חלק ג'. לאחר התיכון / אריאל פינקלשטיין

 פרק 7: לימודים במוסדות תורניים

בפרק זה מוצגים נתונים על ההשתלבות של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לאורך השנים במוסדות לימוד תורניים לאחר סיום לימודי התיכון. אלו הם הממצאים העיקריים העולים מהפרק:

1. ישיבות: שיעור הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים ללימודים בישיבות הסדר הגיע לשיא בקרב בוגרי שנתון 1997, אז הוא עמד על 33.9%, ולאחר מכן הוא ירד ועמד בקרב בוגרי שנתון 2001 על 25.7%. בשנים שלאחר מכן נרשמה עלייה הדרגתית, ובעשור האחרון שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיך ללימודים בישיבות הסדר עומד על כ-30% באופן יציב למדי. באשר לישיבות הגבוהות, שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הלומד בהן (לא בהכרח בשנה שלאחר סיום התיכון) עמד בקרב בוגרי שנתון 1996 על 26.4%, ולאחר מכן הוא ירד בהדרגה עד לכדי 19.1% בקרב בוגרי שנתון 2012. עם זאת, כאשר בוחנים את שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשנת הלימודים הראשונה בישיבה גבוהה הרי שמדובר בשיעור נמוך בהרבה של כ-9%. על כל פנים, שיעור התלמידים הממשיכים ללימודים בישיבה גבוהה או ישיבת הסדר מצוי במגמת ירידה קלה, ובשני העשורים האחרונים הוא נע בין 40% ל-45%.
2. מכינות קדם-צבאיות: מספר התלמידים בשנה א' במכינות התורניות (לגברים) עמד בשנת תשס"ו על 754, והוא עלה בהדרגה עד שהתייצב על כ-1,000 תלמידים בכל שנה בעשור האחרון (תש"ע-תשע"ט). בהתאם לכך, שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים ללימודים במכינות התורניות עומד בקירוב על כ-15% בעשור האחרון. שיעור הממשיכים לשנה ב' במכינות התורניות עומד בממוצע על כ-45% מכלל התלמידים בשנה א' במכינות אלו.
3. הסדר נשים (מדרשות עם מסלול שירות צבאי): מסלול הסדר נשים שבו ישנו שירות צבאי מובנה במסגרת קבוצה של תלמידות מדרשה הוקם בתחילת שנות ה-2000, ומספר המשתתפות בו עלה בהדרגה עד ל-99 מבין בוגרות שנתון 2004 בחינוך הממלכתי-דתי (1.3% מהבוגרות). לאחר מכן הייתה ירידה הדרגתית עד ל-71 מהבוגרות בשנתון 2007 (1%), אך מאז ישנה עלייה הדרגתית, כך שמבין בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשנתון 2016 השתלבו 266 בוגרות (3.2%) במסלול זה.
4. מדרשה תורנית (ללא מסלול שירות צבאי): מסלול המדרשות לנשים מצוי גם הוא בתופעת גידול משמעותית בשנים האחרונות. מבין בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשנתון 2015 למדו 934 נשים במדרשה לעומת 209 מבוגרות שנתון 1996. באחוזים מדובר בעלייה מ-3.4% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי ל-12.2%.
5. תמונה מבט כללית: מבין כלל הגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ממשיכים ללמוד מיד לאחר סיום התיכון כ-29% בישיבות הסדר, כ-9% בישיבות גבוהות וכ-15% במכינות. כ-47% אינם ממשיכים ללמוד במוסד תורני. מבין הנשים, כ-12% לומדות במדרשות תורניות וכ-3% לומדות במסגרת הסדר נשים.

 

פרק 8: שירות צבאי ולאומי

פרק בוחן את ההשתלבות בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשירות צבאי ולאומי בחלוקה בין גברים ונשים:

נשים: בקרב בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשנת 2000 עמד שיעור הגיוס על 24.8%. החל משנה זו החלה ירידה בשיעור המתגייסות בקרב בוגרות החינוך הממלכתי-דתי, ירידה שהתעצמה מאוד לאחר תכנית ההתנתקות בשנת 2005 והגיעה לשיא בשנתונים 2008-2007 שבהם התגייסו רק 18.5% מהבוגרות. החל משנתון 2009 ישנה שוב עלייה הדרגתית בשיעור המתגייסות שהתעצמה בשנתון 2013, כך ששיעור המתגייסות מבין בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בשנתון 2016 הגיע לכדי 27.7%, ובניכוי התלמידות במוסדות חב"ד, שיעור זה נושק ל-30%. תהליך זה מלווה באופן טבעי בירידה הדרגתית בשיעור בוגרות החינוך הממלכתי-דתי המשרתות בשירות הלאומי: מ-70.9% מהבוגרות בשנתון 2011 ל-63.7% בשנתון 2016 (ללא מוסדות חב"ד הירידה בתקופה זו היא מ-74.7% ל-67.5%). במקביל, התהליך מלווה גם בעלייה בשיעור בוגרות החינוך הממלכתי-דתי המשרתות כקצינות: בשנת 2014 היוו בוגרות החינוך הממלכתי-דתי 9% ממסיימות קורס קצינים בצה"ל ושיעור זה טיפס עד ל-12.5% בשנת 2017, אך בשנת 2018 ירד ל-10.2%. על כל פנים, שיעור של בין 10% ל-12.5% מכלל הקצינות גבוה באופן ניכר משיעור בוגרות החינוך הממלכתי-דתי מבין כלל המתגייסות לצה"ל שעמד בשנים 2015­-2017 על כ-8%.

בחינה מעמיקה של מאפייני המתגייסות מלמדת כי השינוי בשיעור המתגייסות איננו אחיד בין הקבוצות השונות בחברה הדתית-לאומית. המחקר מצביע על כך שרובו המוחלט של השינוי התרחש בקרב תלמידות ממרכז הארץ ומאזור חיפה – אזורים בהם מתגוררת השדרה המרכזית של החברה הדתית-לאומית שזכתה בספרות המחקר לכינוי "הרוב הבורגני הדומם". כך, בקרב תלמידות מאזורים אלו עלה שיעור המתגייסות ב-67.8% בין שנתון 2011 לשנתון 2016, בעוד שבשאר הארץ עלה שיעור המתגייסות בתקופה זו ב-11.8%. בהתאם לכך, הממצאים מלמדים כי השינוי בשיעור המתגייסות ממוקד בעיקר בקרב בנות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה. מנגד, בבתי הספר בפריפריה החברתית והגאוגרפית לא נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המתגייסות. בדומה לכך, גם בבתי ספר ובאזורים המזוהים עם תפיסות חרדיות-לאומיות (חרד"ליות) נרשמה עלייה מתונה, ושיעור המתגייסות בבתי ספר אלו מוסיף להיות נמוך יחסית, אם כי גם שם ניתן לראות ניצנים של שינוי בשנתונים 2015 ו-2016. מן העבר השני, גם בבתי ספר ובאזורים המזוהים עם תפיסה דתית-ליברלית – שבהם שיעור המתגייסות הוא הגבוה ביותר בחינוך הממלכתי-דתי – לא נרשם במרבית המקרים שינוי משמעותי בשיעור המתגייסות. השיעור הגבוה של מתגייסות בקבוצה זו נצפה גם בעבר וברובו הוא לא נובע משינוי מגמה בשנים האחרונות.

גברים: בחינת המגמות בקורס קציני חי"ר החל משנת 1990 מצביעה על מהפכה של ממש: בעוד בשנת 1990 היוו בוגרי החינוך הממלכתי-דתי רק 2.5% ממסיימי קורס קציני חי"ר, הרי שבשנת 2015 היוו בוגרי החינוך הממלכתי-דתי 37.6% ממסיימי קורס קציני חי"ר. עם זאת, החל משנת 2015 ישנה ירידה מתונה בשיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מבין מסיימי קורס קציני חי"ר, ובמקביל ישנה עלייה בשיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי מבין מסיימי קורס קצינים ביחידות קרביות שאינן חי"ר וביחידות שאינן קרביות. כך, בשנת 2018 היוו בוגרי החינוך הממלכתי-דתי 34.8% מבין מסיימי קורס קציני חי"ר; 21.3% מבין מסיימי קורס קצינים ביחידות קרביות שאינן חי"ר; ו-15.6% ממסיימי קורס קצינים ביחידות שאינן קרביות. במבט רוחבי על כלל הבוגרים עולה כי בשנת 2018 היוו בוגרי החינוך הממלכתי-דתי 21% מבין מסיימי קורס קצינים בכל התחומים, לעומת שיעור של כ-18% מבין המתגייסים לצה"ל בשנים 2016-­2017.