כולם גוזרים קופון על השבת / חנן מנדל

לקריאת הכתבה כפי שפורסמה באתר הארץ לחצו כאן 
24.01.2017 | עודכן ב: 24.01.2017
פעם היו אומרים שבעבור כל בעיה מקימים ועדה. בימינו, נראה שלכל בעיה יש פתרון צולע אחר: להשאיר אותו לבג"ץ. בית המשפט העליון הוא המפלט האחרון של כל ראשי הממשלות, שלא מצליחים למצוא פתרון למתח במדינת ישראל. אין הסכמה בקואליציה? אי אפשר לגבש רוב? נשאיר את זה לבג"ץ, שהוא יפתור.

אבל בשנים האחרונות, כשמעבירים סוגיה לבית המשפט העליון לאחר חוסר הכרעה בממשלה ובכנסת, עושים זאת לא רק מחוסר ברירה, אלא גם על מנת להשפילו, על מנת להוכיח את התזה הרווחת בימין – שבית המשפט העליון שמאלני, ליברלי, לא דמוקרטי ואינו קשוב לרחשי הציבור. בכך מרוויחים הפוליטיקאים פעמיים – הם גם נמנעים מהכרעה, שלרוב יש לה מחיר ובוודאי דורשת אומץ, וגם גוזרים קופון בזכות התקפה על בג"ץ, שזוכה לפופולריות מועטה בקרב מצביעי הקואליציה הנוכחית.

דוגמה אחת להתנהלות זו היא סוגיית פתיחת המרכולים בתל אביב-יפו בשבת, שנמצאת על השולחן כבר מספר שנים. שרים נכוו בה ופוליטיקאים רבים לא רוצים לגעת בה. סגירת המרכולים תעצבן את המצביעים החילוניים שעוד נותרו לימין, ופתיחתם באישור אינה אפשרית בשל החרדים. בפועל, המצב שנוצר הוא כזה: מי שרוצה ויכול כלכלית פותח – וסופג את הקנסות המוטלים עליו. כך נפגעת קדושת השבת בתל אביב; כך נפגעים בעלי עסקים קטנים ומשפחתיים שאינם יכולים להרשות לעצמם לספוג את הקנסות על פתיחה בשבת; כך נפגעים עובדים; וכך נפגעת גם סמכותה החוקית של המדינה והרשות המקומית, כי נדמה שכולם מצפצפים על הפקחים. מה גם שהמפגש השבועי והבלתי בריא בין פקחים ובעלי מרכולים עשוי להוביל לשחיתות.

ברור שצריך לפתור את הבעיה, אבל כשעיריית תל אביב-יפו אוזרת אומץ ומנסחת כלל כזה – שאינו חף מקשיים, אבל מבטא רצון לתיקון המצב – שר הפנים אינו חותם, הממשלה ממנה ועדה, וכשגם זה לא מצליח ומסקנות הוועדה אינן מוצאות חן בעיני המפלגות החרדיות – העירייה שבה אל המפלט האחרון: לא לעשות דבר ולקוות שבג"ץ יחייב את הסדרת העניין.