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים לא הייתה השפעה משמעותית על מדד זה, ולפיכך נראה שניתן לייחס את הפער הזה להפרדה או לנגזרותיה (כדוגמת תפיסה תורנית וכדומה).

ראוי לציין שבדיקת בתי הספר ברמה הארצית מלמדת שבתי הספר המעורבים מצויים במדד זה במצב דומה לכלל בתי הספר בארץ שנבחנים במבחני המיצ"ב (שהם ברובם המוחלט מעורבים), ואילו בתי הספר הנפרדים הם החריגים בציון הנמוך שלהם.

נתון משמעותי נוסף מתייחס לשני המדדים שהציון בהם משקף את אחוז התלמידים המעידים שאינם מרגישים מוגנים בבית הספר ואת אחוז התלמידים המעידים על מעורבות באירועי אלימות.

במדד "העדר תחושת מוגנות" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 7.16% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים ואילו בבתי ספר נפרדים, בממוצע, 7.85% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים. מכיוון שמדובר במספרים קטנים יש חשיבות לא רק להבדל המוחלט של האחוזים (0.69%) אלא להבדל האחוזים ביניהם עצמם, המלמד שבבתי הספר הנפרדים שיעור התלמידים המרגישים לא מוגנים גבוה ב-10% מאשר שיעור זה בבתי ספר מעורבים.

כמו כן, במדד "מעורבות באירועי אלימות" נמצא שבממוצע בבתי ספר מעורבים 15.3% מהתלמידים מעורבים באירועי אלימות לעומת 16% בבתי ספר נפרדים, ומכאן שבבתי ספר נפרדים שיעור התלמידים המעידים כי הם מעורבים באירועי אלימות גבוה ב-4.5% משיעור זה בבתי ספר מעורבים.

הנתונים הללו מפתיעים במיוחד לאור העובדה שבבתי ספר מעורבים ישנו ריכוז גבוה בהרבה של בתי ספר שבהם הרקע הסוציו-אקונומי נמוך, ועל פי הנתונים הארציים של משרד החינוך, בבתי ספר מסוג זה התלמידים מעורבים הרבה יותר באירועי אלימות ומרגישים הרבה יותר חסרי הגנה: ברמה ארצית, בשנת תש"ע בבתי ספר בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך בממוצע 15% מהתלמידים הרגישו תחושת חוסר מוגנות, לעומת 9% בבתי ספר בעלי רקע סוציו-אקונומי בינוני ו-6% בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה.

על פי שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר יוצא שבבתי הספר המעורבים, בממוצע, 9.79% מהתלמידים היו אמורים להרגיש חוסר מוגנות לעומת 7.75% בבתי הספר הנפרדים, וכך הפער האמיתי היה אמור להיות יותר מ-2% דווקא לטובת בתי הספר הנפרדים, אך בפועל הפער עומד על דווקא 0.7% לטובת בתי הספר המעורבים.

כך גם במדד "מעורבות באירועי אלימות", שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים מלמד שהציון הצפוי של בתי הספר המעורבים היה 15.22% לעומת 14.39% בבתי הספר הנפרדים, אך בפועל, כאמור, הפער היה דווקא לטובת בתי הספר המעורבים…".

ב. בשנת תשע"ה נערך מחקר מקיף נוסף ע"י אייל ברגר. מחקר זה אישש את מרבית מסקנות המחקר הקודם:

מדדי אקלים של תלמידי כיתות ה'-ו' בחינוך הממלכתי-דתי ע"פ מבחני המיצ"ב לשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד), לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר (מפורט)

המדד / שיטת הפרדה מגדרית	הפרדה מגדרית מוסדית		הפרדה מגדרית כיתתית		ללא הפרדה מגדרית
	בתי ספר לבנים	בתי ספר לבנות	כיתות נפרדות	מתחלף	מעורב
תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר בקרב התלמידים	67%	76%	73%	72%	77%
יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם בכיתה	72%	78%	74%	73%	75%
התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה	45%	53%	47%	42%	51%
מעורבות באירועי אלימות	19%	9%	12%	13%	12%
קרבנות לאלימות מילולית	39%	17%	29%	32%	29%
העדר תחושת מוגנות של התלמידים	7%	5%	6%	5%	5%

ג. בשנת תשפ"א נערך מחקר מקיף ע"י אריאל פינקלשטיין, ובו נבחנו מחדש הנתונים העדכניים של המיצ"בים מכלל בתי הספר.

דיווחי התלמידים במיצ"ב על אקלים חברתי ופדגוגי בבית הספר בשנים תשע"ה-תשע"ז, לפי סוג הפרדה מגדרית בבית הספר (מצומצם ומפורט):

	חלוקה מצומצמת		חלוקה מפורטת
	בתי ספר מעורבים	בתי ספר נפרדים	מעורב	מתחלף	כיתות נפרדות	בנות בלבד	בנים בלבד
תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר	76.7%	74.4%	76.9%	75.3%	74.7%	75.9%	71.3%
מעורבות באירועי אלימות	10.2%	11.1%	10.2%	10.1%	10.6%	7.7%	16.5%
מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה	74.5%	70.5%	76.3%	69.2%	71.3%	69.3%	69.0%
מאמצי בית-הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית	61.2%	54.8%	63.3%	56.2%	57.9%	55.6%	45.9%
מאמצי בית-הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה	83.0%	81.3%	82.9%	82.6%	81.8%	83.4%	77.0%
יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים	65.5%	62.2%	67.5%	60.4%	63.3%	61.8%	59.0%
פרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות	72.9%	69.3%	74.0%	70.1%	70.7%	70.2%	63.9%
אסטרטגיות ללמידה עצמית	68.4%	63.3%	70.2%	63.1%	65.2%	63.0%	58.9%
קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים	73.3%	70.2%	75.3%	68.3%	71.4%	69.2%	67.3%

ההשוואה המצומצמת בין בתי ספר מעורבים לבתי ספר נפרדים מלמדת כי בכל הפרמטרים של אקלים חברתי וסביבה פדגוגית ישנה עדיפות לבתי הספר המעורבים. 76.7% מהתלמידים בבתי הספר המעורבים חשים תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר לעומת 74.4% מתלמידי בתי הספר המעורבים. התלמידים בבתי הספר המעורבים גם פחות מעורבים באירועי אלימות (10.2% לעומת 11.1%). בתחומי האקלים הפדגוגי השונים ישנם פערים משמעותיים בדיווחי התלמידים על מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, במאמצי בית הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית ובאסטרטגיות ללמידה עצמית. ההשוואה המפורטת מראה עדיפות ברורה של בתי הספר מסוג "מעורב" על שאר בתי הספר בכל הפרמטרים מלבד תחום מעורבות באירועי אלימות שבו ישנה עדיפות ברורה לבתי ספר לבנות בלבד, ככל הנראה בשל המעורבות הנמוכה של בנות באירועי אלימות. מנגד, בבתי ספר לבנים בלבד ישנה מעורבות גבוהה מאוד של התלמידים באירועי אלימות העומדת על 16.5%, כך שחיבור בין בתי הספר לבנים או לבנות בלבד בנושא זה מביא לתוצאה לפיה 11.8% מהתלמידים מעורבים באירועי אלימות, שיעור גבוה יותר מכל סוגי בתי הספר האחרים. גם בנושאים אחרים ממצאי הלוח מצביעים על כך שבבתי הספר לבנים ישנה רמה נמוכה של אקלים חברתי וסביבה פדגוגית בכל ההיבטים, אך לא ניתן לתלות זאת רק בהיבט המגדרי: שכן בעוד שבבתי הספר לבנות הממצאים דומים ברוב התחומים לבתי הספר מסוג "כיתות נפרדות", בבתי הספר לבנים הנתונים נמוכים בהרבה, ולכן שילוב של בתי הספר לבנים ולבנות מביא לנתונים נמוכים לא רק מאלו של בתי הספר שבהם הכיתות מעורבות, אלא גם מאלו של בתי הספר בהם לומדים בנים ובנות בכיתות נפרדות.

כאמור, לרקע החברתי-כלכלי של התלמידים יש השפעה על נתונים אלו. לפיכך, בלוח הבא מוצגים הנתונים בהשוואה בין קבוצות הרקע החברתי-כלכלי בכל אחד מסוגי ההפרדה המגדרית.

לוח 6.7: דיווחי התלמידים במיצ"ב על אקלים חברתי ופדגוגי בבית הספר בשנים תשע"ה-תשע"ז, לפי רקע חברתי-כלכלי וסוג הפרדה מגדרית בבית הספר (מצומצם)

	נמוך		בינוני		גבוה
	בתי ספר מעורבים	בתי ספר נפרדים	בתי ספר מעורבים	בתי ספר נפרדים	בתי ספר מעורבים	בתי ספר נפרדים
תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר	79.2%	70.9%	76.6%	74.8%	75.8%	74.4%
מעורבות באירועי אלימות	10.4%	12.4%	10.6%	10.9%	9.5%	11.2%
מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה	82.1%	74.0%	76.4%	71.5%	68.5%	68.3%
מאמצי בית-הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית	67.8%	57.7%	63.0%	54.5%	55.8%	54.7%
מאמצי בית-הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה	83.6%	78.8%	82.7%	81.4%	83.1%	81.6%
יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים	72.0%	63.2%	66.6%	62.6%	61.0%	61.4%
פרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות	77.1%	72.1%	73.6%	69.7%	69.8%	68.4%
אסטרטגיות ללמידה עצמית	75.6%	68.5%	70.6%	64.6%	62.1%	60.6%
קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים	80.6%	74.6%	75.1%	71.1%	67.4%	68.2%

 

ניתן לראות באופן ברור כי העדיפות של בתי הספר המעורבים מבחינת אקלים חברתי ופדגוגי נשמרת בכל התחומים בכל קבוצות הרקע החברתי-כלכלי, אך ככל שהרמה החברתית-כלכלית יורדת כך הפערים עולים: בקבוצת הרקע הגבוה ההבדלים בין בתי ספר מעורבים ונפרדים זניחים למדי והפער הממוצע עומד על 0.8%; בקבוצת הרקע הבינוני הפער משמעותי יותר ועומד בממוצע על 3.8%; ובקבוצת הרקע הנמוך ישנם פערים משמעותיים כמעט בכל התחומים, כך שהפער עומד בממוצע על 6.7%. בולטים במיוחד בקבוצת הרקע הנמוך הפערים בתחום התחושה החיובית כלפי בית הספר (79.2% מהתלמידים בבתי הספר המעורבים חשים כך לעומת 70.9% בבתי הספר הנפרדים), ובתחום יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים 72% מהתלמידים בבתי הספר המעורבים מעידים על יחסי קרבה לעומת 63.2% בבתי הספר נפרדים. גם בתחום המעורבות באירועי אלימות ישנו פער לא מבוטל: 10.4% התלמידים בבתי ספר מעורבים מעידים על מעורבות שכזאת לעומת 12.4% מהתלמידים בבתי ספר נפרדים, כך שלמעשה השיעור היחסי של מעורבות באירועי אלימות גבוה ב-19.2% בבתי הספר הנפרדים.

פילוח הנתונים לפי החלוקה המפורטת של סוגי ההפרדה המגדרית (ראו לוח 6.9 בנספח לפרק) מבליט את העדיפות היחסית של בתי הספר מסוג "מעורב" בכל התחומים. בנוסף, גם הצגת הנתונים של כל סוג הפרדה מגדרית אל מול קבוצת הדומים (ראו לוח 6.10 ולוח 6.11 בנספח לפרק) מלמדת כי בנטרול המרכיב החברתי-כלכלי מתחזקת העדיפות של בתי הספר המעורבים ובפרט בתי הספר מסוג "מעורב" אף מעבר לעדיפות שקיימת להם בנתונים הבסיסיים, שכן דיווחי התלמידים בבתי הספר הללו מלמדים על אקלים חברתי וסביבה פדגוגית טובים יותר מאשר קבוצת הדומים להם, בעוד בשאר סוגי בתי הספר האקלים החברתי והסביבה הפדגוגית נמוכים יותר מאשר בקבוצת הדומים.