למאמר כפי שפורסם בבלוג לחצו כאן
הגדרת מטרות
קודם כל אני שואל את עצמי: מה הדבר הכי חשוב שהתלמידים יבינו, ידעו וילמדו לעשות במסגרת הנושא הנלמד? ויגינס טוען שבכל נושא יש הרבה מעגלים של ידע והבנה, והמעגל האמצעי והמרכזי הוא הנוגע במהות של הדבר הנלמד. אל המהות הזאת של הנושא חייבים לחתור.
בעצם העלאת השאלה, כבר התחלתי להבהיר לעצמי את מטרותיי.
יצירת מבדקים או מבחנים
אחר כך אני שואל: איך אני יכול לבדוק שבאמת השגתי את המטרות שלי? זה משנה את סוג הבדיקה או את אופי המבחן שאני עושה. לדוגמה, אם במתמטיקה הדבר הכי חשוב הוא להבין פונקציה ולפתור בעיות קלות בנוגע אליה, אני אצטרך לחבר גם שאלות שמתמקדות בהבנת פונקציה ולא לעסוק רק בפתירת בעיות אלגוריתמיות. אם במדעים אחת המטרות היא להבין איך אני עושה ניסוי עם משתנה קבוע ולא קבוע, עלי לשאול במסגרת המבחן שאלות שבודקות את תהליך הניסוי, בנוסף לתוכן המדעי שאני מלמד. אם ארצה ללמד בשיעורי היסטוריה ניתוח של מקור ראשוני – אצטרך לנסח במבחן שאלה שתבדוק את זה, בנוסף לשאלות של ידע והבנה. המבחנים או המבדקים חייבים להיות מותאמים למטרות שלי בלימוד הנושא ובשלל ממדי ההבנה שלו.
תכנון הוראה
אחרי שהגדרתי איך אני הולך לבדוק את השגת ממדי ההבנה המהותיים בנושא הנלמד, אני יכול לחשוב איך אני יכול ללמד בדרך הכי טובה, כך שהתלמידים יצליחו להגיע אל היעדים שהצבתי. בנוסף, יש שאלות צדדיות שכדאי לחשוב עליהן לפני שאני מלמד, כמו: מה התלמידים כבר יודעים על הנושאים או על הרעיונות האלו? איך השאלות יכולות לנבוע מהתלמידים עצמם בשיעור?
בחירת פעילויות בשיעור
כשאני בוחר פעילויות למידה, אני חייב לשאול את עצמי: האם הפעילויות הללו משקפות בצורה הכי טובה את המטרה שלי? האם קיימת אפשרות שהתלמידים יוכלו לבצע את הפעילויות ללא השגת המטרה? איך הפעילויות תורמות להשגת המטרות הלימודיות הסופיות שלי? איך אני יכול לעודד חשיבה במסגרת הפעילויות ולוודא שהיא מתקיימת, ואילו ראיות אוכל להשיג כדי להוכיח שאמנם התבצעה כאן חשיבה? איך אני יכול לגלות אם ההבנה של התלמיד משתנה? איך אני יכול לתת פידבק לתלמיד במהלך הפעילות באופן שיקדם את ההבנה שלו? איך אני יכול לעזור לתלמיד להעריך בעצמו את ההתקדמות שלו?
הוראה כחקר
ויגינס בעצם הופך את ההוראה למשימת חקר: יש לי נושא שאני רוצה שהתלמידים יבינו, מיומנויות שאני מעוניין שהם ילמדו, משהו שישתנה בתלמידים במהלך יחידת הלימוד. אני מזהה מה צריך לקרות ומה אמור להשתנות, אחר כך אני בונה מנגנון בדיקה כדי לראות אם באמת הצלחתי אצל כל תלמיד, ורק אחרי כל זה אני מתכנן איך להעביר את הנושא בדרך שתאפשר לזה לקרות.
רצוי שבמשך הלמידה תהיה לי אפשרות לראות מה התלמיד לא מבין מתוך כל מה שאני מלמד, והאם יש לי דרכים לכוון אותו בתהליך הלמידה. בנוסף, אני חייב להתחיל מהשאלה: האם זאת המטרה הכי חשובה והכי 'שווה'? הגישה הזאת הופכת את הלימוד למשהו אחר – יותר מעניין ויותר מהותי. הלימוד מתמקד בנושאים חשובים. הלימוד מתרכז בהבנה, ידיעה מהותית ושינוי ביכולות היישום של התלמיד. הלמידה עצמה גם נוטה להיות פעילה יותר מצד התלמיד, משום שבסיומה התלמיד יהיה חייב להפגין מיומנויות או הבנה מהותית. הלימוד נעשה חדור מטרה בדרך שניתן למדוד אותה.
אם אנו עוקבים אחר המשוואה הזאת – זה גם עוזר לנו כמורים להיות הרבה יותר בהירים לגבי המטרות שלנו, וגם מקטין בהרבה את הסיכוי שניפול בפח ונעשה פעילויות שבהן התלמידים לא ממש לומדים דברים חשובים.
קישורים
הנה לינק לספר של ויגינס שאזל מהשוק, אבל שני פרקים שלו נמצאים כאן:
והנה באנגלית סיכום קצר של השיטה כאן
