כדאי לחסן בנות כיתה ח' נגד וירוס הפפילומה?

 

 

 

הורים לבנות בכיתות ח' מודאגים בשבועות האחרונים מהשאלה אם לחסן את בנותיהן נגד וירוס הפפילומה, העלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, או שאין צורך בחרדות מיותרות. במשרד הבריאות דורשים שכל הבנות יחוסנו. הורים לבנות דתיות טוענים: אצלנו אין סיבה לעשות זאת.

המאבק סביב חיסון בנות כיתה ח' נגד וירוס הפפילומה צובר בשבועות האחרונים תאוצה. מצד אחד, קוראים במשרד החינוך לחסן את כל הבנות בגיל הרלוונטי, נגד הוירוס, שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם. מנגד, טוענים הורים כי בנותיהם אינן נמצאות בקבוצת הסיכון לכך, ולכן אין כל צורך לשלוח את הבנות לחיסון מיותר.   28/11/2013

ד"ר אדוארדו שכטר, גינקולוג ומומחה למחלות צוואר הרחם, השתתף בחלק מהמחקרים לפיתוח החיסון, וקיבל מימון לצורכי מחקר מהחברות המייצרות אותו. "אני נותן הרצאות על החיסונים מטעמן, וכן משמש יועץ בנושא. לכן אני מכיר היטב את החיסונים".
לדבריו, "מדי שנה מתגלים בישראל כמאתיים מקרים של סרטן צוואר הרחם, ועל פי הסטטיסטיקה כ-50 אחוז מהם יסתיימו במוות. אחוזי התמותה הללו הם גבוהים יחסית למקובל בעולם. להערכתנו, מדינת ישראל משקיעה מדי שנה כ-40 מיליון דולר בטיפול בנגעים הקשורים לווירוס הפפילומה. נתונים אלה מסבירים את נחיצותו של החיסון".

שאטרסטוק
חשוב להשקיע משאבים ולהגביר את המודעות. חיסון פפילומה שאטרסטוק

איך הווירוס גורם לסרטן?
"וירוס הפפילומה עלול לגרום למצב טרום-סרטני, שאם לא מטפלים בו לאורך זמן עלול להתפתח ממנו סרטן. כבר במחקרים הראשונים בנוגע לחיסון, עוד לפני שהתקבל אישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית), ראו ירידה משמעותית בממצאים הטרום-סרטניים בצוואר הרחם. ה-FDA החליט בשל כך לתת לאוכלוסייה כבר עכשיו את החיסון".

מדוע צריך להתחסן באופן גורף?
"הווירוס יכול לפגוע גם באוכלוסייה שמרנית. בעולם המערבי, שכיחות הווירוס באוכלוסייה בגילאי שנות ה-20 הוא כ-30 אחוז. אנו יודעים מניסיון אפידמיולוגי, שאם רוצים להוריד את השכיחות של וירוס כלשהו בכל האוכלוסייה, יש לחסן את כולם, אחרת החיסון לא אפקטיבי".

ומה טווח ההגנה למי שהתחסנה?
"נשים שקיבלו חיסון המכיל את הזנים השכיחים שגורמים ל-70 אחוז מהסרטן, מקבלות הגנה משמעותית".

ד"ר דיאנה פלשר רופאה פנימית המתמחה בבריאות האשה, וחברת המועצה הלאומית לבריאות האשה של משרד הבריאות, מתנגדת למתן החיסון נגד נגיף הפפילומה באופן גורף לכל תלמידות ח'. לדבריה, "צריך לזכור שחיסון שונה מתרופה, כי תרופות נותנים לאנשים חולים, ואילו את החיסון מבקשים לתת לנשים שאולי לא ייחשפו כלל לנגיף, ולכן הסטנדרטים של החיסון צריכים להיות גבוהים במיוחד כדי שהתועלת תעלה על תופעות הלוואי.

"יש גם לציין, ששיעור סרטן צוואר הרחם בישראל הוא נמוך מאוד יחסית. נגיף הפפילומה אכן עלול לגרום לנגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם, אבל אין מחקרים המעידים שהוא בהכרח גורם בלעדי לסרטן. כמו במקרה של זיהומים רבים, גם כאן מערכת החיסון של הגוף הבריא מטפלת בזיהום בהצלחה ברוב המקרים, והאשה נפטרת ממנו לרוב ללא כל טיפול חיצוני".

מה האלטרנטיבות לחיסון?
"ביצוע בדיקות הפאפ של נשים בישראל הוא מן הנמוכים במערב. חשוב להשקיע משאבים ולהגביר את המודעות לעריכת בדיקות קבועות (מדי שלוש שנים), שעשויות למנוע את הרוב המכריע של מאה מקרי המוות מסרטן צוואר הרחם בשנה. כמו כן יש להעלות את רמתם ואיכותם של הגורמים העוסקים בבדיקה ובפענוח בדיקות הפאפ, שכרגע הם בעייתיים בארץ".
האם החיסון בטוח
החיסון נחשב בטוח יחסית, אך עלול לגרום לתופעות לוואי כמו כאבי פרקים, כאבי שרירים, כאבי ראש ובטן, פרכוסים, בעיות נוירולוגיות כמו מחלת גיליאן ברה ומוות פתאומי. פרופ' יהודה שיינפלד, מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא, תיאר בשני מאמרים כמה מקרים של מחלות אוטואימוניות וכן שלושה מקרים של כשל שחלתי, שאירעו בסמיכות למתן חיסון הגרדסיל נגד וירוס הפפילומה. "אמנם אי אפשר בשלב זה להוכיח קשר ודאי בין התופעות הללו לחיסון, וייתכן שהתופעות הללו היו מופיעות גם ללא החיסון", הוא אומר, "אבל כשבדקתי מחקרים הופתעתי לגלות שהשפעת החיסונים הללו על תפקוד השחלות, פוריות האשה והמחזור החודשי לא נבדקו כלל. בנוסף, יש מחקרים שמראים שאם החיסון ניתן לנשים שכבר נדבקו בווירוס, הוא עלול להאיץ את השינויים הטרום-סרטניים ולהזיק עוד יותר".

ד"ר ראובן אמסטר, גינקולוג, מנהל מרכז בריאות האשה 'נוי' בשירותי בריאות כללית, מסביר כי הסיכון בחיסון הוא קטן מאוד, והתופעות נדירות. התועלת לאוכלוסייה עולה על תופעות הלוואי בהרבה".
מנגד, אומר פרופ' עוזי בלר, גינקולוג, אונקולוג, ומנהל אגף נשים ויולדות בבית החולים שערי צדק, כי "בטיחות החיסון מעוררת סימן שאלה, כי יצאה עכשיו עבודה שנעשתה על אוכלוסיות שחורות באמריקה, שהראתה שאם מחסנים ומחלישים וירוס אחד, עלול להתפתח וירוס אחר שמתחזק במקומו. יש עוד וירוסים שיכולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. עם זאת, תופעות הלוואי הן נדירות ומועטות".

החלטתה של יפן להוציא את החיסון נגד נגיף הפפילומה מתוכנית החיסונים שלה, מעוררת סימן שאלה בנוגע לבטיחותו, לא?
ד"ר שכטר: "ביפן, אכן היו מספר דיווחים על תופעות לוואי. עם זאת ניתנו שם יותר משלושה מיליון מנות חיסון, ולא הייתה שם שום קפיצת מדרגה של תופעות לוואי מעבר למקובל באוכלוסייה. בשלב זה הם החליטו להמשיך לתת את החיסון בחינם לכל מי שרוצה, ובמקביל לבחון את הנושא מחדש".
רופאים או רבנים
ובכל זאת, הורים ורבנים במגזר הדתי יצאו בשבועות האחרונים נגד מתן החיסון באופן גורף לבנותיהם. במשרד הבריאות הסבירו את הצורך במתן חיסון בעיקר לבנות שפעילות מינית בגילאים האלו וממילא בציבור הדתי, הדבר כמעט ולא קיים, כך שהבנות לא נמצאות בקבוצת סיכון ובכל זאת, הורים טוענים שמכיוון ובנותיהם אינן פעילות מינית בגיל הזה, הן לא נמצאות בקבוצת הסיכון ולכן אין צורך לחסן אותם. "ודאי אין מקום לחיסון כזה באולפנה דתית, בהיותו בנוי על הנחת יסוד שהבנות שטופות בחטאי תרבות המערבית שבה נשים מפקירות גופן לגברים ולא ממתינות עד לחתונה", כתב למשל הרב ברוך אפרתי בשפתו העשירה, נגד החיסון. "החינוך של אולפנות וחט"ב תורניים אינו מדריך לתרבות כזו, ולכן אין סכנה ריאלית המצריכה חיסון".

ברשת 'בית יעקב' החרדית החליטו שלא לחסן את הבנות. בארגון 'נאמני תורה ועבודה' הוציאו בתגובה מכתב שכתבה עינב מייזליש גתי בשם הארגון, ובו נאמר בין היתר כך: "ההחלטה בדבר יעילות החיסון אל מול סיכוניו וההסתברות לחולי צריכה להיות מסורה בידי מומחים רפואיים ולא בידי רבנים. אנו מודעים לדעות השונות הקיימות בקרב הרופאים ולכן, רק ועדת מומחים לתחום זה ראויה להחליט האם נכון לחסן או לא את בנות החמ"ד, בהתאם למצבן הרפואי. בשאלה שכזו, כמו זו המונחת מולנו, ההלכה המבקשת למנוע מצבי פיקוח נפש, מורה לנו לפעול על פי שיקולים רפואיים. אנו קוראים לראשי החמ"ד ולהורים, שלא להכניס שיקולים זרים בבואם לשקול את הצורך הרפואי במניעת מחלות קשות, ולהימנע מהסתרת עובדות חשובות בשל החשש מ'צניעות' לכאורה". הוויכוח לא תם ולא נשלם. 

 

לכתבה לחצו כאן