הסכנה בפני הפיתוי, העמידה בפני הלחצים, פרשת מקץ תשפ"א

בתקופה האחרונה קיבלנו אני ואשתי כמעט יום יום טלפונים מבנקים וגופים עסקיים שונים, המציעים לנו הלוואות בריבית נמוכה ובתנאי תשלום נוחים וארוכי טווח. הבנו שישנם אנשים מסוימים, כגון בעלי חנויות ומסחר שעסקיהם הושבתו במשך חודשים ארוכים ואפילו כאלה שנסגרו כליל, אשר ההלוואה המוצעת יכולה להיות להם כקרש הצלה ממש. אף נודע לנו על אחרים, שבאמת לא נזקקו לעזרה כלכלית זו, ובכל זאת ראו בה הזדמנות פז להפיק תועלת מהצעות אלה. כלומר, עבורם מעז יצא מתוק. אך יחד עם זאת ידענו כי קבלת הלוואה כלשהיא אף בתנאים יחסית נוחים, משעבדת את האדם. כי הריבית "הנמוכה" מכרסמת בו וממעטת את הונו ורכושו, כי כמאמרו של ריש לקיש בסנהדרין צ"ח ע"ב:

כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב ובא הבית וסמך ידו אל הקיר ונשכו הנחש (עמוס ה' י"ט) בא ואראך דוגמתו בעולם הזה בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר [שוטר] דומה כמי שפגע בו ארי. נכנס לעיר פגע בו גבאי [גובה מס] דומה כמי שפגע בו דוב. נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב דומה כמי שנשכו נחש.

וכן בבבא מציעא ס' ע"ב מוגדר "נשך, דקא נכית ליה", כלומר הוא נושך בהונו של אדם. והנה, כאשר תרעב כל ארץ מצרים והיה הרעב כבד על כל פני הארץ, יוסף, המשביר, שיעבד את העם לעבדות תמורת זרע ומזון בעוד שהוא מצילם ממוות.

אכן, לפני שבועות מספר כאשר נדמה היה לנו שהגענו לקראת סופה של המגיפה, כי מספר הנפגעים הולך ופוחת, נפתחו שערי מפעלי המסחר ובתי הספר הורשו לפתוח את דלתותיהם ואז שוב נעשינו עדים לעלייה תלולה במספר החולים. אך עדיין הציבור נשאר בתחושתו המדומה כי הכל הולך ומשתפר, וההמונים מצטופפים ברחובות העיר, דוחקים את עצמם לתוך חנויות עמוסות וקונים כאילו אין כלום באמתחותיהם. ולא עוד אלא שהמדינה מכריזה כי קרובה היא הגאולה, כי החיסונים הגיעו לארצנו ובכך נתגבר על הנגיף האיום. ואולם גם בעבור כרבע שנה לא יהיו המתחסנים אלא כשליש האוכלוסיה ושני שליש ימשיכו להדביק ולהידבק, אך ההרגשה מוסיפה להיות שהגענו לקיצה של המגיפה והרצועות הותרו. אלא שאמרו חז"ל כי "מקץ" הוא לשון של צער (מגילה י' ע"ב), כי היא תחילתה של תקופה קשה- של תקופת גלות מצרים- ומי יכול לדעת מתי באמת יהיה ה"קץ". כמאמרם ז"ל כי ה"קץ" רמז לכך שהתעכב אותו צדיק [יוסף] עד ששלמו שתי שנים אחר חלומו של שר המשקים, כי רק אז יהיה לו לצאת ממאסרו (בראשית רבה פ"ב ב') ואולי אף אנו נזדקק להמתין שנה או שנתיים נוספות עד שנראה את סופה של מגיפה נוראה זו. כי חלום בלהות הוא זה, שהמגיפה בולעת את שנות השובע הגדולות שנהנינו בהן בשנים עברו. ואם אכן כן, החובות יגברו והריביות ינשכו עוד יותר. על כן, על כל מי שאינו נצרך וזקוק, נכון להימנע מלקבל את ההצעות המפתות העשויות להפילו לבור תחתיות.

ועל הישנות ההסגרים פעמיים, ואולי אף יותר, נכון הדבר שלא למהר בקבלת החלטות חפוזות להמשיך להתיר את פתיחת המסחר והחינוך, הנובעות לא מעט מלחצים פוליטיים ואף לא מעובדות מבוססות. כי כנראה טרם מצאנו כזה איש אשר רוח השכל הישר בו. ואין נבון וחכם כמותו שידע לעמוד בלחצים אלה, ואשר בלעדיו לא ירים איש את ידו בהצבעות שבקבינט הקורונה. כי עצם מבנה הוועדה והרכבה והחלטותיה השונות הסותרות מידי יום ביומו לאורך התקופה האחרונה אומרות דרשני.

חלילה לי מלהכניס ראשי בענייניים כבדים אלה, ואולי נראה אני כמציע הכרעות ולא כן הדבר, אלא שרוחי אומרת לי: לא זו הדרך, והחיפזון מן השטן. כי נראה כאילו אזלה חכמה לעשות משפט ישרים ודין אמת לאמיתו. ותפילתי שנזכה שיהיה למנהיגינו מידתם של תלמידי חכמים שיהיו קשים כברזל בעת הצורך, וכארזי הלבנון שאינם מתכופפים בפני רוחות זרות, אלא עומדים זקופים ועיניהם לחונן לאדם דעת, שיזכה אותם בחכמה בינה ודעת להביאנו לקץ המגולה בקרוב בימינו, אמכי"ר.

ד. שפרבר