כנס המלמדים

נפל דבר במחוזותינו. מדינת ישראל, משרד החינוך, מודיעה במודעה רבא כי מנהל החינוך הדתי עורך כנס מלמדים ארצי בירושלים. לא כנס מורים. אם כי הכנס מיועד,כך כתוב למנהלים ולמפקחים,כלומר לבעלי תפקידים הנושאים תארים המקובלים בישוב כולו מימים ימימה, הוא מיועד במפורש לבעלי מקצוע שלא ידענו על קיומם עד הנה. מלמדים. מרשימת הפותחים, כולם רבנים מעוטרי הסמכה, אי אפשר להסיק אם אין בין מורים לבין מלמדים אלא נואנס סגנוני, אולם מהמשכה של המודעה אדם למד כי יש במשרד החינוך בישראל "בית מדרש פתוח להכשרת מלמדים". שוב לא מורים. מלמדים.

 

כל המרצים כולם, שבעה במספר, כמוהם כששת הפותחים המכובדים, גם הם רבנים. הם מלמדים מתודיקה של מקצועות מקשת לימודי היהדות, כגון גמרא, משנה, חומשי תורה, אבל גם מקצועות כלליים כגון "יסודות החינוך בגיל הרך" שהורו אותם עד הנה בעלי דיסציפלינות אקדמאיות. בסמינרים, אולי, אבל בבית המדרש ל'מלמדים' מן הסתם לא. מי שעדיין ירצה להגן על התופעה החדשה הזאת כאילו אינה אלא שאלה של מינוח תמים לחלוטין, ימצא בתכנית כי הרב שמעון אמור מעביר סדנא בנושא "המלמד כמנהיג חינוכי בכיתתו".
יש אפוא הוויה חדשה במשרד החינוך. מלמד. לא סתם מורה. אלא מורה-על שתוארו הוא 'מלמד' והציפייה שמצפה ממנו משרד החינוך בישראל היא שהוא, לא איזה מורה מן השורה, יהיה המנהיג החינוכי בכיתתו. יש אם כן גם יש מוסד המכשיר גברים צעירים, איני יודע אם רבנים הם אם לאו, לרכוש את המקצוע החדש הזה בחסות משרד החינוך בכותלי "בית מדרש להכשרת מלמדים". מהו בית מדרש זה? האם יש כנגדו גם בית מדרש למלמדות? האם הנשים נשארו מורות ואין מצפים מאף לא אחת מהן להגיע לדרגת 'מלמדות' שתהיינה מנהיגות חינוכיות בכיתותיהן? האם נתבדלו המורים לאנגלית או למתמטיקה מן המורים ליהדות, אלה בשם ובתואר "מורים" ואלה בפסיחה אל החדרים של פעם ל"מלמדים"?
ראוי שמשרד החינוך יבהיר לנו במה בדיוק מדובר. יש בכך חשיבות לא רק מפני השקיפות הראויה, לא רק מפני שיש במדינת ישראל רק משרד חינוך אחד, וועדת חינוך אחת של הכנסת, אלא מפני שבלא שקיפות עלולה להתאזרח בקרבנו תחושה מטרידה למדי כי החינוך הממלכתי הדתי החליט על דעת עצמו החלטה שעל פניה אינה נראית ממלכתית מכל וכל. מילים בלבד אינן ראייה למעשים. אבל הן לא נופלות באקראי מן העננים. 'מלמד' הוא מקצוע מעורר נוסטלגיה עממית. מבטאים אותו בלמד מוטעמת, לא כמילה עברית כגון "כל המלמד את בן חברו תורה" וכו., אלא בנגינה יידישיסטית המקנה לתיבה סגולה ייחודית. עד לימינו אנו היו בוורשה למשל חדרים ובהם לא הורו 'מורים' אלא 'מלמדים' במלעיל, אבל באותה שעה היו בתי ספר תיכוניים יהודיים בהם לא כונה איש 'מלמד' אלא מורה. האם רומז משרד החינוך כי בהוראת מקצועות היהדות יש היום 'מורים' בבתי הספר הממלכתיים ו'מלמדים' המזוהים אידאית עם עולם החדר המסורתי האשכנזי בבתי הספר הממלכתיים הדתיים?
במודעה, מתגלה גרפיקה מתחכמת שאינה משאירה דבר למקרה. הכותרת אינה סומכת על הקורא. "כנס המלמדים", כתוב בה, לומר לך שיש לקרא התואר כהווייתו, עם הטעמת הלמד, כפי שאכן קראו למלמדי תינוקות של בית רבן בגלויות ישראל במזרח אירופה. חשוב עד למאוד כי משרד החינוך יפיג את החשש כי המינוח החדש הזה תכליתו לבדל בידול נוסף את החינוך הממלכתי הדתי מכלל ישראל הממלכתית. חשוב עד למאוד כי יבהיר אם השימוש במינוח ובהטעמה שאינה יפה אלא לנוסטלגיה של יוצאי אשכנז ולפולקלור משלהם אינו נמצא מבדל את יוצאי ארצות המזרח שלא קראו למורי החדרים שלהם 'מלמד' בהטעמה שהורתה מן היידיש.
חשוב עד למאוד כי משרד החינוך יבטיח לנו כי ההתפתחות הזאת אינה ממין ההתפתחות שהביאה להדפסת יומני תלמיד בהם הלוח הוא עברי בלבד והחדשים ינואר-דצמבר נמחקו מתוכו משל אין תלמיד בבית הספר הממלכתי הדתי טעון ידיעה איך העולם הגדול מנהל את סדר יומו הגלובאלי העסקי והמדעי. חשוב עד למאוד כי משרד החינוך יבהיר לנו כי המלמד אינו המשך טבעי לתופעה הביזארית כי בלוח השנה המוזכר אין יא' בחשוון מצוין כיום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין ז'ל כבכל היומנים המודפסים בישראל, אלא כיום פטירת רחל אמנו.
רק אחת אל יעשה משרד החינוך. אל יאמר כי אין לו שליטה. אל יטען כי בחסות ההסכמה החשובה של אוטונומיה לחינוך הממלכתי הדתי אין גדרי ממלכתיות עליהם ממונה השר. אל יטעה לחשוב כי מכיוון שהבוחר הישראלי החילוני אינו מתעניין עוד בתהליכי הגלישה אל הבידול אין זה מן התבונה להתעמת עם גוף ממלכתי שהוא לפי הנראה שותף או אפילו יותר משותף לה. הבוחר הדתי הוא מי שאינו מאושר מבידולו. הוא רוצה לבטא את זהותו היהודית כחלק אינטגראלי מזהותו הלאומית בתוך כלל ישראל. האם שר החינוך ער לעומק הרצון הזה ולמרכזיותו במשנת תורה ועבודה של הציוני הדתי מאז חברו יהודים אלה לאלה להקים מדינה אחת רבת רבדים, אבל אחת בארץ ישראל? יגלה נא דעתו.