מבחנו של שר הדתות

 

בתנועת "נאמני תורה ועבודה" טוענים כי הדבר הראשון ששר הדתות חייב לעשות הוא למנוע את מינויו של הרב מצגר לתפקיד נשיא בית הדין הרבני. לאחר מכן יש להם גם תוכנית לשיקום שירותי הדת

שמואל שטח

התלמוד במסכת סנהדרין מלמד אותנו עיקרון חשוב: "אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו כל עוונותיו". עיקרון דומה התקבל בעולם המודרני בדמות מאה ימי החסד הניתנים למי שנבחר לתפקיד ציבורי. מינויו של יצחק כהן לתפקיד שר הדתות מחייב לברכו, ולתת לו הזדמנות לשקם את הספינה השוקעת.

 

ברכה כפולה בשל זיקת השר כהן אל הראשון לציון, הרב שלמה משה עמאר. כשר הדתות בוודאי יצורף השר כהן לוועדה למינוי דיינים. שם חובתו לקיים את שקבע הראשון לציון הקודם, הרב בקשי-דורון, בדבר אי-התאמת הרב מצגר להיות דיין בישראל. ראוי לשר שיתמוך ביוזמתו של השר פרידמן למנוע מהרב הראשי מצגר להתמנות כנשיא בית הדין הרבני. ברוח

ח"כ אורלב על הקמת משרד הדתות:

זה שוחד פוליטי / אמנון מרנדה

יו"ר המפד"ל הזהיר כי "ש"ס תהפוך את המועצות הדתיות לרשות לעסקים קטנים" ותמנה מקורבים לתפקידים במשרד. גם בשמאל מתחו ביקורת. ח"כ אורון אמר: "הממשלה מקצה משאבים למטרה מיותרת וחסרת הצדקה"
לכתבה המלאה

הפיוס והברכה אנו מעדיפים, היום, להתנסח באופן חיובי: ראוי לפעול לביטול הכפילות העדתית במינויים הרבניים, ולהותיר את הרב עמאר כרב ראשי יחיד.

 

ברכה משולשת בשל מינוי אדם כאחראי מיניסטריאלית על משרד הדתות. שוב, הברכה צופנת בחובה אתגר. התוהו-והבוהו במערכת שירותי הדת והממסד הרבני בישראל, אשר החמיר עם פירוק משרד הדתות, מחייב את השר לתכנית עבודה מגובשת. יצליח – יזכה לשני עולמות, יכשל – יאבד את עולמו. אנו מברכים אותו, ומציעים לו את דו"ח הוועדה הציבורית של "נאמני תורה ועבודה" בנושא שירותי הדת היהודיים.

 

הלשונות הרעות גורסות כי מחילת העוונות אשר גרמה להקמת המשרד הדתות, היא דווקא זו של אולמרט המבקש להבטיח את שתיקת ש"ס לנוכח דו"ח וינוגרד המתקרב. מידת שיקול הדעת והאחריות שאפיינה את אולמרט בתפקודו כממונה על שירותי הדת התבטא בדבריו: "אני לא חושב שראש הממשלה צריך להקדיש שעות בשבוע כדי לחתום על היתרי קבורה". דו"ח מבקר המדינה על משרד הדתות מעיד כי שליטת ראשי הממשלה שרון ואולמרט במשרד הדתות הולידה סיאוב והידרדרות של המערכת עליה הופקדו.

 

זמן קצר לאחר פירוק משרד הדתות הקימה תנועת "נאמני תורה ועבודה" ועדה ציבורית שבחנה לעומק את מערכת שירותי הדת, והמליצה על דרכים לשקמם. בוועדה היו רבנים, אנשי אקדמיה, משפט ומינהל. בדיוני הוועדה התברר שלהחלטה על פירוק משרד הדתות לא קדמה תוכנית מסודרת כיצד לבצע זאת, וגם "הרשות הארצית לשירותי דת" לא גיבשה נייר עבודה מוסכם על המתכונת אליו היא שואפת. וודאי שלא ניתחה יתרונותיו וחסרונותיו.

 

כבר לפני שלוש שנים התריעה ועדת ליפשיץ מפני מירכוז שירותי הדת בגוף-על ארצי, אליו חתרה "הרשות הארצית" בלא שהוסמכה לכך על ידי הממשלה. הוועדה צפתה כי מפלגות השלטון ייטו לעודד כיוון זה, בשל העוצמה הניתנת בו לשלטון הקיים. זאת למרות שמדיניות זו עומדת בניגוד לכל היגיון ניהולי המעדיף ביזור על פני מירכוז בשירותים בעלי אופי קהילתי. לדאבוננו, התגשמה אזהרתנו כי מדיניות זו תחנוק כל יוזמה קהילתית בנושאי דת. ואכן, בשנים הללו הידרדרו שירותי הדת הממלכתיים מדחי אל דחי. דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא "הרשות הארצית לשירותי דת" מעיד אף הוא על הכישלון.

 

הצעות לפיתרון
אז מה עושים? א. משקמים את המועצות הדתיות, תוך הגברת כוחו של השלטון המקומי על המרכזי, וב. יש לבחון מודל חדש, קהילתי, של שירותי הדת, שיעניק את התקציבים והעוצמה לבתי-הכנסת והקהילות על חשבון הגופים השלטוניים המרכזיים.

 

 

שר הדתות החדש ייבחן בטווח המיידי, ובתום "מאה ימי החסד". בשלב הראשון עליו להגן על בית-הדין הרבני הגדול מפני המינוי החמור של הרב הראשי מצגר לנשיאו. עד תום "ימי החסד" עליו לבחון באופן מעמיק את המדיניות הרצויה בתחום שירותי הדת היהודיים.

 

"נאמני תורה ועבודה" חתמו עם חברי הוועדה על סיכומם: "מבנה ראוי של הממסד הדתי ישפר את ההידברות בין דתיים לחילוניים, יגביר את ההקשבה של הממסד הרבני לאוכלוסייה וצרכיה המשתנים, ויעמיק את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית יותר ודמוקרטית יותר. אנו מאמינים כי בכך נקרב בין ישראל לאביהם שבשמים".

 

שמואל שטח הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, מורה לתלמוד ומוסמך במדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל אביב