יותר כסף לחינוך ביו"ש? כולנו מפסידים

פורסם באתר ערוץ 7.

שמואל שטח, מנכ״ל תנועת נאמני תורה ועבודה, מציע לעצור את הקמתם של "בתי ספר בוטיק" בכל אתר ואתר בישראל.

כיצד קורה שתושבי יהודה ושומרון מקבלים יותר כסף לחינוך פר תלמיד? כאדם המאמין בחשיבות ישיבתנו ההיסטורית ביהודה ובשומרון, אזהר מהצטרפות לטון הנלווה לדו"חות המתפרסמים המראים ש"המתנחלים מקבלים יותר".

לעיתים מטרת הפרסומים בתקשורת אינה עניינית, אלא עוד שלב בניגוח ופסילה עיוורת הקשורה לעניינים פוליטיים אחרים.

ועדיין מחובתנו, להסתכל ולבחון מה קורה פה והאם יש דרכים להתייעל. למעשה, אכן יש תקציב גדול יותר "פר תלמיד" ואבקש להסביר חלק מהסיבה וגם להוכיח שלא רק משרד החינוך מפסיד כאן, אלא גם ההורים עצמם שגרים ביו"ש.

דוגמא :

ממ"ד X הוא ממ"ד ניפרד. כך ביקשו ההורים וזו זכותם המלאה. הבעיה היא שמספר הבנים והבנות אינו מתחלק אצלם בשווה ונוצרות כיתות נפרדות לא תקניות. לשם הדוגמא: בשכבה אחת יש 45 בנות ו-13 בנים. בממ"ד רגיל ומעורב הם היו מתחלקים לשתי כיתות תקניות של 29 ילדים. אך מה יעשו בבי"ס ניפרד? יכניסו 45 בנות באותה כיתה?

בצדק אין תקצוב להפרדה. וצריך למצוא פתרון סביר והגון, ויש כמה כאלה. ואולם, בשביל להתגבר על הבעיה מראש, החליט מי שהחליט לפצל לחלוטין את בית הספר לשני סמלי מוסד: ממ"ד בנים וממ"ד בנות. כך, יהיו לנו שני מוסדות קטנטנים, צמודים זה לזה, וע"י כך עקפנו מלכתחילה את הצורך בתקצוב להפרדה. השיטה לא הומצאה לאחרונה, אלא ניתן להראות מגמה ארוכת שנים של פיצול מוסדות קטנים על מנת להרוויח את היכולת להפריד ללא הפסד של תקנים ושעות.

התוצאה: יש יותר מוסדות קיימים ומשרד החינוך משלם הרבה. הרבה יותר כסף. זו אחת הסיבות המרכזיות לנתונים שהוצגו. כל כלכלן מתחיל יודע שבבי"ס שבו יש רק 200 תלמידים, העלות של המשרד "פר" תלמיד תהיה גבוהה יותר.

השאלה היא האם לפחות אנחנו מרווחים מזה?

אז, זהו שלא!

בבתי ספר קטנים קשה להקים מעבדות, אין מגוון חוגים ומגמות, אין אולם ספורט, וכל פעילות תרבות תהיה הרבה יותר יקרה. וכן, יש הרבה פחות פעילויות תורניות, חוגים תורניים ושעות רב. התקציב וגודל הכיתות תזזיתי מאוד בהתאם למספר התלמידים הקטן והמורים המקצועיים עובדים בחלקי משרה קטנים.

בסופו של דבר, גם המנהלים המוכשרים מעדיפים לנהל מוסד גדול ויציב שהרי המשכורת עולה בהתאם למספר הכיתות. ההורים מנסים להשלים את הפערים הללו בכספם, אך גם לא ממלא את החסר.

וכשהורה מקבל מעט, הוא רץ לפתרונות דמה אחרים כמו פתיחת תלמוד תורה עצמאי (וקטנטן) ומרוץ פתיחת המוסדות הקטנטנים נמשך ולא מסתיים. עוד מוסד "יחודי" ועוד שיטה תורנית מיוחדת שבתכנון נכון יכולנו לקבל את כולם באותו מוסד גדול.

עיקר הבעיה אינה קשורה להיותנו "מתנחלים" וגם לא לריחוק הגיאוגרפי, הקשיים הביטחוניים ועלות ההסעות, איתה מתמודדים גם בחבלי ארץ אחרים.

-היא קשורה לאופי שלנו, כדתיים אידאולוגיים, המחפשים בכל רגע את בית הספר המיוחד "לנו", את תחושת הבוטיק ואת החשש מהורים אחרים שלא למדו בישיבה שבה אנחנו צמחנו. אוכל לתת דוגמאות דומות מישובים אחרים הנמצאים בתוך שטחי הקו הירוק. לא סופרים אותם כ"מתנחלים", אך הבעיה אותה בעיה. משרד החינוך אינו עומד בלחץ הפוליטי ומאשר סמלי מוסד ללא הצדקה מספרית.

וכך, הציבור חושב שה"מתנחלים" מקבלים יותר חינוך. ההורים שמשלמים הון, חושבים שהם מקבלים יותר חינוך – אך בפועל, במונחי תוצאה, המתנחלים מקבלים מעט!

מה הפתרון? עצירת המציאות בה כל ישוב ומועצה מקימים בי"ס בוטיק לעצמם ובניית תוכנית רחבה המגדירה מפה מאורגנת של בתי ספר מגוונים, נפרדים ומעורבים במרחב יהודה ושומרון. את החישוב התקציבי יש לעשות מלמעלה ולא ע"י מועצה מקומית שמנסה לחסוך בסבב הסעות לישוב מסויים ולהטיל את שאר העלויות על משרדי הממשלה. חובה ליצור מינימום מספרי נדרש להקמת בית ספר יחד עם העצמת קריות חינוך גדולות.

בפעם הבאה שאתם רואים בעלון פרשת השבוע, תמונה של ח"כ וראש מועצה גוזרים סרט בהשקה של בי"ס דתי חדש תבינו שככל הנראה הם לא חיזקו את יהודה ושומרון, אלא דווקא החלישו את בתי הספר הקיימים שנגזר עליהם להמשיך להיות קטנטנים. כולנו מפסידים!