יהדות הלכתית קשובה שמספקת תשובות ראויות
כבר מימי חטיבת הביניים עלתה בי ההרגשה שתורת ישראל , שעל ברכיה גדלתי ואת מצוותיה אני מקיים, מוצגת פעמים רבות באור גזעני, שוביניסטי ואף אלים. מיצג זה של התורה לא עלה בקנה אחד אל מול הערכים שעליהם חונכתי – שמירת הלכה וערכי התורה כגון "ועשית הישר והטוב", "צדק צדק תרדוף", "ואהבת לרעך כמוך" ועוד.
בחברה שבה גדלתי, שירי "מוחמד מת" או "מוות לערבים", היו דבר שבשגרה. בכל מסע בנ"ע יכולתי לשמוע מדריך שמלמד את חניכיו לשיר בקול גדול "קדוש, קדוש קדוש, תן לערבים בראש". אך מה שהדהים אותי היה ההתעלמות המופגנת של חלק ממוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים לקריאות אלו. ובחינוך, כידוע, אם מתעלמים –מצדיקים.
אט, אט, התחושה שלי התחזקה. פעמים רבות שמתי לב שהקול הנשי מושתק. בנות לא קיבלו לגיטימציה ללמוד גמרא ולשאת דברים בציבור משום היותן נשים. החפצת האישה במגזר החילוני הלכה ותפסה מקום, גם בחברה הדתית לאומית, מהכיוון ההפוך. חינוך לצניעות התמקד רק באורך השרוולים והחצאיות, דבר שהעצים את החפצתן של נשים בחברה.
סדרי העדיפויות נראו מבולבלים. אותן אמירות שהציגו את התורה באור כה שלילי קבלו עם הזמן פן מעשי. יראת שמיים מזויפת באה על חשבון בין אדם לחברו. כשנערה מהסניף סיפרה לי שאף בן לא קפץ לעזור לה בזמן שהחצאית שלה נשרפה באש בגלל שמירת נגיעה, הזדעזעתי. נזכרתי באותו חסיד שוטה המתואר במסכת סוטה: "היכי דמי חסיד שוטה? כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה" [מי נחשב חסיד שוטה? כגון הרואה אישה טובעת בנהר ואמר: אין זה דרך ארץ להביט בה ולהצילה. ומניח לה לטבוע]. שאלתי את עצמי עד מתי אמשיך להיות מופתע ממקרים כאלו?
דוגמאות אלו הובילו אותי לתנועת "נאמני תורה ועבודה". כשהציעו לי למכור חוברות שמבקשות להציע הסבר כיצד ההלכה מצווה אותנו לחיות באותם נושאים מדוברים כמו מעמד האישה, דת ומדינה, היחס לגוי, סמכות חכמים ועוד – לא היססתי כלל. החשיבות של הרעיונות המובעים בחוברות גדולה לאין שיעור לעולמנו התורני, הערכי והרוחני. החוברות מציעות תורה קשובה, שמשוועת לאמת האלוקית תוך ראיה רב גונית; פעמים רבות כנגד החינוך החד גוני בו אנו נתקלים לעיתים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. אני מצר כמעט כל יום על אותם חברים שמוסדות מסוימים גרמו להם לעזוב את דרכי הדת בדיוק בגלל סיבות אלו. הרעיונות המובעים בחוברות מציגים יהדות הלכתית קשובה, יהדות שחותרת אל האמת ההלכתית ולא מציגה רק תמונה חלקית שלה – יהדות שמתמודדת אל מול השאלות ומספקת להן תשובות ראויות.
ניצן אלגאוי, יו"ר מועצת תנועות הנוער, גבעת שמואל.
כמה עובדות:
- פרוייקט החוברות החל לאחר שהתברר שחומרי התנועה מדברים בשפה גבוהה מידי ורחוקים מהנוער.
- עד כה יצאו 4 חוברות לצעירים בנושא: היחס למדינה,היחס לחכמים, היחס לחברה מעורבת והיחס לגוי. החוברת הבאה תעסוק ביחס להשכלה כללית.
- החוברת "חברה צנועה מעורבת" אזלה תוך כמה חודשים וכעת אזלו שתיים נוספות. בימים אלו מודפסים אלפי עותקים נוספים.
- החוברות מופצות דרך האינטרנט ובעיקר ע"י בני נוער , בסניפים ובדוכנים.
