עמדתנו בנושא החינוך המשלב – מתוך עיתון נשים / אורית לסר
אורית לסר, ראש תחום החינוך בנאמני תורה ועבודה מכירה את הדברים מקרוב. היא נשואה לרוני, כיום בן 44 ובעבר תלמיד המחזור הראשון בבית הספר היסודי בכפר אדומים, שהיה, כהגדרתה, "ניסוי חברתי ראשון מסוגו לשילוב דתיים וחילונים". חמשת ילדיהם – עם ייצוג לשכבות שונות מכיתה א' עד י"ב, לומדים בממ"ד. "כשנישאנו והתלבטנו איפה לגור, רוני אמר לי שהוא רוצה לגור בעיר מעורבת", נזכרת לסר. "הסיבה היא שחוויות הילדות האמתיות שלו, של קהילה מגוונת, הן דווקא מרמות אשכול בירושלים, השכונה המעורבת שבה גדל. זו הייתה אידיליה. כל ילדי הבניין שיחקו יחד, פסטורליה של דתיים וחילוניים בלי כותרות. אחרי שעברנו לכפר אדומים -היינו צריכים לדגמן קהילה מעורבת. אמרתי לעצמי: האתגר האמתי זה לגור בתוך עיר, להכיר אחד את השני, בהכי נורמלי שיש. כשדיברנו על איך לחנך את הילדים שלנו אמרנו שאנחנו רוצים חוויה הטרוגנית, של חיים משותפים והיכרות עם אנשים עם השקפת עולם שונה משלנו – אבל בצורה טבעית. בסופו של דבר בחרנו בשכונה בירושלים, שיש בה מגוון גדול מאוד של אנשים – קריית מנחם. בית ספר ראשית, שהוא של הילדים שלנו, הוא כזה. ממ"ד שמקבל את כולם. אין קריטריונים או שערים בכניסה שמגדירים מי יכול לבוא ומי לא".
את ודאי ערה לאבולוציה שעבר מסלול הממ"ד.
"אני גדלתי בגני תקווה שבה הפערים בין המעמדות הסוציואקונומיים היו מאוד קיצוניים ולמדתי בממ"ד מאוד מגוון – חילוניים, דתיים ומסורתיים. היו שנים שהייתה הקצנה במגמת הקמת בתי ספר נפרדים מגדרית, ואנחנו טוענים שזה כיסוי לנפרדים מעמדית. ניסיון ליצור חלקת אלוהים שאליה לא ייכנסו לא דתיים. באים המשלבים ואומרים 'אנחנו רוצים לכתחילה שהילדים ילמדו יחד'. אני אומרת: משימה ראויה, אני מכבדת את החלטתכם. גם שם, צריך להיזהר שמתחת לפני השטח אולי עלול להסתתר משהו שקשור לעניין סוציואקונומי ומעמדות. כמשל, נסתכל על הציבור החילוני שמקים בתי ספר ומסגרות אלטרנטיביות לממלכתי, שמה שהן עושות זה אומרות: אנחנו רוצים להיות ייחודיים".
למה לא, בעצם?
"כי הסיפור כאן בעצם הוא הממלכתי מול הפרטי. ניסיון לייצר סביבה יותר הומוגנית. בתי ספר משלבים להשערתי עלולים לעתים לפעול כפרטיים במובן הזה שהם גובים כספים מההורים, ובעצם כך הם יוצרים סוג של כרטיס כניסה ייחודי ובלעדי למשפחות מסוימות. כנושאת דגל של שוויון חברתי, קשה לי עם זה. לא כולם כאלה. בירושלים יש תורים ארוכים לבית ספר 'קשת'. למה זה כך? נכון שיש אנשים שהביקוש הוא בגלל שהם נורא מאמינים בזה. החלוצים הם אידיאולוגים, אבל במיינסטרים- חלק מהאנשים שבאים לשם באים כי הם רוצים חינוך פרטי. אנחנו מתעסקים המון בנושאים שעוסקים בחינוך הדתי, בהכלה ובהדרה של תלמידים ומשום כך של השקפות עולם אידיאולוגיות וזרמים שונים. אן לי עניין להתווכח עם החינוך הזה, טוב או לא טוב. אני לא נכנסת לשם, כי אני אומרת: בואו נדבר על המניעים. למה אנשים באמת שולחים את ילדיהם לשם. האם ממניעים אידיאולוגים או מתוך רצון לחינוך מוגן".
