תוכן החוק

הכנסת העשרים ושלוש

______________________________________________

                                     פ/2250/23

הצעת חוק הממשלה (תיקון – היוועצות ועדת השרים לענייני חקיקה בנציגי העם היהודי בתפוצות), התשפ"א–2020

הוספת סעיף 7א 1. בחוק הממשלה, התשס"א–2001[1], אחרי סעיף 7 יבוא:
"חובת היוועצות של ועדת השרים לענייני חקיקה בנציגי התפוצות 7א. על ועדת שרים לענייני חקיקה שמונתה לפי סעיף 31(ה) לחוק-יסוד: הממשלה[2]יחולו הוראות אלה:
(1)      בטרם תקבל החלטותיה באשר להצעות חוק שלדעת יושב ראש הוועדה משפיעות באופן ישיר על יהדות התפוצות, תקבל ועדת השרים חוות דעת בעניין הצעת החוק, של ועדה המורכבת מנציגים המייצגים את העם היהודי בתפוצות אשר ייבחרו על ידי הסוכנות היהודית לישראל, בתיאום עם משרד התפוצות;
(2)      חוות הדעת האמורה תפורסם לציבור לצד החלטות הוועדה."

דברי הסבר

מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי כולו. כך נקבע במגילת העצמאות, המתייחסת לזכות של העם היהודי למדינה ריבונית. כך אף נקבע בחוק-יסוד: מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (להלן – חוק הלאום), אשר קבע הוראות הקשורות לערבותה של המדינה ליהודי העולם. לאור חקיקת חוק הלאום, ראוי שממשלת ישראל תתייחס לעמדות יהודי התפוצות אשר אינם מיוצגים במדינה על ידי חברי הכנסת משום שאינם אזרחי המדינה, וזאת באמצעות השמעת קולם ביחס לסוגיות הקשורות ומשפיעות עליהם.

לאור האמור לעיל, מוצע כי ועדת השרים לענייני חקיקה, אשר מוסמכת מטעם הממשלה לחוות עמדה לגבי הצעות חקיקה, תשמע התייחסות של נציגי התפוצות בטרם קבלת החלטותיה לגבי הצעות חקיקה הנוגעות לחייהם וזהותם של כל חלקי העם היהודי. התייחסות נציגי התפוצות תיעשה באמצעות חוות דעת מקצועית של ועדה המורכבת מנציגים מיהדות התפוצות, אשר ייבחרו על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל בתיאום עם המשרד הממשלתי האמון על הקשר עם התפוצות (משרד התפוצות). הצעות חוק שביחס אליהן תידרש חוות דעת כאמור ייקבעו בהחלטה של יושב ראש ועדת השרים לחקיקה, אשר יוודא כי מדובר רק בהצעות חקיקה רלוונטיות לקשר בין מדינת ישראל והעם היהודי.

הצעת חוק זו תחזק את הקשר בין מדינת ישראל, ממשלת ישראל ויהודי התפוצות, ותביא מזור לריחוק ולניכור ההולך ומתהווה בין חלקים נכבדים בעם היהודי למדינת ישראל.

הצעת החוק נכתבה בסיוע מרכז "כדת וכדין" ותנועת "נאמני תורה ועבודה".

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ח' בחשוון התשפ"א – 26.10.20

[1] ס"ח התשס"א, עמ' 168.

[2] ס"ח התשס"א, עמ' 158.

סרטונים בנושא

מאמר בנושא

It’s time for Israel to reconnect with Diaspora Jews / By TANI FRANK

Israelis are beginning to understand the importance of the voices of their diaspora brothers and sisters.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

The coronavirus crisis emphasizes the importance of a strong community. It brings each and every one of us to concentrate on our own geographic environment, but it also clarifies the important role of countries to protect their own population.
But these days also compel us to rethink about the Jewish peoplehood challenge. If in normal days the solidarity between Israeli and Diaspora Jews isn’t trivial, during this economic crisis, we have to remember our brothers and sisters abroad.

The current Zionist Congress and the tension revolving the political negotiations that comes with it, proves the need for a better and more stable connection between Israel and the Diaspora. There is a gap between the perception of some Israeli politicians of the way to take into consideration factors that influence the lives and identities of Jews around the world and the way it is perceived by Jewish leaders and organizations that deal with these issues.
In the beginning of the current Knesset, there was a real option on the table to dismantle the Absorption and Diaspora Affairs Committee, a permanent committee of the Knesset, and to replace it with some other committee. Only due to a pressure campaign I have led together with partners from the Peoplehood Coalition, which is powered by the Reut Institute, it has been prevented. Gladly it has also led to a recent decision to form a subcommittee headed by MK Michal Cotler-Wunsh that will deal with Israel-Diaspora relations specifically.
Unfortunately, one committee in the Knesset is not enough to ensure that the voice of Diaspora Jews is being heard. Pivotal decisions regarding religion and state issues, such as the freezing of the Kotel deal or the conversion reform in Israel, were taken by the government and more seldom by legislation in the Knesset.
Having worked in the Knesset in the past, I can testify that these platforms rarely bring the voice of Diaspora Jews to the decision-making table. There’s always an option to make an influence in non-formal ways, but there isn’t a formal mechanism for millions of Jews that have no representation in the Knesset to make an impact.
Different polls in recent years among Israelis show that there is a greater support of Israelis for consideration of Diaspora Jews’ views regarding religion and state issues than other issues such as the Israeli-Palestinian conflict. There is a growing understanding among many Israelis that the meaning of being part of one Jewish nation is to at least listen to the voice of our brothers and sisters in the Diaspora when decisions affecting the Jewish identity of Israel are being made.

The upcoming General Assembly will include, among other interesting events, a panel that will deliberate on this issue: how and if at all Jews in the Diaspora should have a say regarding Israeli policy. We are working these days together with MK Tehila Friedman and other partners on a consultation model with the Diaspora Jewry regarding issues that affect them for decision-makers in the government and the Knesset. Especially in these times this model can and should bring us closer. It’s time to reconnect. The writer is head of the Religion and State Department at Ne’emnei Torah Va’Avoda.

עוד בנושא

הודעה לעיתונות: הצורך בהידברות עם התנועה הרפורמית

תנועת נאמני תורה ועבודה בתגובה למכתב הרבנים התוקף את ההידברות עם הרפורמים, לאור סערת הרב מלמד אשר קיים שיח עם רבה רפורמית ודברי הרב הראשי יוסף על נידוי: המחשבה של קבוצת רבנים כאילו יש כאלו שמותר או אסור לדבר איתם בתוך עם ישראל היא פלגנית ונושאת בתוכה את האמונה הכוזבת כי אם נעצום עיניים – […]

לכבוד ראשי הסיעות הציוניות בקונגרס הציוני – בדאגה למען אחי ורעי

עד השנה, בקונגרס הציוני היה נשמר איזון בין הקולות והפלגים השונים החברים בו, והיתה מוקמת קואליציה רחבה הכוללת ארגונים מכל הקשת היהודית, קואליציה שהובילה לחלוקת תפקידים וייצוג ראוי לכולם במוסדות הלאומיים – קק"ל, קרן היסוד, הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.

אבל, לקראת הקונגרס הציוני ה-38 שייפתח מחר, יש חשש שתוקם קואליציה צרה שתמנע ייצוג לכלל המפלגות. קואליציה זו עתידה לשלוט באופן כמעט מוחלט בתפקידים ובתקציבים, ותותיר תפקידים זוטרים בלבד לנציגים הרפורמים והקונסרבטיביים ולקהילות רבות ביהדות התפוצות.

מזה שנים רבות שהקונגרס נבנה באופן רחב הנותן במה לתפיסות שונות ולמעשה, זהו אחד המעוזים האחרונים שמאחדים בין כל חלקי העם היהודי. אסור לנו לתת יד לפירוק סולידריות זו וראוי להגיע להסכמות עם כלל חלקי העם היהודי המיוצגים בתנועה הציונית, מבלי לפגוע במעמדן של התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית ובשותפות שלהן במוסדות הלאומיים.

"האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" / אורית לסר

בקשתם של בני גד ובני ראובן, אשר הופנתה אל משה, אלעזר ונשיאי העדה, מצליחה לקומם את משה והוא עונה להם תגובה ארוכה וקשה, אשר מעניקה פרשנות חדה וכועסת לבקשתם התמימה לכאורה.

תגובתו של משה כוללת מספר אלמנטים ובהם תוכחה (על עצם הבקשה), האשמתם של השבטים בבקשה שהיא בגדר שכפול של חטא המרגלים. משה מזהיר את השבטים ראובן וגד, כי שיחזור כזה של חטא אבותיהם, אין לו כפרה.

הרב שלמה ריסקין: "אי אפשר להשאיר את היהדות רק לאורתודוקסים" / גיא עזרא

על רקע הסערות האחרונות, רבנים בציונות הדתית קוראים להוציא לפועל את מתווה הכותל: "ליצור את הכותל המערבי כמרחב שבו כל אחד ואחת יכול להקהל בו"

ז' מרחשוון- לא שוכחים את יהדות התפוצות: דורשים הסדר בכותל!

הבורות יבשו, השדות קמלו ועדיין היו בני ארץ ישראל ממתינים בשאילת הגשמים עד ל-ז' במרחשוון, רק על מנת להתחשב באחרון עולי הרגל בדרכו חזרה לביתו שבגולה. למרות אי הישארותו בארץ, אנשי ארץ ישראל לא התעלמו ממנו, כפי שנכתב במסכת תענית: "כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".

ביום שלישי, ז' מרחשוון הבעל"ט, 8/11/16, נקרא, כארגון אורתודוקסי, לתת את הדעת על יהדות התפוצות ועל מציאת הסדר בכותל המערבי.

תנועת "נאמני תורה ועבודה" מביעה דאגה רבה ביותר על רקע חוסר התזוזה בנושא הכותל והסדרתו. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על העם היהודי. ולא ייתכן שציבור שומרי ההלכה איתו אנו נמנים, ישב בשקט שעה שמיליוני יהודים רואים שמדינת ישראל אינה נותנת להם ביטוי במקום שאמור לאחד את העם היהודי כולו.