למה שלחתי את ילדי לממד?

 

 

ללמוד יחד, עולם קטן, ניסן תש"ע.

אם הייתי שר החינוך, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים יחד עם השר להגנת הסביבה ומכריז על בתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים כשמורות טבע. תהליכי ההתכנסות שעוברים על הציבור הדתי לאומי, המתאפיינים בהקמת יישובים ושכונות לדתיים בלבד, גרמו לכך שבתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים הולכים ונכחדים מנופה של מערכת החינוך הדתית לאומית. התרבות צורות ההתיישבות ההומוגניות והתעבותן, המעיטה את הסיכויים שתלמיד מסורתי ממוצא מזרחי יחלוק שולחן משותף עם תלמיד מבית תורני וממוצא אשכנזי.
לשמחתי, זוכים ילדיי ללמוד בשמורת טבע כזו.

בית הספר 'קול יעקב' בירוחם, הוא בית הספר הממלכתי דתי היחידי בירוחם, כבר קרוב לחמישים שנה. לומדים בו עולים מאתיופיה עם עולים מברה"מ לשעבר, ילדי ותיקים בני דור שלישי ורביעי בירוחם יחד עם ילדי דור שני של גרעיני התיישבות שהתיישבו בירוחם, אשכנזים עם ספרדים, מסורתיים עם דתיים.
אני מאמין שהמגוון הזה, המזמן לילדים מפגש יומיומי עם ילדים מרקעים תרבותיים שונים, תורם לא רק לגיבושה של החברה הישראלית, אלא גם מעשיר את עולמם של הילדים. האינטגרציה בבית הספר אינה באה לידי ביטוי רק בלמידה משותפת של ילדים מבתים שונים, אלא גם בתכנים הנלמדים. גם הצד התורני של בית הספר מועשר ומחוזק באמצעות רבני כיתות המהווים חלק מהצוות החינוכי, תלמידי ישיבת ההסדר המקומית ובנות השירות הלאומי.
המגוון התרבותי לא מטשטש את דרכו החינוכית של בית ספר 'קול יעקב' שמגדיר את עצמו כבית חינוך לערכים ומצוינות. מעל כל האירועים מרחף מידי שנה נושא שנתי ערכי שמשפיע על כל תחומי הלמידה והעשייה בביה"ס. בשנת הלימודים תשס"ט למשל, עסק בית הספר במידת האחריות, על שלל משמעויותיה. התלמידים החלו את השנה בנושא אחריות האדם לעצמו, המשיכו באחריותו לזולת ולסביבה, וסיימו באחריות לסביבה ולמדינה. מושג האחריות הולם את בית הספר הזה. בית ספר אינטגרטיבי ולא סלקטיבי, הוא אחד הביטויים המובהקים לאחריות החברתית שעלינו לגלות כלפי כלל ישראל.
חלקים גדולים מהמטען התרבותי העשיר שמקבלים ילדיי בבית הספר הממ"ד של ירוחם, היו נמנעים מהם לו הם היו לומדים בבית ספר הומוגני שבו רוב הילדים מגיעים מבתים דומים לשלהם. כשאין מגוון אין מפגש, וכשאין מפגש, לא מורגש הצורך להעשיר את הילדים בעולמם התרבותי של כלל שבטי ישראל. דווקא בתי הספר הממ"ד האינטגרטיביים טומנים בחובם פוטנציאל גדול לעושר תרבותי רב וצריך לקוות להתחזקותם.
הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ז"ל, התייחס באחת משיחותיו לרב גוניות שמאפיינת את עם ישראל עוד מתקופת שניים עשר השבטים שיצאו ממצריים: "אומה שלמה המצויה באחדות גמורה, בפשטות מוחלטת, וחיה את חייה באופן חד גוני, תחסר כוח יוצר. אך ורק בתוך תנאים של רב גוניות והתמודדות איכותית פנימית זוכה אומה לגלות את תפארתה".