לקריאת הכתבה כפי שפורסמה ב21.4.2019 באתר ynet יהדות לחצו כאן 

באופן חריג אסרה התורה בחג הפסח על חמץ מכל סוג שהוא: לא לאכול ולא ליהנות ממנו – אך גם בל ייראה ובל יימצא. שלא יהיה כלל ברשותך. עם זאת, התורה לא נותנת פתרונות מפורשים ליישום האיסורים הללו, וישנן מספר אפשרויות: ניתן לשרוף את החמץ, אפשר להפקירו, לבטל אותו שייחשב כעפר, ובכל אלה נפתרות בעיות ה"בל יראה", שכן הכלל ההלכתי הוא שאדם איננו עובר על איסור הראייה כשהוא רואה חמץ שאיננו שייך לו – ולא על איסור ה"בל יימצא" כשהחמץ ברשותו אך איננו באחריותו.

כיוון שכך, השוהים בבתי החולים אינם עוברים על איסור "בל יראה" ו"בל יימצא". ההשלכה המעשית מובאת כבר ברמב"ם: "חור שבאמצע הבית שבין אדם לחברו, זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו. אבל חור שבין ישראל לגוי איננו בודק כלל, שמא יאמר הגוי כשפים הוא עושה לי. אלא מבטלו בלבו – ודיו…"

הלכתית גם לא אוסרים דברים שאי אפשר להוכיח, רק כי משערים כך. למשל, אומרת ההלכה שחיטים שהובאו בספינה והן יבשות, לא חוששים שמא נפלו עליהן מים ובאו לידי חימוץ (טוש"ע או"ח תס"ז ג').

גדולי הדורות, ובפרט בדורות האחרונים, נזהרו מאוד כשפסקו הלכה לרבים, הן מפני החשש לזילות הדת – והן מפני החשש לפגיעה בכבוד האנשים. ה"חזון איש", למשל (מגדולי פוסקי ההלכה החרדים), התיר למכור כלי עבודה בשנת שמיטה, למרות החשש שמא אנשים שאינם שומרים שמיטה ישתמשו בהם. הסיבה: שאם לא כן, "נגרום לשנאה בין האנשים" (שביעית פ"ה מ"ו).

מתוצאות סקר טרם חג הפסח, עולה כי יותר מ-63% מהמשיבים אמרו כי יקפידו לנקות את הבית שלהם לקראת חג הפסח מכל חמץ. 67.3% ענו שיקפידו לאכול רק אוכל כשר לפסח גם מחוץ לביתם.

מכירת חמץ במקומות ציבוריים, כמו בית חולים, הוכחה בסקר כסוגיה שנויה במחלוקת. כך, על השאלה האם יש לחייב מסעדות ובתי קפה שלא להגיש חמץ בפסח, ענו קרוב ל-60% שלא, בעוד שקצת פחות מ-40% טענו שיש לחייב את מקומות הבילוי בציווי ההלכתי.

אל תביאו לקיטוב מיותר
לפני שנים היה נהוג שיולדות נשארות עשרה ימים בבית החולים לאחר הלידה, והיה הסכם בין-קואליציוני שכל הבנים יימולו בבית החולים. כאשר התקצרה השהות בבית החולים, התעורר החשש שיהיו ילדים שלא יימולו, אך זה התבדה כשהתברר שהכול דואגים למול את בניהם. החוק שחקקה התורה לפני למעלה מ-3,000 שנה נשמר גם ללא הסכמים קואליציוניים.

המרכז הרפואי בתל אביב מהווה סמל לדו-קיום ולשמירת כבודם של הבאים בשעריו. המטבח הוכשר לפסח, סדר ציבורי נערך. מודעות הפונות בבקשה להימנע מהכנסת חמץ נתלו בכניסות וברחבי המרכז. החיטוט הינו בגדר מה שמעבר ל"עד מקום שידו מגעת", דבר שעשוי להביא לתוצאות הפוכות ולקיטוב מיותר.

הכותב הוא רב המרכז הרפואי תל אביב (בית חולים איכילוב)