מאמר 3 בפולמוס: ניאו-קונסרבטיבים עליך ישראל!

עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, משיב לרב רונן לוביץ', מראשי רבני בית הלל ונשיא נאמני תורה ועבודה, שהזדעזע מכך שהרב שלמה אבינר כינה את הרב לוביץ' וחבריו 'ניאו-קונסרבטיבים'.

הרב שלמה אבינר הוא אישיות רבנית שנויה במחלוקת. הוא אחד מאדמו"רי החרד"לות, ממובילי הקו המחמיר, נאבק בהקלות הלכתיות שמאפיינות לדידו חלק מרבני הציבור הדתי-לאומי שהוא נמנה עמו. אין חולק על בקיאותו, אך כמעט כל תשובה שלו, ובעיקר בענייני נשים וצניעות, מהפכת קרביים פמיניסטיים. הוא שהוביל את ההפרדה בין בנים לבנות בבני עקיבא; פסק שאין להתיר לנשים להרצות לפני גברים; שאסור לבנות דתיות לשרת בצבא ("אסור! אסור כמו כשרות, אסור כמו שבת!"); וגם על המרפק היה לו מה לומר. מרפק האישה צריך להיות מכוסה בכל עת, וגם אסור לה ללבוש בגדים בצבעים בולטים.
לפני שבועות אחדים יצא הרב אבינר במאמר חריף כנגד הרבנים האורתודוקסים המתונים, אלה המקדמים שוויון מסוים בין גברים לנשים בבית הכנסת. הוא קרא להם נאו-קונסרבטיבים, ביטוי גנאי לשיטתו, ואף הוסיף "בכל דור ודור יצר הכפירה מתחדש".
אאוץ'. לא נעים להיות רב אורתודוקסי ולקבל יריקה כזו בפנים. עוד פחות נעים אם אתה רב אורתודוקסי המעריך את הרב היורק, ורוחש לו חיבה, ומכיר בזכויותיו הרבות, כפי שמעיד על עצמו הרב רונן לוביץ', מראשי רבני 'בית הלל' ומי שמכהן כנשיא ארגון נאמני תורה ועבודה. אז מה עושה הרב לוביץ בחמתו? שולף עט ויוצא להשיב את כבודם הרמוס של רבני בית הלל ודומיו. "ניאו קונסרבטיבים?", זועקת כותרת מאמרו, "השחרתָּ פניהם של דתיים נאמנים!".
כך, בעיניו של הרב לוביץ', ראוי לו לתלמיד חכם לנהל ויכוח לשם שמיים. אתה עומד לימיני ומשחיר את פני? אז אוכיח לך שאני זך וטהור וצח כשלג, ועל הדרך, כדי להמחיש שאני ממש צודק, אשחיר את פניהם אלה שעומדים לשמאלי. כי אני הרי דתי נאמן, כמוך. אבל הם, הקונסרבטיבים האלה, הם לא.
סבתא שלי, נעמי-זיסל זכרה לברכה, שחיה רוב ימיה בשכונת שערי חסד בירושלים והייתה יהודייה יראת שמיים, נהגה לפטור אמירות מופרכות או מקוממות או מלבינות פנים בשלוש מילים ביידיש. נוּ, האָט געזאָגט. נו, אז אמר. חכמה הייתה סבתא שלי. גם הקפידה תמיד על כבוד הבריות ועל אבק לשון הרע.
תגידי סבתא, איך להגיב? לעשות מעשה-לוביץ', ולהוכיח באותות ובמופתים שהקונסרבטיבים דווקא בסדר, ממש-ממש כמוהו, ושרק הרפורמים הם "הכופרים"? לא. למה לא? דעלך סני לחברך לא תעביד, מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, לימדנו הלל הזקן. והרב רונן לוביץ', גם אם הוא ממש לא רוצה לשמוע את זה, הוא חבר. לפחות חבר-לדרך. למה? כי הרב אבינר צדק.
הרב אבינר, בהגינות, תיאר כך את הקונסרבטיבים: "…[הם] סוברים שהתורה היא שמימית ושההלכה מחייבת, אך פירוש ההלכה הוא בידיהם, ולכן למעשה התורה גם משתנה תחת ידיהם. אמנם יש גוונים רבים אצלם, יותר קרובים לרפורמים או יותר קרובים לאורתודוקסים, אבל הצד השווה שבהם, שהם מוסמכים לפרש…. [וטוענים] שהתורה עוברת שינויים מודרגים. זו תאוריה פוזיטיבית-היסטורית, כלומר התורה היא ממקור אלוהי אך מתגוונת לפי תודעתו החיה של האדם. לכן מה שעושה את כחה של ההלכה אינו מקורה האלוהי אלא התאמתה ההיסטורית. דוגמאות של שינויים: חשמל מותר בשבת כי זו אש אחרת. בית-כנסת מעורב מותר, כי זו צניעות אחרת. אשה העולה לתורה מותרת, כי זה כבוד הציבור בצורה אחרת."
אולי לא מדויק ב- 100%, אבל בהחלט קרוב לכך. הרב אבינר, הרחוק מהקונסרבטיבים מרחק רב, היטיב לזקק את העקרונות המרכזיים. רק שאחר כך, בלי להתבלבל, הוא משווה את הרב לוביץ' ועמיתיו מהאורתודוקסיה הליבראלית, לריקים הללו.
"הרב אבינר מטעה את קוראיו לחשוב" כותב הרב לוביץ', "שהתנועה הקונסרבטיבית החלה בדיוק כמו הדתיים המודרניים של ימינו. הלכו אנשים שומרי תורה וביקשו להם התאמות לרוח הזמן, והחלו לעשות בהלכה "שינויים מודרגים" כלשונו, עד שיצאה תנועה חדשה שסטתה כליל ממחויבות להלכה. דא עקא, שאין כל דמיון בין הנדון לראיה. התנועה הקונסרבטיבית לא יצאה מתוך העולם האורתודוקסי אלא מתוך התנועה הרפורמית."
מה נאמר, אכן הוכחה ניצחת להבדל תהומי. אלה יצאו מהרפורמים, ואנחנו אורתודוקסים-בני-אורתודוקסים אנחנו. רחוק מאוד מלהיות מדויק, הרב לוביץ'. לא הייתה אז 'תנועה רפורמית' אלא קבוצה נכבדת של רבנים ותלמידי חכמים (שגדלו והתחנכו בישיבות קלאסיות, אגב) שהתווכחו ביניהם על הדרך בה על היהדות להתמודד עם העת החדשה. הקבוצה הליבראלית יותר, שתהפוך לימים לתנועה הרפורמית, הרחיקה לכת לדעתם של חלק מהחברים השמרנים בקבוצה, והללו פרשו. אלה הקונסרבטיבים. אגב, הרב לוביץ' עצמו יותר ליבראלי בתפיסתו ההלכתית מאותם רבנים שמרנים-קונסרבטיבים שפרשו אז מחבריהם.
הצטערתי, כי הרב לוביץ הוא איש רציני. גם ידען, גם יזם, וגם נעים הליכות. הגישה בה נקט היא חסרת יושרה, אך לא בזדון הוא נוקט בה. מבהלה. הרי כבר שנים מטיחים בו ובשכמותו שהם דתיים-לייט, דת"ל (דתי לפעמים), דתי-לדעתי. עם הטענות האלה כבר למד להתמודד. בקלות הוא גם יודע להדוף את הטענה שהם ניאו-רפורמים. הרפורמים, תיאולוגית, אינם מאמינים בהלכה. אבל להגיד שהוא ניאו-קונסרבטיבי? רגע, זה כבר הרבה יותר מסובך להסביר למה הוא-לא-כזה. לכן מתעלה הרב לוביץ', מתאמץ ממש, נוטל כל טענה מטענותיו של הרב אבינר ומנסה להפריכן.
"באשר למניינים הנקראים בטעות שוויוניים", כותב הרב לוביץ', "האם עדיף שיימשך המצב בו נשים יכולות למצות את כישוריהן ולממש עצמן בכל תחום, ואילו בתחום הדתי היא תהיינה מודרות כליל מכל פעילות ציבורית?"
אין מה לומר, טיעון מנצח. היהדות הקונסרבטיבית (שהפכה שוויונית, בהדרגה, בתהליך שנמשך כמה עשורים וטרם הושלם בחלק מהקהילות), השתמשה בין היתר בטיעון המרכזי הזה כדי להתאמץ ולמצוא את הדרך ההלכתית לייצר שוויון במרחב בית הכנסת, בחיי הקהילה ובתפקידים הליטורגיים. אגב, שמעתי שלארגון 'רבני בית הלל', מקבלים היום גם נשים, פוסקות-הלכה (אצלנו קוראים להן רבּות). האם גם את זה שאבתם מאבות האורתודוקסיה מקדמת-דנא או שמא מותר להניח שאיכשהו פזלתם שמאלה וראיתם איך זה עובד בזרמים אחרים.
אבל מה הוא מדבר, הרב אבינר הזה. להשוות את אתכם לקונסרבטיבים?
הרב אבינר אף תוקף את רבני בית הלל על שהללו סבורים שמסעדה יכולה להיות כשרה גם אם היא פתוחה בשבת. הרב לוביץ' מקשה: "האם רצוי שמסעדות ובתי קפה בכל רחבי הארץ יהיו לא כשרים בכל ימות השנה, או שעדיף להעניק להם כשרות לכל ימות השבוע למעט שבת?" יעיין נא הרב לוביץ' בשלל פסיקות קונסרבטיביות בצפון אמריקה וימצא לא רק טיעונים זהים, אלא גם את המבנה ההלכתי, הבנוי לתלפיות, שמגבה פסיקה מקלה כזו.
בעניין היחס להומוסקסואלים, הרב לוביץ' מתפתל. הוא כמובן מצהיר שכיהודי אורתודוקסי הוא לא יכול לתת "לגיטימציה למשכב זכוֹר", אבל בה-בשעה מסביר שאסור להדיר את ההומוסקסואל מעולם ההלכה והמצוות; יש לגלות הבנה; "ולאפשר להם לתפקד בחברה הדתית". אם זו לא לגיטימציה, מעניין לגיטימציה מהי. ואם ביקש הרב לוביץ' לרמוז בין השורות כי האיסור המקראי על 'משכב זכוֹר' הוא רק איסור על האקט עצמו במלואו, כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת כמאמר התלמוד, ובכל היתר ראוי להקל – אז יש להניח שפשוט שכח להפנות את הקוראים לפסיקה הקונסרבטיבית הרלוונטית מלפני עשור אחד או שניים, עת הנושא הסעיר את העולם הקונסרבטיבי. האמן לי הרב לוביץ', כמי שקרא את כל התשובות הקונסרבטיביות בעניין ההומוסקסואליות, גם אלו השמרניות וגם אלו הליבראליות בתנועה הקונסרבטיבית, אומר לך כך – אמנם לא רבים הם, אך יש רבנים קונסרבטיבים מרכזיים העומדים אפילו מימינך.
וכך אפשר להמשיך ולהמשיך. ההנמקה ההלכתית-סוציולוגית שבה משתמש הרב לוביץ כדי להסביר את גישתו בשלל נושאים – צניעות, הנהגה ציבורית נשית, גיור, הריון לנשים שהגיעו לסוף גיל הפריון ולא התחתנו – היא הנמקה ראויה, מדויקת, אלא שצודק כל כך הרב אבינר שמעמיד מראה אל מול פניו של הרב לוביץ' ומבקש ממנו ליטול קורה מבין עיניו.
אם ההנמקה קונסרבטיבית, והתוצאה קונסרבטיבית, אז אם זה לא קונסרבטיבי, זה כנראה ניאו-קונסרבטיבי.
אבל אתה יודע מה, הרב לוביץ', אני מבין אותך. כמשפטן אני יודע שלפעמים התקדימים הגדולים ביותר נכתבים לא לפני שהשופט מדגיש שאין בגישתו כל חידוש, אלא רק הבהרה, אולי הרחבה, של ההלכה שנפסקה לפניו. כך נהגו רבים מפוסקי ישראל משך הדורות. אבל אמור לי, חבר-לדרך, 15 פעמים במאמרך הזכרת את שמו של הרב שלמה אבינר. בכל פעם הקפדת, בצדק, בדרך ארץ, להקדים את התואר 'רב' לשמו. כך ראוי. והנה כשביקשת לתאר את קורותיה של היהדות הקונסרבטיבית והזכרת את הרב זכריה פרנקל, השמטת את תוארו כרב. אמנם גדול מרבן שמו, אך דומני שלא לכך כיוונת. נהגת כאחרון היומונים החרדיים, הקוראים "ראביי" לרב רפורמי או קונסרבטיבי והמשמיטים את התואר רב משמם של רבני הציונות הדתית על מנת להפגין הזלזול בהם.
הרב זכריה פרנקל, נזכיר, הוא לא רק אביה של היהדות הקונסרבטיבית אלא גם מראשוני 'חכמת ישראל' וכמובן חלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
האורתודוקסיה המודרנית, הרב לוביץ', זו שאתה כה מקפיד לצעוק השתייכותך אליה, כה מתגאה כידוע באוניברסיטאות הדתיות שלה (ישיבה יוניברסיטי, אונ' בר אילן). תגיד לי, האם ניתן היה לחשוב בכלל על המודל הזה של 'מדעי היהדות', של 'ביקורת המקרא', של לימודי יהדות בכלים אקדמיים, בלי 'חכמת ישראל'? בלי בית המדרש לרבנים בברסלאו שהקים הרב והדוקטור לפילוסופיה זכריה פרנקל? איך לא רעדה לך המקלדת כשהשמטת את התואר רב משמו.
אבל עזוב, סבתא שלי תמיד אמרה לי שמחלוקות במשפחה חשוב לסיים בטוב. התנועה המסורתית תמשיך להביט בשמחה על תהליכים ראויים המתרחשים בציבור הניאו-קונסרבטיבי. לראייה, עשרות פעמים בשנים האחרונות השאלנו בשמחה ספרי תורה למניינים שוויוניים/משתפים (אורתודוקסים! אורתודוקסים!) שבית הכנסת הרגיל שלהם סירב להשאיל להם ספר תורה לתפילת שבת, בר/בת מצווה או שמחת תורה. כאלה אנחנו, מכבדים יהודים.

עו"ד יזהר הס הוא מנכ"ל התנועה המסורתית