ידינו בעורף אויבנו, פרשת ויחי, תשפ"ד

כפי שכבר ציינו בעבר, ישנם פסוקים וביאורם בפרשיות השבוע שכאילו מדברים ישירות אלינו בימינו אנו. וכדוגמה בולטת לכך נציין את אשר מצאנו בתרגום אונקלוס לבראשית מ"ט ח', אשר בפסוק הזה ישנן שלוש מילים "ידך בערף איביך" שאונקלוס, שלא כדרכו שבדרך כלל תרגם באופן מילולי, כאן האריך בדברים, ונתן פרשנות מורחבת לשלוש המילים הללו. וזה לשונו שם: (א) ידך תתקף על בעלי דבבך, (ב) יתבדרון סנאך, ו(ג) יהון מחזרין קדל קדמך, וגו'.

ותרגומו: (א) ידך תתגבר על שונאיך, (ב) ישברו או ייחלשו אויביך [השוה שמות י"ז י"ג, "ויחלש יהושע", ותבר=שבר], ו(ג) יהיו פונים עורף מפניך וגו'. והשוה שמות כ"ג כ"ז "ונתתי את כל איביך אליך ערף", שתרגם אונקלוס: מחזרי קדל. ופירושו לפי רש"י שם: שינוסו מפניך ויהפכו לך עורפם. (ודומה לכך מה שפירש רבינו מיוחס שם.)

ובנפש הגר לר' צבי הלוי לעווענשטיין, פיעטרקוב תרס"ו, עמ' 160, העיר, ש"ידך" מורה על גבורה וניצחון, כפי שכתוב "ונתתי את ידי במצרים" (שמות ז' ד'), שתרגם אונקלוס: ואתן מחת [=מכת] גבורתי. וכן "שלחתי את ידי" (שם ט' ט"ו): מחת [=מכת] גבורתי, וגו'. (וראו אף מה שכתב ר' רפאל בנימין פוזן, בספרו פרשגן, לבראשית, ירושלים תשע"ב, עמ' 876, הערה 86, על הנוסח יתבדרון, שפירושו יתפזרו, במקום יתברון ודחה נוסח זה.)

ולשלושת הדברים הללו עדים אנו בימים אלה, שאנו מנצחים על אויבינו ניצחון מוחץ, ורוחם הולכת ונשברת ובורחים הם לפי יכולתם, לכל עבר.

ולא זו בלבד אלא שמצינו פירוש נוסף לשלוש המילים הללו, המכוונות כאילו ללחימה של היום בחבל עזה. שהרי במדרש תהילים י"ח ל"ב (מהדורת בובר עמ' 160), על הפסוק בתהילים שם (מ"א) "ואיבי נתת לי ערף", איתא בזה הלשון:.. נסתכל יהודה וראה שעשו נכנס [למערה] אחריו (כלומר אחרי יעקב אביו), ואמר מיד הוא הורג לאבא בפנים. מיד השחיל וצף הוא [שתי מילים אלה אינן במקבילות] עצמו, ונכנס ונמצא עשו שהוא מבקש להרוג את יעקב. מיד עמד יהודה והרגו מאחריו… והוא שיעקב אבינו מברכו, "ידך בערף איביך" וגו'. (ומקבילות חלקיות בירושלמי כתובות א' ה', ושם בגטין ה' ז', ובספרי, וזאת הברכה, מהדורת פינקלשטיין עמ' 406, ובילקוט שמעוני רמז קס"ב, וע"ע בתוספות גיטין נ"ה ע"ב, ד"ה ביהודה.)

כלום אין זה תיאור נאמן, כיצד חיילינו [יהודה] משחילים את עצמם במחילות עזה להציל את אחינו ואחיותינו השבויים [יעקב], ולהרוג את חמס בני עשו.

ואכן מתקיים בנו את אשר קוראים אנו בבראשית רבה, פרשת ויחי, צ"ט ב', מהדורת תיאודור-אלבק עמ' 1274: ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נחמן: מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל… וכו'. (ובבבא בתרא קכ"ג ע"ב איתא, ביד זרעו של יוסף. והשוה בראשית רבא שם צ"ז כ"ז, עמ' 1225, ושם ע"ג כ"ה עמ' 851, ובמקבילות שצויינו שם עמ' 851 שורה 1) . ותפילה בלבבנו שבקרוב נראה בהגשמתם של דברי חז"ל אלה, ואף נראה בפועל את אשר נאמר בשופטים ה' ל"א, ש'כן יאבדו כל אויביך ה', כי לישועתך קיוינו ה" (על  פי בראשית מ"ט י"ח), ובכך נזכה לראות את דברי המשך הפסוק בשופטים שם, דהיינו "ותשקט הארץ", ויהא זה בקרוב בימינו. אמכי"ר.

ד. שפרבר