הקמת מניין שיתופי

מתחילים קבלת שבת בבתים פרטיים בליל שבת. אפשר פעם בחודש, או פעמיים בחודש.

בהרבה מקומות יש גמ"ח סידורים וחומשים, גמ"ח כסאות.

אחרי ארבעה חמישה נסיונות בליל שבת - מתחילים תפילת שבת בבוקר נגיד פעם בחודש. ככה אפשר להתנסות כחצי שנה ואז לפנות לרשויות על מנת לקבל או לשכור מבנה בעל אופי יותר ציבורי (מתנס, גן, מקלט).

אפשר לבקש ספר תורה בהשאלה ממניין קרוב אם יש סיכוי שיסכימו או מאחת הקהילות השיתופיות הותיקות. לפעמים יש ס"ת בבעלות משפחתית.

קודם מנסים צעדים ראשונים כאלה, ורואים שבאמת מתגבש גרעין שמוכן לצעוד הלאה, לסחוב כסאות, להכין את הקריאות, לארגן תפילת ילדים ולאסוף סידורים.

שלב מאד חשוב להתחלה הוא לגבש רשימת תפוצה במייל.

לפני שמתחילים אפשר לקיים מפגש חשיבה (מפגש "חשיפה"), להזמין אליו נציגות/ים מקהילה שיתופית ותיקה יותר.

חושבים על פעילויות נוספות פרט לתפילה- מפגשי לימוד, פעילות צדקה מקומית, תמיכה קהילתית במקרי צורך, טקס כיתה א‘, תיקון ליל שבועות וכיוב’

בוודאי אם מדובר בקהילה בלב ירושלים או במקום שכבר יש היצע שיתופי/שוויוני: לחשוב מי קהל היעד, מה המניין הזה מוסיף או תורם שמניינים אחרים לא מציעים. אם נפגשים פעם בשבועיים/שלושה, לנסות לתאם עם מניינים אחרים כך שהם לא יחפפו, ותהיה אוציה שיתופית/שוויונית בכל שבת. -- יונתן האורד

לאחר תפילה או שתיים, כדאי ש"צוות ההיגוי" ייפגש לשתף חוויות, להעלות תהיות ומחשבות. לפעמים התוואי ההתחלתי לא כל-כך מצליח ועולות הצעות לשיפור. -- י"ה

שקיפות וכנות מול קהל המתפללותים. כך שכששואלים אותם "איך היה?", שלא יחשבו שמנסים לקנות אותם או את התרומות שלהם, אלא שבאמת יש כוונה כנה ליצור מקום שיוכל להכיל את כל באיו. -- י"ה

פעילות ואמנות/יצירה לילדים באחד מאחרי הצהרים פעם בחודש: אצלנו (אנגליה, לידס) אחת לחודש עושים messy Shul שזה רעיון מגבש גם את הילדים וגם את ההורים המלווים. מפנים אולם בבית הכנסת עם שולחנות והילדים מרכיבים יצירה (בעזרת מבוגר או שלא) הקשורה בחג הקרוב. הילדים נפגשים עם רעים מוכרים או חדשים ולומדים בזמן היצירה על משמעויות החג. וההורים מתעדכנים בנושאי מפגשי תוכן קרובים. העלות סמלית (רק עבור החומרים) ההנחייה על ידי מתנדב/ת מוכשר/ת