הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים – ניסיון לשינוי הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה

http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/13240/85/

 03/02/2010

אזרחי מדינת ישראל יוכלו להתדיין בכל עניין בבתי הדין הרבניים. אלה יפסקו לפי דין תורה, אם שני הצדדים יסכימו ביניהם

בשבוע החולף עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת של החוק של ח"כ גפני וח"כ מקלב. ההצעה מבקשת להסדיר את סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים. הדיון עורר ביקורת רבה בקרב מתנגדי החוק אשר טוענים כי יש בו הפרה גסה של הסטטוס קוו. בסיום הדיון הוחלט לדחות את הגשת ההצעה לכנסת לעוד שבועיים ולהוציא ממנה את כל הנושאים הקשורים לסמכויות בתי הדין הרבני בנוגע לגירושין. הסערה אמנם חלפה בינתיים אולם המתח סביב הנושא לא התפוגג.
הצורך לעגן את הנושא בחקיקה עלה בפסק דין סימה אמיר שניתן בשנת 2006, שם קבע בית המשפט העליון כי "עקרון החוקיות" מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת. היות וכיום אין הסמכה חוקית מפורשת המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים, בית המשפט העליון קבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים עוד לשמש כבוררים, ומעתה הפרקטיקה שלפיה הם דנים בסכסוכי ממונות כבוררים – הן סכסוכים הנלווים לגירושין והן כאלה שאינם נלווים לגירושין – נוגדת את החוק.
כאמור עיקר המתח הוא סביב נושא דיני משפחה וגירושין במיוחד. עד לפסיקת בג"ץ, דנו בתי הדין הרבניים בנושאי הסדרי ממון ומשמורת ילדים כאשר התביעה הייתה מוגשת יחד עם תביעת הגירושין.

חוסר איזון בבתי דין רבניים
את חוסר האיזון הקיים בבתי הדין הרבניים מתארת עו"ד נעמה ספראי מהקליניקה המשפטית של מרכז רקמן: "בהלכי הגירושין כוח המיקוח אינו מאוזן, מכוח בתי הדין, לבעל יש יכולת למנוע מהאישה את הגירושין ואת זכויותיה הרכושניות. הסכמה להתדיין בבתי הדין הרבניים לפי דין תורה אינה הסכמה אמיתית, אלא הסכמה מעושק ומחוסר ברירה".
כאמור אם האישה תגיש תביעת מזונות ומשמורת בבתי הדין לענייני משפחה היא תוכל להימנע מהלחץ המופעל על נשים בבתי הדין הרבניים. בנוסף, לאישה עומדת הזכות לערער על החלטת בית הדין הרבני לערכאה שיפוטית גבוהה יותר שכן במצב הקיים בית הדין כפוף להיררכיה המשפטית בישראל.
אולם גם בקרב הציבור הדתי יש תסכול מהמצב הקיים. הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה וממקימי ארגון רבני צוהר שבא לגשר בין חילוניים לדתיים, מסביר: "אנשים כמוני שרוצים לישב סכסוך לאור היהדות אין להם מערכת יהודית המאפשרת זאת". לדבריו קיים חוסר אמון במערכת המשפט אצל אנשים דתיים וחוסר אמון של אנשים חילוניים במערכת בתי הדין הרבני. התומכים בהחלטה טוענים כי אם יש שני צדדים הרוצים להתדיין לפי דין תורה זו זכותם, ועל המדינה החובה לספק להם את האפשרות הזו. מנגד טוענים המתנגדים לתיקון כי לאחר התיקון עלולים להיווצר מצבים בהם אותה בחירה חופשית לא תמיד תהיה באמת חופשית, ויהיו רבים אשר יאלצו עקב לחץ חיצוני, להישפט על פי דין תורה גם אם הוא מקפח אותם.

ניסיון לשנות את המצב הקיים
על פי גפני ומקלב מטרת הצעת החוק היא "לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדן הרבניים לדון בהסכמת הצדדים בענייני ממון בפרט, ובעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים בכלל, וכן לעגן בחוק את סמכותם הנלווית של בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים שהתגלעו בקשר לפסקי דין שניתנו על ידם או להסכמים שאישרו, בעניינים שבסמכותם".
לדברי עו"ד עדי רז, עו"ד שעוסקת במעמד אישי, הצעת החוק מבקשת לאפשר לבתי הדין לדון לפי דין תורה מכוח הסכמה בנושאים של רכוש. "הם מבקשים היום לחזור לאחור, מצב שיהיה חמור שבעתיים". עו"ד רז מזהירה שיכולים להיות מקרים שנשים יתקבלו לעבודה במקום דתי שחלק מהסכם העבודה יכלול שבעֵת סכסוך עבודה היא תחויב להתדיין בבית דין רבני. כאן אין הסכמה מדעת והסכמה אמיתית אלא הסכמה לכאורה.
כחלק מתיקון החוק מבקשים גפני ומקלב לבטל את הכפיפה של בית הדין הרבני למערכת בתי המשפט האזרחית וכך תישלל מהמתדיינים בבית הדין הרבני הזכות לערער לערכאה שיפוטית בכירה יותר. עו"ד נעמה ספארי מביאה דוגמה של מקרה שבו אישה בגדה בבעלה ובית הדין נישל אותה מכל רכושה. האישה פנתה לבג"ץ שפסק שהיא תקבל חצי מרכושה. לדבריה, "לפי הצעת החוק, בתי הדין לא יהיו מחויבים לחוק אלא לדין תורה. הם מבקשים שלא תהיה ביקורת שיפוטית. הצעה זו היא ממש סכנה לדמוקרטיה".
עו"ד יעקב פריידברג שהתמחה בזמנו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, מסביר בביטאון "דעות" של תנועת נאמני תורה ועבודה – ארגון שמבקש להחזיר את הציונות לשורשיה, כי "הצעת החוק מבקשת כי גם לאחר שהצדדים התגרשו, כשתיק הגירושין כבר סגור, אחד הצדדים לא יוכל לפנות לבית משפט. מאחר שלאחר מתן הגט לא נדרשת הסכמה מחודשת של כל אחד מהצדדים להתדיין בפני בית הדין הרבני, בפועל נִכפָּה אפוא על אחד הצדדים להתדיין בבית הדין בניגוד לרצונו".
עו"ד מיקי שיפמן, מנהל פורום נושאי משפחה באתר פורומים משפטיים, טוען שעלול להיווצר מצב שהאישה לכאורה מפרה את הסכם הגירושין, לדוגמה אם היא תגיש בקשה לבית הדין הרבני להגדלת המזונות או לשנות משמורת על הילדים. לפי שיפמן, עצם הגשת בקשה כזו לבית הדין הרבני מהווה הפרה של הסכם הגירושין. כך עלול להיווצר מצב של ביטול גט ולכך יש השלכות מרחיקות לכת. אם האישה נשואה ויש לה ילדים, הילדים שנולדו במסגרת החדשה יחָשבו לממזרים. כך למעשה נשללת מהאישה הזכות לערעור על הסכם הגירושין.
דתיים רוצים להתדיין על פי דין תורה
"לאנשים דתיים היום יש חוסר אמון מוחלט במערכת המשפט", מסביר הרב שרלו. לדבריו הצעת החוק תאפשר דרך ליישוב סכסוך לאנשים דתיים לפי דין תורה. הוא מציע לחוקק את החוג ולסייג את ההשלכות הממוניות של ענייני הגירושין, לפחות בשלב זה. הצעקה של הנשים בשלב הזה בחלקה מוצדקת.
לדברי שיפמן היום לבתי המשפט יש את המילה האחרונה ולפי הצעת החוק בתי הדין לא יהיו מחויבים לביקורת וכבר היום ישנם החלטות של דינים שניתנים "לפי צו מצפון". לאחר הצעת החוק החשש הוא שמקרים כאלה יתרבו וזאת מכיוון שלא יהיה עליהם פיקוח.
כאמור כרגע נדחתה ההצעה והיא תוגש במתכונת מצומצמת יותר. אולם בקרב עורכי דין העוסקים בתחום יש חשש שאם חלק זה של ההצעה יאושר ותורחב הסמכות של בתי הדין לדון בענייניים אזרחיים – הצעד הבא יהיה להרחיב את הסמכויות גם בנושאי הגירושין. "מתפקידנו לעמוד על המִשמר ולא לאפשר פגיעה באזרחים, בנשים ובמערכת המשפט. בתי הדין מבקשים להיות אוטונומיה בלי כל ביקורת", נאמר לאפוק טיימס.