מבוא – הפרדה מגדרית בחמ"ד היסודי

 

בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת בחמ"ד, עם התחזקות הזרם ה'תורני' בחינוך היסודי. אחד מהדגלים המרכזיים של החינוך ה'תורני' הוא הפרדת הלימודים בחינוך הפורמאלי היסודי בין בנים ובנות, זאת על רקע המציאות בה בנים ובנות לומדים בכיתות מעורבות בממ"דים הרגילים. נתונים שפרסמה תנועת "נאמני תורה ועבודה" בעבר מלמדים כי בשני העשורים האחרונים ישנה מגמה של גידול והרחבה של ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי בחמ"ד, וכיום ישנם יותר תלמידים הלומדים בכיתות נפרדות מאשר בכיתות מעורבות בחינוך היסודי.[1]

הדיונים סביב התרחבות החינוך ה'תורני' הנפרד נעים סביב מספר מוקדים:

• אידיאולוגי-דתי: האם ההלכה מחייבת הפרדה מגדרית בחינוך בגילאים צעירים, ובכלל? האם הפרדה הרמטית בין המינים לא פוגעת ביכולת ההתמודדות של הצעירים עם אתגרי המציאות? האם יש לחתור להפריד כמה שיותר בין המינים, בחינוך הפורמאלי, בתנועות הנוער, במקומות הבילוי ובעתיד בקהילה ובתעסוקה, או שמא יש להנהיג חברה מעורבת וצנועה לכתחילה?
• חברתי: האם החינוך ה'תורני' הנפרד מסנן תלמידים על רקע דתי או חברתי כבר בקבלה לכיתה א'? האם החינוך ה'תורני' והנפרד שומר על רמת אינטגרציה גבוהה כמו החמ"ד בכללותו? מהן ההשלכות החברתיות של התרחבות החינוך ה'תורני' הנפרד בחמ"ד?
• חינוכי-הישגי: האם החינוך ה'תורני' הנפרד מצליח להגיע להישגים לימודיים גבוהים יותר מאשר החינוך המעורב? האם ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי משפרת את האווירה בכיתה, את רמת האלימות ואת ההישגים הלימודיים של התלמידים? מהן השלכות ההפרדה על הישגי הבנים והמעורבות שלהם באירועי אלימות ומהן השלכותיה על הישגי הבנות והמעורבות שלהן באירועי אלימות?

 

לא מעט דיו נשפך במסגרת הדיונים על נושאים אלו. עם זאת, עד כה כמעט ולא פורסמו נתונים המתייחסים לסוגיות אלו.[2] סדרת מחקרים שערכנו בשנתיים האחרונות, על בסיס נתוני המיצ"ב לשנים תש"ע-תשע"ג, מבקשים להרחיב את הידע והנתונים בעיקר בשני נושאים: ההשלכות החברתיות של ההפרדה המגדרית והתוצאות החינוכיות שלה. בנושאים אלו, בשונה מהסוגיה האידיאולוגית-דתית, ישנה חשיבות מכרעת לנתונים ולשיקוף המצב בשטח. אנו מאמינים שפרסום הנתונים בנושאים אלו יעשיר את השיח הציבורי בנושא, וכן עשוי לסייע להורים העומדים לפני ההחלטה האישית והמורכבת בנוגע לבחירת בית ספר עבור ילדיהם.

בפרסום הקודם (תשע"ד), הצגנו את הנתונים שאסף ועיבד עמית המחקר אריאל פינקלשטיין על התפתחות ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי ועל הקשר שבין הפרדה מגדרית והאקלים הבית ספרי. בפרסום הנוכחי, נרחיב את היריעה ונציג נתונים מפורטים המתייחסים לקליטת אוכלוסיות חלשות ולאינטגרציה בבתי ספר מעורבים ונפרדים, להישגים הלימודיים בבתי ספר מעורבים ונפרדים ולהיבטים הנוגעים לאקלים הבית ספרי בחינוך המעורב והנפרד.

 

הפרק הראשון מציג בקצרה מגמות מרכזיות הנוגעות להיקף ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי, כרקע לדיון על ההשלכות החברתיות והתוצאות החינוכיות של ההפרדה.

הפרק שני עורך השוואה בין בתי ספר מעורבים ונפרדים בקליטת תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך וברמת האינטגרציה החברתית, וכן מציע ניתוח בסיסי להסברת ההבדלים בין בתי הספר.

הפרק השלישי בוחן את ההישגים הלימודיים בארבעת מקצועות המיצ"ב – מתמטיקה, מדעים, עברית ואנגלית – בבתי ספר מעורבים ונפרדים, תוך התייחסות לרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים ולמגדר. כמו כן, נציג בפרק זה השוואה בין תלמידי החינוך המעורב והנפרד, בחשיבות שהם מייחסים ללימוד כל אחד מהמקצועות עליהם נבחנים במיצ"ב.

הפרק הרביעי בוחן את האקלים הבית ספרי בבתי ספר מעורבים ונפרדים, תוך התייחסות לרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים ולמגדר.

 

לפרקים אלו נקדים הסבר על בניית מסד הנתונים והמתודולוגיה.

 

תודתי נתונה ליעל אפלבוים על הסיוע באיסוף ועיבוד הנתונים עבור המחקרים המוצגים בפרק זה, ולאריאל פינלקשטיין, עמית מחקר בתחום החינוך בתנועת "נאמני תורה ועבודה", על הייעוץ וההערות המקצועיות מהשלבים הראשונים של העבודה על המחקרים ועד לפרסומם בחוברת זו.

מסד הנתונים והמתודולוגיה – חלק א'

מסד הנתונים למחקר מתבסס על עבודת איסוף ועיבוד של צוות המחקר של "תנועת נאמני תורה ועבודה" לנתוני המיצ"ב הבית-ספריים לשנים תשע"ב ותשע"ג (2012-2013). נתונים אלו מפורסמים לציבור על-ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) באתר משרד החינוך.

בכל שנה נבחנים במבחני המיצ"ב הארציים החיצוניים כמחצית מבתי הספר בארץ – כמחצית מהם בשפת אם ומתמטיקה והיתר באנגלית ומדעים. במתמטיקה, אנגלית ומדעים נבחנים תלמידי כיתות ה' וח', ובשפת אם נבחנים תלמידי כיתות ב', ה' וח'. בשל העובדה שישנו קשר הדוק בין רמה סוציו-אקונומית לבין הישגים לימודיים, בדו"חות שמפרסם משרד החינוך הוא מבחין בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, תלמידים מרקע סוציו-אקונומי בינוני ותלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בדו"חות הבית ספריים המסכמים מצוין בכל מבחן כמה תלמידים מכל רמה סוציו-אקונומית נבחנו בכל בית ספר. בנוסף למבחני ההישגים, תלמידי כיתות ה'-ו' בבתי הספר המשתתפים במיצ"ב מתבקשים לענות גם על סדרה רחבה של שאלות הנוגעות לאקלים ולסביבה הפדגוגית של בית הספר.

בשנים תשע"ב-תשע"ג השתתפו במבחני המיצ"ב החיצוניים כ-400 בתי ספר יסודיים בחמ"ד, המהווים למעלה מ-90% מבתי הספר היסודיים בחמ"ד.[3] לצורך המחקר נאספו מדו"חות המיצ"ב הבית-ספריים של בתי הספר בחמ"ד הנתונים הבאים:

• כמות הנבחנים בבית הספר במתמטיקה או באנגלית בכיתה ה', לפי רמה סוציו-אקונומית (נמוכה, בינונית, גבוהה)
• הציון הממוצע של תלמידי כיתות ה' בכל בית ספר בשני המקצועות בהם נבחנו התלמידים, ופירוט של הציונים לפי הרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים (נמוכה, בינונית, גבוהה)
• שיעורי המדווחים מכיתות ה' בכל בית ספר כי חשוב להם ללמוד את מקצועות המיצ"ב עליהם נבחנו
• שיעורי המדווחים מכיתות ה'-ו' בשאלוני האקלים בכל בית ספר בנוגע ל: תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר, יחסים חיוביים בין התלמידים לחבריהם בכיתה, התנהגות נאותה של התלמידים בכיתה, מעורבות באירועי אלימות, היפגעות מקללות והיעדר תחושת מוגנות של התלמידים

 

מתוך כ-400 בתי הספר היסודיים בחמ"ד שנבחנו במיצ"ב ישנם מספר בתי ספר שלא פורסמו לגביהם כלל נתונים או שפורסמו לגביהם נתונים חלקיים, וזאת ממספר סיבות, למשל: כמות קטנה של תלמידים שביצעה את המבחן או פגיעה בטוהר הבחינות. בסך הכל, נאספו נתוני הנבחנים במתמטיקה ובעברית ב-204 בתי ספר, במדעים ב-174 בתי ספר ובאנגלית ב-170 בתי ספר, וכן נתוני המשיבים לשאלוני האקלים ב-380 בתי ספר. כלומר, הנתונים שנאספו על הפרופיל הסוציו-אקונומי של בתי הספר ועל תשובות התלמידים לשאלוני האקלים מתייחסים לרוב המוחלט של בתי הספר היסודיים בחמ"ד (כ-90%), ואילו הנתונים שנאספו על ציוני התלמידים כוללים בכל מקצוע כמחצית מבתי הספר היסודיים בחמ"ד. להערכתנו, ניתן לראות בנתוני בתי הספר הללו מדגם מייצג של החמ"ד היסודי.

לאחר איסוף הנתונים מדו"חות המיצ"ב הבית ספריים, חולקו כלל בתי הספר במסד הנתונים לשמונה קטגוריות, המבטאות סוגים שונים של הפרדה ועירוב מבוססי מגדר, זאת בהתאם למודל שפיתח אריאל פינקלשטיין:[4]

(1) רק בנים: בתי ספר לבנים בלבד

(2) רק בנות: בתי ספר לבנות בלבד

(3) כיתות נפרדות: בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות נפרדות

(4) מתחלף: בתי ספר מעורבים, שבהם הכיתות הנמוכות מעורבות והכיתות הגבוהות  נפרדות (לרוב ההפרדה היא החל מכיתה ד' או מכיתה ה')

(5) מעורב: בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות מעורבות

(6) "הפרדה צומחת": בתי ספר מעורבים, שבהם  הכיתות הנמוכות נפרדות והכיתות הגבוהות מעורבות

(7) משולב: בתי ספר מעורבים, שבהם בכל שכבת גיל חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות

(8) ללא אפיון: בתי ספר מעורבים שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות ללא כל סדר קוהרנטי

 

כך התקבל מסד הנתונים המאפשר לבחון את הקשר שבין הפרדה מגדרית לבין קליטת אוכלוסיות משכבות חלשות, רמת אינטגרציה חברתית, הישגים לימודיים, תפיסת חשיבות לימודי החול ואקלים בית ספרי.

לאור הקושי לסווג ולעבד את הנתונים המתייחסים לשלוש הקטגוריות המשניות ("הפרדה צומחת", "משולב" ו"ללא אפיון"), התמקדנו לכל אורך סדרת המחקרים (למעט במקרים בהם התייחסנו לכלל החמ"ד היסודי כמקשה אחת) אך ורק בחמש הקטגוריות העיקריות הכוללות כ-93% מבתי הספר: "רק בנים", "רק בנות", "כיתות נפרדות", "מתחלף" ו"מעורב". למעשה, התלמידים בחמש הקטגוריות הנ"ל לומדים בשלוש שיטות שונות של הפרדה ועירוב מבוססי מגדר: הפרדה מגדרית מוסדית ("רק בנים" ו"רק בנות"), הפרדה מגדרית כיתתית ("כיתות נפרדות" ו"מתחלף"[5]) וללא הפרדה מגדרית כלל ("מעורב"). לצורך מיקוד המבט בהבדלים שבין הממ"דים הרגילים לבין בתי הספר ה'תורניים' קובצו חמש הקטגוריות הנ"ל לעת הצורך לשתי קבוצות עיקריות: בתי ספר נפרדים ("רק בנים", "רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב"). חלוקה זו מבוססת על ההערכה כי אף על פי שבבתי הספר בקטגוריה "מתחלף" לומדים תלמידי הכיתות הגבוהות באופן נפרד הם אינם שייכים על פי רוב לזרם החינוך ה'תורני', ואילו בתי הספר בקטגוריה "כיתות נפרדות" משתייכים לרוב לזרם חינוכי זה אף שהמוסד בכללותו מעורב מבחינה מגדרית.

כמו כן, לאור העובדה כי מטרת השוואת בתי הספר לפי משתנה ההפרדה המגדרית היא למעשה לבחון את ההבדלים בין זרם החינוך 'התורני' לחמ"ד הרגיל, לקחנו בחשבון את העובדה כי חלק מסויים מבתי הספר הנפרדים (וכן חלק קטן מאוד מבתי הספר המעורבים) משתייכים למעשה למוסדות חסידות חב"ד. לפיכך, ערכנו בדיקות לבחון האם השמטה של בתי הספר המשתייכים לחב"ד משפיעה על המגמות המוצגות לפניכם, והערנו בגוף הטקסט ובהערות שוליים במקומות בהם יש לכך השפעה הראויה לציון.[6]

 

[1] אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים – חלק ב', הוצאת נאמני תורה ועבודה, תשע"ד.

[2] לאחרונה פרסם בנק ישראל מחקר מקיף אודות ההפרדה המגדרית בחמ"ד היסודי שהתייחס לחלק מסוגיות אלו, כמו גם לסוגיות חשובות נוספות. ראה: צבי שיר, הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים, בנק ישראל, דצמבר 2014. מחקר זה פורסם במקביל לעבודתנו על המחקרים בנושא ואנו נתייחס אליו במקומות הרלוונטיים.

[3] בנוגע לשאר בתי הספר לא נמצאו נתוני מיצ"ב לשנים תשע"ב-תשע"ג, לרוב כי הם לא נבחנו בשנים אלו (למשל, בתי ספר חדשים בהם אין כיתות גבוהות).

[4] אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים – חלק ב', הוצאת נאמני תורה ועבודה, תשע"ד. לצורך המיון לקטגוריות השונות, 'כיתה נפרדת' הוגדרה באופן פשוט ככיתה בה כל התלמידים משתייכים לאותו המגדר. כמו כן, התייחסנו לכיתות בהן כל התלמידים משתייכים לאותו המגדר להוציא תלמיד אחד כ'כיתות נפרדות', בתנאי שבכיתה לומדים עשרה תלמידים לפחות, מתוך הנחה שמדובר בטעות בנתונים הגולמיים. יתר הכיתות הוגדרו כ'כיתות מעורבות'.

[5] ברוב המוחלט של בתי הספר בקטגוריה "מתחלף" לומדים התלמידים לפחות מכיתה ה' בכיתות נפרדות.

[6] הזיהוי של בתי הספר המזוהים עם חב"ד מתבסס על הערכות המחבר המסתמכות על השם הרשמי של מוסדות הלימוד בלבד. לפיכך, נמנענו מלהציג נתונים המתייחסים באופן ישיר למוסדות חב"ד או להשמטה שלהם והסתפקנו בהערות נקודתיות במקומות בהם היה צורך בכך (בפועל, הערות מעין אלו נדרשו רק בפרק  השלישי: הפרדה מגדרית והישגים הלימודיים בחמ"ד היסודי).