חירות בעבודה

חירות בעבודה

 

שרה גרבר-דינרשטיין

 

בשבועות האחרונים עסקנו בפרשות השבוע במפגש עם עבדות עם ישראל במצרים,הקשיים והשעבוד מחד, ומאידך- השמחה הגדולה עם היציאה מעבדות לחרות המלווה בפחד ובדפוסי התנהגות קורבניים.

בשנים האחרונות, בהם אנו חיים במדינה משל עצמנו התפתחו מאד הפירושים של היציאה ממצרים כסמל ליציאה משעבוד של ההנהגות שליליות שדבקות בנו, אל החרות של להיות בן חורין בבחירה לעשות את רצונך החופשי ללא כוחות ודחפים שישלטו בך.

אך ישנם כאלה, רבים מידי, שעוד לא הגיעו להתמודד עם שאלה זו ונשארו עדיין בקשיי הניצול והעבודה הקשה ללא תמורה ראויה לשמה. 

בישראל ובעולם כולו, ישנם מאות עובדים שאינם מקבלים את זכויותיהם הבסיסיות המגיעות להם על פי חוק, וחמור מכך- כאלה שאינם יודעים מהם הזכויות המגיעות להם

וגרוע יותר- עובדים החוששים לאבד את מקור פרנסתם אם יביעו מורת רוח מתנאי העסקתם הלא חוקיות- מנוצלים היטב.

כן,במדינת ישראל 2012 אנו נקראים לדון ולשאול את עצמנו האם אנו שותפים לשיעבוד, לניצול ולשימוש לרעה בכוח על אנשים או שאולי, מבחירה שלנו-דווקא לא.

עמותת "במעגלי צדק" מנסה כבר שנים מספר לנסות ליצור אווירה שונה ברחוב- ולבנות מקום שיכול להכיל את כולנו להשתתף בהכרעה.

העמותה נושאת בדגלה שתי פרוייקטים מרכזיים-

"התו החברתי" הינו תו איכות חברתי המבטיח כי בעסק המחזיק בו שומרים על זכויות העובדים- כגון- שכר מינימום, שעות נוספות, רישום תקין של שעות עבודה חופשות, ימי מחלה, וזכויות סוציאליות נוספות כפנסיה וכו'… נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות. כיום, התו פעיל בעיקר בירושלים בכשליש מבתי המסעדות ומקומות הבילוי בעיר.

הרעיון המרכזי הוא שאנשים, כן, כל אחד ואחד מאיתנו יכול לבחור האם הוא נותן יד ומחזק מקומות בעלי תו ובעצם- לבדוק היכן הוא מניח את כספו והאם יש בכספו שימוש לא תקין, לא חוקי ולא מוסרי.

הפרוייקט השני הוא המאבק על זכויותיהם של עובדי הקבלן– שלעיתים רבות מועסקים במכרזי הפסד, לא יודעים ולא מקבלים את זכויותיהם, עובדים שעות רבות מידי, ונופלים בין הכיסאות בין מקום העבודה והמעסיק וקלים להעברה ולפיטורין. פעמים רבות עובדים אלה מגיעים מאוכלוסיות קשות יום וזקוקים לעבודה זו למרות קשייה ולכן- לא מעיזים לפצות את פיהם. עובדים אלה מועסקים במקומות ציבוריים במדינה-החל מהכנסת, דרך אוניברסיטאות, עיריות, קניונים ולצערנו היד עוד נטויה. 

אנשים אלה ועוד הם עובדים משועבדים, משועבדים למעסיקיהם, משועבדים לחוסר העניין שלנו בהם,משועבדים למצוקות החיים שלא נותנים להם להרים את הראש ומשועבדים לחוסר הידע שלהם בנושא.

במצרים היו זקוקים לעשר מכות ולהתערבות אלוקית על מנת שמעגל זה ישבר. יש בכוחנו לשבור אותו עוד קודם, אך נצטרך לפקוח את העיניים, להסתכל מעבר למה שאנחנו רואים מולנו, ורגילים לחשוב עליו, להוסיף עוד מימד לבחירותינו, להאמין שיש עוד מה לעשות ולנסות לקדם עוד קצת שיוויון וצדק במחוזותינו.

כולנו יכולים להיות קצת פרעה. אפילו בלי לחשוב. כולנו יכולים להיות בעלי השפעה, ויש דרכים רבות לכך.אולי אם נחשוב עוד שתי שניות, נוכל לבחור לשחרר עוד קצת אנשים מהעבדות שלהם, כיום, בישראל 2012. זה תלוי הרבה בנו.

 

לרשימת העסקים בעלי תו חברתי- http://www.mtzedek.org.il/tav.asp

 

הכותבת היא סטודנטית לעבודה סוציאלית ומשגיחה בפרוייקט ה"תו החברתי" של "במעגלי צדק".