לחנך לקריאה ביקורתית

 

http://www.moreshet.co.il/web/news/news1.asp?x=56129&kategory=1601 

 

03/01/2012

מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח, משיב לרב ברוך אפרתי שיצא נגד התנועה בראשה הוא עומד ומסביר את חשיבות קיומה

כמורה, אחת לכמה זמן יוצא לך לפגוש מישהו שחינכת בעבר. לא אסתיר כי אין גאווה יותר גדולה מאשר ללכת ברחוב ולשמוע פתאום מאדם בגיל ה-20, את קריאת "המורה". לעולם, המפגש יהיה נפלא. לחיצות ידיים חמות, "לאן הלכת אחרי התיכון?" ו"מה אתה עושה בימינו?". אך אודה כי תמיד, אולי באינסטינקט מולד, אני מסתכל על הראש לבדוק את מצב הכיפה. אין שמחה גדולה למורה, לראות את התלמיד שחינכת לפני עשר שנים, מתהלך כאדם ירא שמיים, סטודנט לביולוגיה הקובע עיתים לתורה. מאידך, תמיד. כן, תמיד, אם אתה מגלה שראשו של תלמידך גלוי, תחושת עצב עמוקה תיצרב בך ותצטרך להתאמץ ע"מ שלא לשדר אותה כלפי חוץ. חשוב מאוד לדעת שהאהבה וההערכה של אדם לאדם תישאר גם אם הוא בחר בדרך שאינה נכונה. דווקא נתינת הכבוד האמיתי, שנצרך כלפי כל אדם, עוד תוביל לחזרתו לדרך ההלכה.

תחושה דומה עלתה בי כשראיתי את "סרוגים". עצוב להיתקל בהשתקפותה של המציאות ולראות איך החיים מובילים את האדם לבחירות מוטעות או לויתורים. במקביל, אינני חובב הדרך של אלו אשר כן נשארו לשמחתנו בעולם הדתי אך עושים זאת מתוך "ובחרת בחיים- הטובים". כשהרב ד"ר יוסף דב סולובייציק ב"על התשובה" מדבר לציבור הדתי האמריקני שרבים מבניו "מזרוחניקים", נהנתנים או סתם פשרנים, הוא מדבר במונחים של "לידע את השם". האדם צריך לחיות כל הזמן בתחושה של ידיעת השם ולא במצב בו האלוקים משמש כפלסתר מרגוע לשבתות וחגים.

הרב אפרתי, בהתמודדותו עם אותה בעיה, טועה בזיהוי מקורה ומתנפל ללא אבחנה גם על אלו שאולי עשויים לתת לה מזור. סוגיית הדתל"שים והחפיפניקים צומחת בציונות הדתית בכל אתר ואתר ללא חילוק בין ערוגה אידיאולוגית זו לבין ערוגה אידיאולוגית אחרת. הסיבות לרפיון רוחני עמוקות הרבה יותר. אין מביאים ראיה מהמדרש וק"ו שלא מ"סרוגים", אך מי שחושב שנתי הרופא, מחפף במצוות משום שקרא (ליד השירותים) מאמר במוסף "שבת" של מקור ראשון, טועה ומטעה. הודיה, בת הרב, ויתרה על חיי הדת לא בגלל שנחשפה למאמר מאתגר שפורסם בכתב עת של נאמני תורה ועבודה. אולי, אומר בזהירות רבה כי אם היתה נחשפת בצעירותה ליותר דעות המביאות מורכבות, היתה אולי "נשארת איתנו".

הציונות הדתית צריכה להיות גאה שיש מי שמאתגרים אותה כל הזמן. דבר זה כמעט ולא קורה בחברה החרדית ואולי גם לא מספיק בחברה החילונית שמתקשה להתרומם מעלה מהויות היום יום. במקום להחרים ולבנות מחיצות עלינו לחנך את ילדינו לפיתוח חוש ביקורתי וחשיבה עצמית. גם קוראי מוצ"ש וגם קוראי "בשבע" צריכים להיות בעל יכולת לסנן מה נכון ומה מעוות, מה קדוש ומה רדוד. חינוך שכזה יחסן את תלמידינו מפני רעות רבות אחרות. ישנן שתי דרכים בהן אפשר למנוע מילדנו לחלות, האחת היא לא לתת להם לצאת מהבית והשנייה לתת להם חיסון. אני מעדיף את הדרך השנייה, לא רק משום שבעיני היא יעילה יותר אלא גם מפני שתורתנו מעודדת את האדם להקשיב, לחתור לאמת ולא להסתגר. גם אני לא מסכים עם כל דעה העוברת דרך הפרסומים של נאמני תורה ועבודה, וזה בדיוק העניין. יש מקום להבעת כיווני מחשבה שונים, כל עוד הם ישרים, אמיתיים ולא מניפולטיבים, ועל הקורא להיות ילד גדול.

שמואל שטח הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה