היבט תקציבי
הניצול הנכון ביותר של התקציב הבית ספרי, תוך שמירה על גדלי כיתות מאוזנות הוא כאשר הכיתות מעורבות.
ברוב המקרים, ההפרדה גורמת להפסד משאבים ושעות לימוד:
בסיס התקציב ניתן לפי מספר ילדים בשכבה ולפיכך, אם מספר הבנים והבנות דומה ובשכבה יש כמות למספר תקנים זוגי, הרי שלא יהיה הבדל תקציבי בין כיתה מעורבת לכיתה נפרדת. ואולם, במקרים רבים מאוד, המספרים אינם סימטריים או שהתקנים אינם זוגיים, ועל כן בהכרח יצא שההפרדה תגרום למחסור בתקן ובשעות או שתיצור כיתות בגודל לא מאוזן.
בשנים תשע"ד ותשע"ה ניתן תקן להפרדה בכיתות הגבוהות ביסודי ואולם תקן זה בוטל (לאחר עתירה משפטית על אי שיוויון).
כיום, אין שום מימון מצד משרד החינוך לצורך ההפרדה!
במקומות מסוימים נטען כי הוקצו שעות לטובת ההפרדה. מכיוון שאין באמת שעות כאלה, הרי שלמעשה, שעות אלו נלקחו על חשבון דברים אחרים כגון: שעות חברה, שעות פרטניות, שעות סל אחרות וכו'. גם כאשר הרשות המקומית טוענת שהיא משתתפת בעלות ההפרדה, הרי שהכסף אינו מגיע "יש מאין", אלא בא במקום הקצאות אחרות של הרשות המקומית לבתי הספר. הקצאות כאלה הן גם לרוב חד פעמיות ובשנה שאח"כ תמצאו עצמכם בלעדן.
הטענה כאילו מדובר בשעות שניתנות רק אם ביה"ס מפריד את הכיתות הינה טענה שקרית ולעיתים ביצועה גובל בעבירה פלילית של שימוש לא נכון בכספי המדינה.
גודל הכיתות:
ברוב המקרים, הפרדה מביאה לחוסר איזון בגדלי הכיתות:
אחת הטענות המוזכרות בדרך קבע בהקשר להפרדת כיתות בבתי ספר היא שההפרדה יוצרת כיתות קטנות יותר. באמצעות טענה זו יש המנסים לשכנע הורים לפעול למען הפרדת בית הספר, ויש הטוענים מנגד שהדבר גורם לעלויות גבוהות הבאות על חשבון הקצאת המשאבים המוגבלת של בית הספר.
מחקר התנועה בנושא הוכיח שממוצע ההפרש זניח ביותר ואילו בכיתות נפרדות יש במקרים רבים מאוד כיתות גדולות באופן חריג.
במילים אחרות: יתכן ובשנתון מסוים אכן יצא שכיתת הבנות תהיה קטנה מאוד והוריהם "ירוויחו" כיתה קטנה. ואולם, כיתת הבנים המקבילה ככל הנראה תהיה ענקית בצורה יוצאת דופן.
נתונים נוספים במחקר התנועה בעניין.
מתי יהיה נפרד/מעורב? – תלוי בכם!
הנחיות מנהל החינוך הדתי:
החמ"ד פרסם מסמך הנחיות שאמור היה להיכנס לתוקף בשנת תשע"ה. בפועל, ההנחיות נשארו בגדר המלצה כללית בלבד והן לא יושמו.
במרבית המקומות בהם ההורים ביקשו לערב את כיתות א'-ג', בהתאם להנחיות, הדברים לא יושמו. במקומות מסויימים הוחלה הפרדה על כלל בתי הספר ללא כל שאלון בניגוד להנחיות. על כן, אין להנחיות הללו תוקף אמיתי ואין סיבה להפריד את כיתות ד'-ו'.
במידה ומתבצע תהליך כלשהו בבית הספר של ילדיכם- אנא פנו אלינו באמצעות פנייה לתנועה.
כמות בתי הספר הנפרדים
הממצאים מלמדים על מהלך הדרגתי של הפרדת כיתות: בשנת 2000 למדו 40% מהתלמידים בחינוך היסודי בחמ"ד בכיתות נפרדות ולעומתם 60% למדו בכיתות מעורבות. בשנת 2013 לומדים 57% מהתלמידים בכיתות נפרדות, לעומת 43% הלומדים בכיתות מעורבות.
בלימת מגמת ההפרדה- ניתן לראות שבשנים האחרונות נבלמה מגמת ההפרדה שצברה תאוצה בשנים שלפני כן, ובשלוש השנים האחרונות אף יש מגמה קטנה של חזרה לעירוב.
מעברים בין החינוך הממלכתי דתי וזרמי חינוך אחרים- האם ה"מעורב" מבריח?
קיימת טענה כאילו ההישארות בחינוך מעורב "מבריחה" את אוכלוסיית החמ"ד לחינוך החרדי.
על אף שיש הסוברים שהתלמידים עוזבים ברובם לחינוך החרדי, למעשה רק מיעוט עובר לחינוך החרדי, ואילו הרוב המוחלט של התלמידים עוזב לחינוך הממלכתי. הדבר הוצג במחקר של התנועה ובמחקר של מכון טאוב שבחן מעברים בין מערכות חינוך.
מניסיוננו הרב למדנו שהפיכת כיתות למעורבות בחינוך היסודי, לא רק שלא הובילו לעזיבה של הורים, -גם של אלו הנחשבים כחרד"לים, אלא אף הביאה לגדילה במספר התלמידים.
עזיבה, אם יש, מגיעה לרוב מסיבות אחרות לחלוטין הקשורות בטיב ההוראה והניהול ולא בגלל רמת ההפרדה המגדרית בכיתות נמוכות.
מנגד, הפרדת כיתות מביאה ברוב המקומות להצטרפות של מספר משפחות שדרשו זאת, אך מרחיקה בשקט, מספר רב יותר של אנשים.
האם להפרדה הבאה לרוב עם הכותרת "תורני" יש משמעות חוקית כלשהי?
הפרדת כיתות היא תהליך שאין לו שום משמעות חוקית מלבד עצם ההפרדה.
במילים אחרות, גם בבית ספר נפרד, חלים כל חוקי משרד החינוך ובכללם: חוסר היכולת לסנן תלמידים, איסור בדבר יצירת תקנוני צניעות מדירים או אכיפת לבוש על הורים, שעות לימוד דומות וכדומה.
האם לא עדיף להפריד בי"ס לשני בתי ספר ניפרדים?
פתרון בעיית התקנים עבור בתי ספר שיש בהם הפרדה הינה לכאורה ע"י הפרדה מוחלטת: יצירת בית ספר נפרד לבנים ובית ספר נפרד לבנות.
וכאן ראוי לשים לב: שני בתי ספר נפרדים לחלוטין, יהיו תמיד קטנים יותר מאשר ממ"דים מעורבים לגמרי או חלקית. ראשית משום שיש אוכלוסייה גדולה ושקטה, שמראש לא תרצה לשלוח את ילדיה למוסדות נפרדים לחלוטין. לא רק מסיבות אידאולוגיות אלא גם מסיבות של נוחות. הדבר מחייב בדר"כ את הורדת הילדים בבוקר בשני מוקדים שונים, דבר שמצריך רכב או הסעה מיוחדת. יתרה מכך, רמת האלימות של בתי הספר לבנים, שוחקת את הצוות ואת המנהלים. אלו משפיעים על הצוות הפדגוגי בבית הספר וגורמים לחוסר יציבות ולעזיבה.
ואם שני בתי הספר צמודים לזה לזה – האם אין יתרון תקציבי בפיצול המוסדות?
בבית ספר אחד גדול שיש בו הפרדה בין בנים ובנות, אמנם תהיה בעיית תקנים ועדיין בגלל גודלו של בית הספר, הרי שניתן לאגם בו משאבים בצורה טובה יותר.
לעומת זאת, כאשר כל בית ספר מכיל למשל רק שתי כיתות בשכבה, הוא יהיה פחות יציב מבחינה כלכלית, דבר אשר יקשה על יציבות צוות חינוכי, ניהול שוטף, יזום פעילויות מיוחדות, חוגים, או למימן כיתת חינוך מיוחד.
כמו כן, יש להניח כי איכות המנהל/ת תהיה לרוב גדולה יותר בבית ספר גדול מאשר קטן. הסיבה לכך נובעת משכר המנהל אשר מושפע מגודל בית הספר. מנהלים מוכשרים יעדיפו לנהל מוסד גדול ולא מוסד קטן בו שכרם יהיה נמוך יותר.
בנוסף, כאשר הממ"ד גדול ויש בו בנים ובנות יהיה קל יותר למצוא פתרונות לתלמידי חינוך מיוחד וצרכים מיוחדים כמו למשל תלמידים מחוננים. ברגע שבית הספר מפוצל, קשה לו לתת מענה ולהתגבר על בעיות בירוקרטיות, גם אם הוא צמוד למוסד השני והבטיחו לכם שיהיה שת"פ בין המוסדות.
בגרפים הבאים ניתן לראות בשל מרכיב הגודל ואח"כ בגלל מרכיב האינטגרציה, יש יתרון למוסדות שהם מעורבים.
מתוך: "החינוך הממלכתי דתי חלק ד'- תמונת מצב, מגמות והישגים- היבטים תקציביים ומנהלתיים/ טבת התשע"ח | ינואר 2018 / עדי ארד:
