הקדמה על החוברת חברה שלמה

לאורך שנים רבות, התמקד העיסוק בהתנהגות הרצויה על פי התורה בעיקר באדם הפרטי ובדרכו האישית ובקהילה היהודית במובן המצומצם של המילה. במרכז הדברים עמד האדם המתמודד עם נבכי החיים, וההלכה נתנה מענה לדילמות שהתעוררו בצמתים שונים בתוכם. ניקח לדוגמה את הלכות שבת: מושא הדיון בהן הוא הפרט – מטבחו, שולחנו, עבודתו ואף קהילתו, אולם שאלות הנוגעות לרמה
החברתית-הציבורית, כמו תִפעול מפעלים חיוניים בשבת, כמעט ואינן נידונות בספרות ההלכתית המסורתית. שאלות בסגנון זה שבות ועולות בתקופתנו אנו, עם המעבר לחיים כעם במדינתנו הריבונית. הדיון ההלכתי פונה ומתפתח גם אל התחום הציבורי, ובוחן את הסוגיות השונות גם במשקפיים של עם וחברה.

שאלה בסיסית, ראשונית ועקרונית שיש לבחון ברמה הציבורית היא שאלת אופי התנהלותה הרצוי של החברה על פי התורה.

שאלה זו הינה רחבת היקף, ונוגעת בהיבטים רבים של הקיום האנושי – מהו דפוס היחסים החברתי הרצוי? כיצד מתנהלת הכלכלה בחברה זו? כיצד אמורה להיראות התרבות בה? והחינוך? ישנן, כמובן, שאלות רבות נוספות. אחד התחומים הבסיסיים הקשורים להתנהלות החברתית הוא סוגיית הצניעות בחברה מודרנית הפועלת בכל מסגרות החיים ומקיימת מדינה משל עצמה – מהי אותה צניעות, ובאילו אופנים יש לבטא אותה במסגרת החברתית ולא רק האישית? העיסוק בשאלה זו טומן בחובו עיסוק בסוגיות יסוד נוספות, כמו היחס לדרך הארץ, מקומן של הנשים בחברה ועוד.

אם נבחן את המצב כיום ביחס לשאלה זו, נגלה כי בניגוד לשאלות אחרות הקשורות להתנהלות החברתית, שלא זוכות לעניין רב בכל שכבות הציבור, שאלה זו זוכה ליחס שונה. כבר שנים רבות ששאלה זו מהווה מוקד עניין מרכזי בקרב רבים מבני הציונות הדתית, ומילים כמו "הפרדה" ו"מעורבת" נשמעות באופן תדיר בשיח הציבורי בקרבנו. היא נידונה באופן אינטנסיבי בתנועות הנוער השונות, מהווה כר פורה לוויכוחים, דיונים, בירורים ועימותים, ונתפסת, פעמים רבות, כ"נייר לקמוס" לבחינת התקדמות דתית, עולה על במות ציבוריות לא מעטות ומתפקדת כעניין מרכזי שלגביו ולגבי הסתעפויותיו נשאלים רבנים.

עוד קודם לבירור ההלכתי עצמו יש מקום לדון בהשלכות של מציאות זו. אין ספק כי הצניעות מהווה יסוד מרכזי בתורת ישראל, הן אצל האדם הפרטי והן בקרב החברה בכללותה. חשיבותה לא תסולא בפז, ועיצוב החיים החברתיים בצניעות הוא אחד היסודות המרכזיים. זוהי אחת הבשורות הגדולות של תורת ישראל לעולם. מטרתה של חוברת זו היא להגביר את הצניעות, ולא חס וחלילה לקלקל,
והיא נכתבת מתוך רצון לכוון את עצמנו לדברי ריבונו של עולם. ברם, התמקדות יתרה בשאלה זו והשקעת כוחות נפש רבים בה גורמות שני סוגים של נזקים: הן מערערות את מעמדם של נושאים חשובים אחרים ומצמצמות את עושרה ורוחבה של תורת ישראל. העובדה המטרידה שזה הנושא העיקרי, ושרבנים נדרשים לעסוק שוב ושוב בהיבטים השונים של סוגיה זו, מרחיקה
בפועל את העיסוק בנושאים אחרים החשובים לא פחות. אופן מימושה של הצניעות בחברה הופך להיות אבן בוחן יחידאית לצורך שיפוט ערכי שלה, בשעה שערכים רבים וחשובים אחרים, כמו שמירת מצוות, גמילות חסדים, צדק חברתי, הקפדה בענייני לשון הרע ועוד,
נדחקים ממרכז הבמה לקרן זווית.

 

הנזק השני הוא שמרוב דיונים מעליה, היא אף מביאה פעמים רבות, באופן פרדוקסלי, לחוסר צניעות. העיסוק האובססיבי לעיתים בנושאים אלה הוא בעצמו יוצר אווירה של חוסר קדושה וצניעות, והלבשת תאוות יצריות בתחפושת של יראת שמים.

כאמור, אנו מחויבים להקדיש מאמצים לנושא הזה, מתוך הכרה בחשיבותן של הקדושה, הצניעות והטהרה בישראל. הדרך אינה דרך של פולמוס חריף ולא ענייני, פילוג ועיסוק אינטנסיבי ובלעדי בנושא, שטוחן אותו עד דק ולועס אותו לעייפה. אל מול דרך זו, עלינו להפנות מאמצים להתקדמות כלפי גדרי הצניעות (שכאמור, אף היא נפגעת מאופן העיסוק הנוכחי בשאלה זו), ולהניף דגלים
חינוכיים נוספים אשר נוטים להזניח.

 

חוברת זו מבקשת לברר את חזונה המקורי של התורה ביחס להתנהלותה של החברה היהודית בנושא של גדרי הצניעות בין גברים
ונשים. היא אינה מבקשת להציב דרך של בדיעבד, המתאימה לתנאים מסוימים, וגם אינה מתבססת על שינויים בהלכה לאורך הדורות, אף שהם יצוינו לקראת סופה. חתירתה של החוברת היא לבירור עמדתה של התורה לכתחילה. לדרך זו יש חשיבות חינוכית
עצומה, משום שהיא נמנעת מלבנות את עולמנו הרוחני וההתנהגותי על הסתפקות בדרך של בדיעבד, שלכאורה אינה הדרך הרצויה וקיומה הוא זמני, ומקרבת אותנו להקשבה אמיתית ועמוקה למסרים העולים מתורת ישראל ולציפיותיו של ריבונו של עולם מאיתנו.

העמדה המוצגת בחוברת זו היא שההתנהלות החברתית הרצויה היא זו המוכרת ברבים בשם "חברה צנועה מעורבת". עמדה זו הוסברה פעמים רבות בתשובות באתר "מורשת", בשיעורים ובשיחות, וחוברת זו מהווה מעין סיכום רחב יריעה שלה. עמדה זו יונקת מעקרונות בסיסיים שיובאו ויבוארו במהלך החוברת. המוטיבציה לכתיבתה נובעת מהרצון לעגן את הקיום בפועל של רוב מוחלט של הציונות הדתית בעולמה של ההלכה, כדי שנוכל הן ללכת בדרכה של ההלכה, והן להפנות את תשומת הלב הדתית לאותם תחומים מוזנחים רבים. קודם לכן, תוצגנה העמדות האחרות בסוגיה: זו הדוגלת בחברה נפרדת לכתחילה במצבנו היום, וזו השואפת לחברה נפרדת, אך טוענת
כי בינתיים, בדיעבד, יש להסתפק בחברה המעורבת הצנועה, עד שהמצב ישתפר. נציג את
הקשיים השונים שמעלות גישות אלו, ולאחר מכן נציג את האלטרנטיבה בדמותה של החברה המעורבת הצנועה.