הרב ד"ר עידו פכטר התארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על קריאת הכיוון שהוציא לציבור הציוני-דתי המתון ועל המטרות שלה. "הקו של מפלגת הציונות הדתית לא משקף את קולם של הרבה מאוד מהאנשים שמרגישים חלק מהציבור הציוני דתי".
הרב ד"ר עידו פכטר, מתנועת 'נאמני תורה ועבודה' ומייסד ארגון 'תכלת' פרסם בשבת האחרונה חוברת שהופצה בקהילות הדתיות השונות תחת הכותרת "ציונות דתית מתונה".
באולפן ערוץ 7 הוא מסביר מדוע צריך לנסות לאחד את הציבור. "כבר לא מדובר על מגזר והמנשר מדבר על רעיון. רציתי לסכם כאן תפיסת עולם שרבים מאוד יכולים להזדהות איתה. זה כמובן פונה לרבים בציונות הדתית שמפגינים את המתינות שאני מדבר עליה, אבל זה יכול לגעת גם באנשים מהמגזר המסורתי והחילוני. זו תפיסת עולם שפונה בעצם למגוון רחב של אנשים".
למי בעצם מבקשת החוברת לפנות? "אני מדבר לדתיים שיש להם פתיחות למגוון רחב של עולמות וערכים ומאמצים אותם. כל מי שנמצא בצומת שבין עולמות של ציונות, דתיות וערכים אוניברסליים ומנסה לשלב בין הכול – החוברת מופנית אליו. אולי זו כל הציונות הדתית כפי שהיא צריכה להיות".
הקריאה של הרב פכטר היא למצוא את הדרך הנכונה לבטא את מגוון הערכים. "השאלה היא איך משלבים בין הערכים. האם אתה מקצין לאחת העמדות – או שהציונות מקצינה את הדתיות או הדתיות את הציונות ואתה עלול להיכנס למצב שהוא לא לאומי אלא יותר מדי לאומני ומגיע לדעות של שלילת זכויות מיעוטים וכדו', או מסתגר בתוך דתיות שמתנתקת מהאתגרים הציוניים המרכזיים ואז הציונות הדתית הזו קצת הופכת להיות מוקצנת. אפשר גם אחרת, כשאנחנו חיים במקומות שבאים לאזן את הכול – ולשם כך צריך את מרכיב המתינות. החוברת הזו היא קריאת כיוון לשילוב בין הערכים".
מתינות, מבחינתו, אינה מסמנת חולשה. "אני חושב שצריך לגאול את המושג 'מתון'. יש אנשים שחושבים שמתינות הוא חולשה ולדעתי היא עוצמה. זו הדרך לבוא ולדעת שאני חי בעולם מורכב מבלי לוותר על אף אחד מהרכיבים. במובן מסויים מדובר בציונות הדתית ה'קלאסית'".
"היום אי אפשר לחסום את החשיפה של הדור הצעיר לעולם והשאלה היא איך מחנכים לאור המפגש עם כל העולם. הגישה אינה צריכה להיות של רתיעה ממפגש בין עולמות, אלא עמידה באומץ מול האתגר תוך הצבת קווים אדומים".
לשאלה האם יש בית פוליטי לאותו מכנה משותף עליו הוא כותב עונה הרב פכטר: "זה לא אמור לגבי כל מפלגת הציונות הדתית, אבל הקו של המפלגה משקף את קולם של הרבה מאוד מהאנשים שמרגישים חלק מהציבור הציוני דתי. אני חושב שהבסיס שלנו היום לא מתחיל מהפוליטיקה, אלא מבית המדרש, ברחוב ובבתי כנסת. זה אמור להוות בסיס להשתייכות רעיונית".
"הקריאה של החוברת לדרך האמצע, מתינות, לנסות לראות את הצדדים החיוביים מתאימה מאוד לימים הללו. אם נאמץ את נקודת המבט שמנסה ללמד זכויות על רעיונות ותאפשר להתחבר לאור שלה, ניטיב עם כל החברה הישראלית", הוא מסכם.
המאמר הזה התפרסם ב https://www.inn.co.il/
