חזית מאוחדת מול החילונות
הרב אהרן ליכטנשטיין טוען כי ניתן לבחון שיתוף פעולה עם הנצרות והאיסלאם, זאת כחזית מאוחדת כנגד החילונות
אורי פולק/כיפה
ט"ז ניסן תשע"א, 20/04/2011
"ניתן לשאוב מכתבים של אנשי דת נוצריים דברים שישרתו את עבודת ה' שלנו. אמנם לא באותה מידה לכל אחד, אבל באופן כללי – אכן כן" – כך קובע ראש ישיבת הר עציון ומבכירי הרבנים בציונות הדתית, הרב אהרן ליכטנשטיין, בראיון שמסר באחרונה לכתב העת "דעות".
במסגרת הראיון, קבע הרב ליכטנשטיין כי בעוד שבעבר היו הבדלים משמעותיים בין אמונות שונות בעולם, הרי ש"בעולם שלנו, שהתשתית שלו חילונית, ההתמודדות משתנה ובריתות חדשות עשויות להירקם". לטענתו של הרב ליכטנשטיין, "כיום לכל הדתות יש "אויב" משותף – החילון, שהתמודדות מולו יכולה לאחד את המוסלמי, הנוצרי והיהודי. ממילא, המאבק המתמקד בהבדלים הפנימיים בין כל דת לדת מאבד את מרכזיותו".
הרב ליכטנשטיין אף מתייחס בחיוב לשיתוף פעולה גדול יותר בין הזרמים האורתודוקסים, הרפורמים והקונסרבטיבים ביהדות, אך מסתייג באומרו כי שיתוף הפעולה הזה יכול להתקיים מתוך הבנה כי ישנה "חומה מלוכדת של הדת, המתייצב מול העולם החילוני הכללי" – ולא מתוך מאבק שנעוץ ב"הבדלים של הזרמים".
"אני סבור שדווקא בנושאים הקשורים לעבודת ה', ולא בנושאים מנותקים ו"נייטרלים", התעניינות בעולם הלא-יהודי טומנת בחובה פוטנציאל לדלות דברים משמעותיים יותר מבחינה דתית, ואילו ככל שעוסקים בנושאים כלליים, התועלת הדתית יורדת", אומר הרב ליכטנשטיין. עם זאת, הרב ליכטנשטיין מודע לסיכונים וקובע כי "לא ניתן להתעלם מכך שיחד עם הפוטנציאל, רף הסיכון ההלכתי והקיומי עולה ככל שתחום העיסוק הוא יותר דתי. כאשר הזיקה היא בנושאים שורשיים ובסיסיים, ממילא הדברים יותר עדינים ופגיעים, והחשש מפני ערבוב מין בשאינו מינו – עולה".
