למי שייכת הקבורה / הרב שאול פרבר

"ההלכה", כותב הרב סולובייצ'יק, "חושפת רגש גדול של חמלה כלפי האדם הנבוך והמתייסר, האחוז בחוזקה במלתעותיו של הגדול שבאוביו – המוות". את הדברים הללו אומר הרב סולבייצ'יק בהקשר לתקופת האנינות- התקופה שבין הפטירה לקבורת הנפטר.

למרבה הצער, המציאות במדינת ישראל היום איננה מביאה לידי ביטוי את אותם רגשות של חמלה שהאדם שמתו מוטל לפניו כל כך זקוק להם. במקום לאפשר למשפחות האבלות להתמקד באבלם בשעות שלאחר מות יקיריהם הן נדרשות לקבל החלטות מיידיות ובעלות משמעות כלכלית כבדה באשר לאופן הקבורה של יקירם ורכישת חלקת קבורה צמודה לבן/ בת הזוג של הנפטר. הדבר לא נעשה מתוך שרירות לב בלבד: המחסור החמור בקרקעות לקבורה והמעבר לשיטות קבורה מודרניות וחסכוניות הן לעיתים המאלצות את חברות הקבורה לדרוש תשובות מיידיות מן המשפחה באשר לאופן בו ייקבר יקירם.

במקור, אפשר החוק בישראל גמישות רבה למשפחות ביחס לקניית חלקות נוספות לזו של הנפטר. חוק שירותי הדת היהודיים קובע כי החלטה בדבר רכישת חלקת קבורה סמוכה עבור בן משפחה חי אינה צריכה בדרך-כלל להתקבל בזמן סידורי הקבורה. על פי התיקון לחוק משנת 1995, צריכה המשפחה להחליט על רכישת חלקת קבר נוספת לבן הזוג החי עד 45 יום לאחר הקבורה (למעט בבתי קברות שהוכרזו 'סגורים'). ואולם, כאמור, המציאות בשטח מביאה לכך שהמשפחות אינן זוכות לתקופת חסד שכזו.

בניסיון להתמודד עם מצוקת שטחי הקבורה ההולכת וגוברת, עברו חברות קדישא רבות לשיטות קבורה החוסכות בשטח. כך, בניגוד לשיטת הקבורה הישנה והמוכרת לנו "קבורת שדה", רווחות היום שיטות קבורה כדוגמת הקבורה הזוגית. שיטת קבורה זו מיועדת לבני זוג שהיו נשואים זה לזו בחייהם והביעו הסכמה מפורשת להיקבר יחד. הקבר נחפר לעומק רב מן הרגיל (2 מטר במקום 1.2), וניתן לשכן בו שני מתים, אשר מופרדים זה מזה בבלוקים ובאדמה ועליהם מצבה משותפת. צורת קבורה זו מתאימה למקרים בהם נפטרו בני זוג יחד או למקרים בהם בעת קבורת אדם מבקש בן זוגו לרכוש גם לעצמו חלקת קבר סמוכה בתשלום, והסדר זה זול יותר.

במקרים רבים תאפשר החברה קדישא למשפחה לבחור בשיטת הקבורה העדיפה בעיניה, אך באחרים לא תוצג בפני המשפחה אפשרות בחירה, ובשל מצוקת מקום היא תוגבל לאופציה של 'קבורת זוגית' בלבד (כלומר, קבורה מעל בן הזוג ולא לצדו בחלקה נפרדת(. חוו"ד דה-הרטוך משנת 2001, קובעת כי חלקת הקבר שמעל הנפטר נחשבת גם היא כחלקה צמודה, כך שבפועל נשמרת לבן הזוג חלקת קבר צמודה לנפטר גם כאשר החלקה לצידו אינה פנויה.

המחסור העצום בשטחי קבורה והשימוש בשיטות קבורה מודרניות הופך את חוק שירותי הדת היהודיים ללא רלוונטי, ואת יישומו לכמעט בלתי אפשרי. לחברות הקדישא אין כיום אפשרות לשמור חלקות צמודות, בגלל עתודות הקרקע המוגבלות. 
בתווך נמצאות המשפחות האבלות, שברגעים בהן הן זקוקות יותר מכל לחמלה- זו נמנעת מהן. אם אכן רוצים אנו לחזור לחזונו של הרב סולובייצ'יק, ולהביע חמלה למשפחות האבלות, יש להתאים את החוק למציאות הקיימת כיום בשטח ולדאוג שתיכלל בו התייחסות לשיטות הקבורה החדשות שברובן אינן דורשות החלטה מיידית באשר לרכישת חלקה צמודה. חוק כזה יוכל לאפשר למשפחה המתאבלת להתפנות לאבלה ולכאבה בתקופת האנינות. כאשר תתאושש המשפחה מעט, תוכל לקבל החלטות ברוגע ומתוך שיקול דעת.

 

 

הרב ד"ר שאול פרבר, מייסד מכון עתים