הרבה מורים מסכימים שלא כיף להיות איש המשמעת וה'שוטר' בכיתה – הרבה יותר נחמד להיות מורה סחבק ואהוב על התלמידים. אבל רוב הזמן התלמידים זקוקים גם למסגרת ברורה, וחוקים בהירים עם השלכות מיידיות וידועות דווקא עשויים לעזור להם.
הנה כמה עצות שיעזרו לנו לייצר חוקים אפקטיביים בכיתה:
· קודם כל רצוי להגביל את עצמנו לחמישה כללים לכל היותר, אחרת החוקים יאבדו את חשיבותם.
· ישנן כמה דרכים להציג את הכללים. אפשר שהמורה יציג אותם בעצמו ויסביר למה כל חוק חשוב. (למשל: 'חייבים להתייחס לכל אחד בכבוד'. למה? – 'כי זה ייצור את האווירה שאותה אנחנו רוצים בכיתה שלנו…'). לחלופין, אפשר לבנות את הכללים ביחד עם התלמידים, ולשאול אותם אילו כללים דרושים כדי שהשיעור יתנהל כסדרו, או כדי ליצור אוירה נעימה בכיתה. ניתן אפילו לתת לתלמידים ליצור את הכללים בעצמם, ומתוך הכללים שלהם ניתן לבחור. לכל גישה ישנם יתרונות וחסרונות, ועל פי רוב המורים יבחרו לפי אופיים (או לפי אופיו ודרכו של ביה"ס).
· חשוב שהכללים יהיו ברורים. לדוגמה, אם יש כלל שאסור לאחר לשיעור – חייבים לפרט: האם בצלצול חייבים להיות מחוץ לדלת? האם לשבת או לעמוד במקום? האם צריך לחכות עם ספר ומחברת פתוחים? רצוי לפרט!
· חשוב שהתלמידים ידעו ויכירו את הכללים. אפשר להכניס את הכללים לסילבוס, לתלות אותם על הקיר, או אפילו לעשות מבחן על החוקים הללו ולדאוג שכל תלמיד יקבל 100 ויוכיח שהוא מבין את הכללים. כך לא יוכל תלמיד לטעון "לא ידעתי", ובנוסף הוא גם יפנים את הכללים.
· חשוב שיהיו השלכות ושהן תהיינה ברורות. זה יכול להתחיל עם השלכות מאוד קלות, כמו מבט לתלמיד ואחריו תזכורת מילולית, ומכאן להתקדם לשיחה אישית, אחר כך טלפון להורים ומשם לשליחת התלמיד למנהל. חשוב שהתהליך יהיה מדורג וברור.
בנוסף, כדאי לתת לא רק השלכות שליליות, אלא גם חיוביות. למשל: צלצול למורים כשהמצב משתפר, תוספת לציון או נתינת אחריות רצויה בכיתה.
· והעיקר – להיות עקבי ורציני. התלמידים מיד יבינו אם אתם לא רציניים באכיפת החוקים.
חייבים לעקוב אחרי יישום הכללים במשך השנה, ולראות אם הם עובדים כפי שצריך ואם הם זקוקים לשינוי והתחדשות. זה לא תמיד נעים, אבל אם בוחרים כללים טובים ואוכפים אותם – האוירה בכיתה במשך השנה תהיה הרבה יותר נעימה ואפקטיבית.
