להיות בני אדם (וגם בני נח) / עינת קרמר

 

תיאור בריאת האדם בסיפורי הבריאה של בראשית א' וב' מציג בפנינו שני צדדים בתפיסת האדם את עצמו ואת מקומו בעולם. האדם של בראשית א' נברא כגולת הכותרת של הבריאה. בצלם אל-הים הוא נברא ומיד עם בריאתו בורך על ידי האל " פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" (בר' א 28). האדם של בראשית ב' נברא כחלק מן הבריאה על מנת למלא צורך מסוים בה "ואדם אין לעבוד את האדמה". אדם זה נברא "עפר מן האדמה" ומיד עם בריאתו הושם בגן עדן "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". "(בר' ב 15). שילוב שני פרקים אלו מעמיד בפנינו דמות אדם מורכבת. אדון העולם – שליט וכובש, אך גם משרת הבריאה – עובד ושומר.

אין דור כדורנו בו דמות האדם של בראשית א' דומיננטית – אדם יוצר וממציא, אדון המציאות ושליטה. הקִדמה הטכנולוגית גורמת לנו להרגיש כי התנתקנו מן המעגל הטבעי וכי האדם כבר ימציא פתרונות טכנולוגים לכל בעיה. העולם התרבותי בו אנו חיים קורא לנו להמשיך להעלות את רמת חיינו על ידי צריכה כאשר העולם כולו נתפס בעינינו כ"משאבים לניצול" או "מרחבים לנפש ולנופש ", בלי שום זכר לערך העצמי שלו או לחובתנו כלפיו. התייחסות זו אל העולם מלווה פעמים רבו בהתייחסות דומה אל האחר – יחסי אני לז הבוחנים את התועלת שאנו יכולים להפיק מן האחרים (ושוב – כלכלית ונפשית כאחד) במקום לראות את הזולת בפני עצמו ואת עצמנו כמחויבים אליו .
והתוצאה – משבר. כדור הארץ נמצא בימים אלו במשבר סביבתי חמור. דיווחים יומיומיים מספרים לנו על תופעות הולכות ומתפשטות של מדבור, המסת קרחונים, הצפות, בצורות חוזרות ונשנות (כפי שאנו חווים בישראל), נדידת מינים ומחלות לטריטוריות חדשות ושאר מרעין בישין. כל אלו הם ביטויים של התחממות כדור הארץ אשר ככל הנראה נוצרה כתוצאה של שימוש בלתי מושכל במשאבי הטבע. המשבר הכלכלי והמשבר החברתי בארץ ובעולם משלימים את התמונה הלא נעימה. 
המצב הסביבתי והחברתי הלא פשוט של דורנו שולחים אותנו אל פרשת השבוע הבאה – פרשת נח, המדגימה לנו מה קורה כאשר האדם מתנתק מתפקידו כמתקן העולם ומתמקד במילוי תאוותיו. "ותמלא הארץ חמס", מספרת הפרשה כהסבר למחיית העולם כולו במים (מפליא הדבר שגם היום האיום הישיר כתוצאה מהתחממות כדור הארץ הינו הצפת חבלי עולם שונים כתוצאה מהמסת קרחונים). מציל העולם המקראי הוא נח, ה"צדיק תמים", שנבחר להציל את עולם הטבע ולהשיט אותם אל חוף מבטחים.

שתי פרשיות אלו, לצד רבות נוספות, מצביעות בפנינו על תפקיד חשוב של האנושות בימינו. להיות בני אדם – במלוא מובן המילה – תוך מימוש דמות האדם של בראשית א' וב' גם יחד. אדם הרותם את הטכנולוגיה ואת כח החיות וההמצאה שלו למימוש מחויבותו העמוקה לקיום העולם על המערכות האקולוגית המורכבות והעדינות שלו. אדם המסתכל על העולם מתוך ענווה, פליאה ותחושת אחריות, הבאות לידי ביטוי גם כשהוא משתמש במנעמי העולם לצרכיו. אדם, המצליח לגבור על שרירות לב עצמו ולשמור על "חוקי הבריאה" למענו ולמען העולם כולו.

בימים אלו לא די להיות בני אדם , עלינו להיות גם בני נח – לקחת אחריות אקטיבית על הבריאה ועכשיו – שכן היום, בכפר הגלובלי, העולם כולו הוא תיבה של מינים הנמצאים בסכנת הכחדה.

היום, יותר מבעבר, ישנה חשיבות להשמעת קולה של היהדות בשיח הגלובלי הזה, בבניית בסיס ערכי וחזון שיניעו אותנו לפעול ולקחת אחריות על סביבתנו הטבעית והאנושית.
עינט קרמר, מנכ"לית עמותת טבע עברי.
עמותת "טבע עברי"- אחריות סביבתית יהודית תומכת ומלווה קהילות המעוניינות לאמץ אורח חיים בר קיימא. פנו אלינו – info@tevaivri.org.ilאו הכנסו לאתר www.tevaivri.org.il