לא רק רבני ערים: המדינה תממן שכר לרבני בתי כנסת

רגע לפני שהבית היהודי נפרדת מהמשרד לשירותי דת, השר נפתלי בנט עושה צעד שיסלול דרך בפני מאות רבנים נוספים לבקש משכורות קבועות מקופת המדינה. בנט פרסם בשבוע שעבר ברשומות תנאים שעל פיהם יוכלו מעתה רבני בתי כנסת ברחבי הארץ לקבל תמיכות – וזאת בנוסף לרבני ערים, שכונות ויישובים שכבר מתוקצבים בידי המדינה.

בנט וסגנו אלי בן דהן מבקשים זה תקופה ארוכה להעביר מהלך לתמיכה ברבני קהילות ובארגוני רבנים, בעיקר כאלה המזוהים עם הציונות הדתית, אבל הפתח החדש עשוי להיטיב בעיקר עם ש"ס, שאיש מטעמה יושבע תוך ימים אחדים כשר החדש לשירותי דת. מבחני התמיכה החדשים בחתימתו של בנט פורסמו ברשומות ביום חמישי, אותו יום שבו השר חתם עם נתניהו על כניסה לקואליציה החדשה. ברשומות נכתב כי השינויים נכנסים לתוקף באופן מיידי.

ל"הארץ" נודע שהבית היהודי מקווה לתקצב את המהלךבאמצעות הסטת כספים קואליציוניים לשנת 2014 שלא נוצלו תחת הממשלה היוצאת בסכום של ארבעה מיליון שקלים. במשרד האוצר מתנגדים בתוקף להסטת הסכום הספציפי, ולפרסום התמיכות בשעה שאין עדיין תקציב מאושר לשנת 2015.

בעוד שכיום חלק מרבני בתי הכנסת עושים את עבודתם בהתנדבות, קהילות רבות מממנות את שכר הרב בעצמן על ידי מסי חבר וגובה השכר משתנה מקהילה לקהילה. קהילות רבות אחרות אינן מחזיקות רב כלל.

התמיכה מיועדת להשתתפות בשכרם של רבני קהילות ובהוצאות ארגוני רבנים המלווים אותם, במטרה לסייע לקהילות "לקיים פעילות תורנית, רוחנית ותרבותית". מדובר בקהילות ביישובים באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים (10-1 מתוך 20). רב שיזכה בהטבה יצטרך לעמוד במספר תנאי סף – לפחות שמונה שנות לימוד בישיבה שהוכרה כמוסד תורני לצורך תמיכות או במכינה קדם צבאית ועמידה בשתי בחינות במסלול ההסמכה של הרבנות הראשית. כל אלה מבטיחים כי ההטבה תגיע לרבנים אורתודוקסים.

בנוסף לכך, נקבע כי רבנים ממועצות אזוריות, שרק בהן הוכרו רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, לא יוכלו להגיש בקשת תמיכה. יש לציין כי מזה תקופה מגבשים משרדי התרבות והמשפטים מבחני תמיכה ברבני קהילות לא אורתודוקסיים גם בערים, אבל פרסומם מתעכב. רב המעוניין בתמיכה צריך להוכיח כי הוא נבחר בידי הקהילה ומתגורר ברשות המקומית שבה היא פועלת. די ב-40 משפחות רשומות בקהילה שלו כדי לעמוד בתנאי הסף, אבל בפועל נקבע שדי בעשרה מתפללים במשך ימי השבוע, וב-35 בשבתות.

את הבקשות אמור לבחון הדרג המקצועי במשרד לשירותי דת, אך ההערכה היא שלדרג הפוליטי תהיה השפעה רבה. קשר עם רב קהילה מקומי עשוי להיות משאת נפש לכל מפלגה המבקשת להדק את הקשר עם יישובים מרוחקים, בעיקר בפריפריה. בעת המשא ומתן הקואליציוני, כשהיה ברור כי ש"ס עומדת לזכות במשרד לשירותי דת, ביקשו בבית היהודי להוציא מהמשרד שניים מהנכסים החשובים ביותר שלה – מינהלת הזהות היהודית והתמיכות ברבני קהילות – אך הדבר לא הסתייע. ש"ס, מסתבר, זוכה בשני הנכסים כעת.

בפרסום נקבע כי חלק מהתקציב יוקצה "לכיסוי עלות פעילות הכשרה וליווי של רבני קהילות הנעשית באמצעות ארגונים מלווים". ההערכה היא כי הכוונה, למשל, לבית המדרש לרבנים "דרכי הוראה" של הרב שמואל אליהו או לארגון רבני צהר. המבחנים מבטיחים אמות מידה שוויוניות, אבל יש בהם עקבות נוספים להעדפת רבני הציונות הדתית, כמו מקדם ליוצאי צבא ולרבנים שעובדים בקרב קהילות של יוצאי אתיופיה.

בבית היהודי אומרים כי תקצוב רבני קהילות הוא שיטה צודקת יותר, מפני שהוא נובע מצורך מקומי ולא מהנחתה "מלמעלה". בשנים האחרונות גיבשו ארגונים עצמאיים, כולל התנועה הרפורמית, מודלים שונים המעבירים את תקצוב שירותי הדת למודל קהילתי. ואולם התמיכה החדשה באה מבלי לדחוק כלל את השיטה הישנה, שבה מתקצבים רבנים מכספי ציבור בכל הדרגים – רבנים ראשיים, עירוניים ושכונתיים; רק בקדנציה האחרונה, הבית היהודי הוסיפה עשרות תקנים של רבני התיישבות. מבחני התמיכה שפרסם בנט קובעים כי גם במקומות שבהם יש רב שכונה ממומן, ניתן להגיש בקשה לרב בית כנסת, אם כי מקדם התמיכה יהיה מעט נמוך יותר.

בבית היהודי דוחים את הטענה כי מדובר במחטף, ואומרים כי התהליך להעברת מבחני התמיכה החל מזמן והתעכב במשך חודשים עד שקיבל את אישור היועצים המשפטיים של משרד המשפטים ומשרד האוצר. באוצר, כאמור, מתנגדים להעברת התמיכות, אבל מבינים כי יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור.

בן דהן מסר כי "מודל רבני הקהילות הוא מיזם פורץ דרך שנוצר על ידי סגן השר היוצא בן דהן כמענה למבנה החדש שבו נוצרות קהילות. על פי מודל זה, הקהילה היא זו שבחרה את הרב להדריך אותה והיא זו שמבקשת עבורו השתתפות מהמדינה בכדי שהוא יוכל להתמקד בעשייה למען הציבור אותו הוא משרת – חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד. כרגע מבחני התמיכה אושרו על ידי משרד המשפטים ופורסמו ברשומות. אם ההנהלה החדשה של המשרד תרצה לקדם את הנושא יהיה עליה להקצות לכך כספים".

מנכ"ל עמותת ישראל חופשית, מיקי גיצין, תקף את המהלך ואמר כי "בצעד האחרון של בנט כשר הדתות הוא יורה את יריית הפתיחה למרוץ המטורף של הצ'ופרים התקציביים שיתפתח במהלך הקדנציה של הממשלה הנוכחית". לדבריו, הציבור בישראל יהיה עד לאין ספור יוזמות, רפורמות והחלטות שיובילו להטבות שונות על חשבונו, בנוסף למה שהוסדר בהסכמים הקואליציוניים. "באופן שאינו מפתיע, הקריטריונים שנקבעו לקבלת התמיכות מכוונים לכך שאך ורק הרבנים האורתודוקסיים ייהנו מהן. במציאות של ישראל 2015, המונופול האורתודוקסי על הדת שמתעצם וגדל לממדים מפלצתיים הפך להיות מונופול על קופת המדינה".

מנגד, תנועת נאמני תורה ועבודה בירכה את בנט ובן דהן על פרסום מבחני התמיכה ברבני קהילות. "זהו צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון להסדרת מעמד הקהילות ולשינוי התפיסה באשר לתקצוב שירותי הדת", נמסר מהתנועה. עם זאת, הם הוסיפו כי יש לאפשר לכלל הקהילות להיות שותפות למהלך ומחו על קביעת קריטריונים מפלים שנותנים עדיפות לרבנים ולקהילות מסוימות. "מצער שדווקא כשמנסים לקדם עשייה חשובה לא משפרים את המהות "