יהודים מאמינים לא מסרסים עבדים

 


לשם תיקון העולם יש לכפות על האדון לסגת מתביעתו לבעלות על העבד,

לראות את האדם שבעובד ולהציב גבול לניצול.


7/8/2009

אנו הישראלים, כפי שהוצגנו על ידי ציקי סלע, מבקשים לסרס את העבדים המודרניים שלנו – את העובדים הזרים. נהוג היה בעולם העתיק לסרס עבדים. עבדים מסורסים אינם מפחידים. ניתן לנצל אותם היטב מבלי לדאוג למגעם עם נשים ומבלי שרצונם להקים משפחה יפריע לשירות שהם מספקים לאדוניהם.
אנשי יחידת עוז של משרד הפנים עוצרים עובדים זרים צילום: אמיר מאירי

כיום אנחנו רוצים לסרס את העובדים לא באמצעות סכין, אבן או סם, אלא באמצעי אחר – באמצעות החוק. החוק הישראלי אוסר על עובדים זרים ללדת ילדים בתקופת עבדותם. בדיוק לאותו "סירוס חוקי" נקלעה ההלכה בתקופת המשנה וחכמינו התבלטו כיצד לפתור אותה.

וכך נאמר במשנה – מסכית גיטין, פרק ד, משנה ה': "מי שחציו עבד וחציו בן חורין – עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי בית הלל. אמרו לו בית שמאי: "תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם. לישא שפחה אי אפשר שכבר חציו בן חורין, בת חורין אי אפשר שכבר חציו עבד. יבטל? והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר: 'לא תהו בראה לשבת יצרה'. אלא, מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו. וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

חברה שמחזיקה בעבדים היא חברה נצלנית. כולנו נהנים מניצול כוח העבודה הזול של העובדים הזרים. ציקי סלע צודק – משטרת ההגירה עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו. אנו משתמשים וזורקים, כדי נוכל לקלוט עובדים חדשים, להעביד ולזרוק. הניצול מאפיין את כולנו. השאלה שלפנינו היא שאלת גבול הניצול.

האם בתנאי ניצול ניתן לשלול מן העבדים המודרניים שלנו את הזכות להרות על פי חוק? במשנה נפלאה זו, בית שמאי מלמדים את בית הלל שלא! בית הלל דואגים לאופן בו יאוזן החופש של העבד עם זכויות האדון. בית הלל מתייחסים לעבד כמו מעסיקים, כמו אדונים. העבד הוא חפץ ולא אדם. בית שמאי דווקא מטיבים להעמיק ראות. הם מסרבים לדה הומניזציה הגלומה במוסד העבדות. העבד הוא אדם. העולם נברא כדי לאפשר לבני האדם לפרות ולרבות. לכן, תיקונו של העבד המושפל הוא הוא תיקונו של העולם. כדי לתקן את העולם, מורים בית שמאי, יש לתקן את החוק, אפילו יהא זה על חשבון דין התורה הקודם!

לשם תיקון העולם יש לכפות על האדון לסגת מתביעתו לבעלות על העבד, לראות את האדם שבעובד ולהציב גבול לניצול. יהודים מאמינים לא מסרסים עבדים!

 

שרגא בר און עמית מחקר במכון הרטמן. כיהן בעבר כיו"ר "נאמני תורה ועבודה".