מבחר מאמרים ותשובות על השאלה כיצד בוחרים ישיבה

 

הרב זלמן מלמד (מתוך אתר "ישיבה"):

 

שאלה:
אני לומד בשמינית, ורוצה ללמוד שנה הבאה בישיבה. איך יודעים לאיזו ישיבה ללכת?

תשובה:
עליך לבקש מרב שמכיר אותך, ויש לך אמון בו, שיציע לך שתים או שלוש ישיבות שמתאימות לך. ולבקר בישיבות אלו ולהתרשם בעצמך היכן אתה מרגיש טוב, ותוכל לעלות בה ביותר, בתורה ובאמונה וביראת ד' ובמידות טובות. ולישיבה שתראה לך מתאימה ביותר למילוי השאיפות הללו תלך לכמה שנים ובעזרת ד' תעלה מעלה.

לכתבת המקור לחצו כאן


****************************************************************

הרב שרלו (מתוך אתר מורשת):

 

"הדבר המרכזי שצריך לחפש בישיבת הסדר הוא המקום שיתסיס אותך וידחוף אותך לעמוד בסופו של דבר על הרגליים הרוחניות של עצמך. בית המדרש של ישיבת הסדר צריך לגרום לך לרצות ללמוד, לתקן את המידות, להתפלל עמוק יותר וכדו', וזה הדבר העיקרי (אם לא היחיד) שצריך לעמוד לנגד עיניך בשעה שאתה בוחר ישיבה. כל השאר – החבר'ה, הכיוון הרוחני, הרוח הטובה וכדו' – הם עטיפות ולא המהות…"

לכתבת המקור לחצו כאן

**********************************************************************

הרב מתניה אריאל- ישיבה קטנה שעלבים (מתוך אתר ישיבה):

ראשית יש לזכור שהעיקר הוא לא תהליך הקבלה לישיבה, אלא התפקוד בה כראוי לאורך ארבע שנים. לא פעם הורים 'מלבישים' על הבן שאיפות שמתאימות להם, אבל לא לבן. יש גם השפעה חברתית שגורמת לבן להגיע למקום שהחברים מצפים שיגיע, אבל הוא יתקשה לעמוד בדרישות, או להיפך – הוא מסוגל ליותר מכך. במקרים שכאלה, השמחה על כך שהתקבל ונרשם, עלולה חלילה להפוך בהמשך השנים לתסכולים ואכזבות.
מומלץ להעריך באופן אמיתי את יכולותיו של הבן, להוביל אותו להכרה בערכו הוא, (בעיקר לחיוב, אך גם לשלילה) ולעודד אותו לנטרל ככל שניתן את השפעות הסביבה על ההחלטה בעניין.
לא-פעם יוצא להיפגש עם מציאות בה ההורים משאירים את ההחלטה בידיים של הבן. זה מצוין כשהוא מקבל החלטה שהיא סבירה בעיניהם, ולעיתים זה הכרחי כשהתנגדות ההורים תוביל לעימות חריף מידי. אבל יש מקרים שההורים מוותרים מידי מהר, וחוששים לעמוד על שלהם. לפעמים החשש מעימותים בהווה, עלול ליצור תוצאות שיגרמו לעימותים קשים יותר בהמשך השנים.
כמה ואיך לברר? על שידוך אנו רגילים לברר בלי סוף, וישיבה היא לא פחות משידוך! היא תעצב את דמותו של הבן חינוכית ולימודית, וגם השידוך יושפע מכך. לפיכך ראוי שנברר על הישיבה, לפחות כפי שנברר על בת זוגו של הבן בעוד כמה שנים. מצד שני – הרי יש ישיבות רבות ואי אפשר לברר על כולן.
למעשה , מומלץ לסנן מרשימת הישיבות על דרך השלילה את אלה שאינן מתאימות לכם מבחינת סגנון הלימודים, אוכלוסיית התלמידים, מיקום וכדו'. בדרך כלל ניפוי כזה ישאיר רשימה של לא יותר משבע-שמונה ישיבות, עליהן כדאי לברר בירור שיצמצם את הרשימה לשלוש-ארבע ישיבות. בישיבות אלה מומלץ לבקר, להיפגש עם ראש הישיבה, ולבדוק מקרוב את צורת התפילה, האווירה ב'סדר', התייחסות התלמידים אליכם כאורחים, וכדו'. כדאי גם לשלוח את הבן לשבת בישיבה, וכן לדבר עם הורים בוגרים ותלמידים.
ואם הבן לא התקבל? אפשר לנסות לערער! הישיבות אינן מנוהלות ע"י מלאכים, וייתכנו טעויות וחשיבה מחודשת. אבל, צריך גם לסמוך על הישיבות. אם אתם מוכנים להפקיד בישיבה את הבן היקר שלכם לארבע שנים כה משמעותיות, סימן הוא שאתם סומכים על הצוות ועל שיקול דעתו. ובכן, תסמכו עליהם גם בהחלטה שקיבלו, על אף שהיא כואבת.
והעיקר – תפילה! הרבה תפילה. בתקופת הרישום, עד סוף כיתה ח', לאורך ארבע השנים הבאות, וכל החיים. מסופר על אמא שהיו לה שני בנים, האחד מוצלח בכל תחום, והשני להיפך. לימים, הגדול התפקר, לא הקים משפחה – כישלון חרוץ, והצעיר הקים בית של תורה מלא ילדים ונחת. כשנשאלה האמא כיצד קרה הדבר, ענתה: זה בגלל התפילות! הצעיר היה כל כך לא יוצלח, שאת כל התפילות השקעתי בו, ועל הגדול לא ראיתי צורך להתפלל משום שהיה כל כך מוצלח.
יזכנו ה' לגדל "בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה' יראי אלוקים, אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים"!

לפי חפץ הלב

לכתבת המקור לחצו כאן

**********************************************************************

הרב מנחם קלכהיים שליט"א, רב קהילה ויועץ חינוכי וזוגי (מתוך אתר ישיבה):

איפה עליי ללמוד? מהו המקום האופטימאלי בשבילי? מה הוריי חושבים שמתאים לי? מה אחיי ממליצים לי לאור ניסיונם? להיכן הולכים חבריי הטובים? איפה יש לימודי קודש מעמיקים? או יש אפשרויות ללימודי תיכון מגוונים? מהו המוסד שיש בו השקעה בחיים החברתיים? וגם: מה קרוב לי לבית? איפה תנאי הפנימייה נוחים? האוכל טעים? יש/אין קראוונים דולפים?
שאלות רבות מתרוצצות בראש, וכל שנה נפתחות עוד חמש ישיבות חדשות. האפשרויות בתקופתנו רבות – יש לכך יתרון גדול של יכולת התאמה אינדיודואלית, אך יש קושי גדול בבחירה והחלטה. דבר זה הוא שיקוף של כל החיים המודרניים ומציבים את כולנו באותו מקום, כמו בסופרמרקט לפני מדף מוצרי החלב על מגוון טעמיהם/מקורותיהם/אחוזי השומן וכמובן – הכשרויות השונות. ולכן הדבר הראשון שאנו צריכים ללמוד וללמד – זה קבלת החלטות [זה גם יעזור להם אח"כ בשידוכים…]. הדברים ארוכים אך ננסה למקד שתי נקודות יסוד:
מידע – כמובן שמידע עוזר, אך כל מוסד מנסה גם למכור את עצמו, ולא תמיד העובדות מדויקות! ולכן את המידע כדאי לנתח ולמיין ביחד עם ההורים – מה חשוב לי/לנו והאם הדברים החשובים מתקיימים במקום המוצע. במסגרת 'חוק הדתיים השלובים' ודאי תמצאו מישהו מהמחנכים או המורים שאתם מכירים ישירות או דרך מישהו אחר שתוכלו לשוחח איתו בצורה ישירה על מה קורה באמת בשטח. וכלל מרכזי בשיקולים אלו הוא – לא לחפש את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה', אלא – את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה בשבילי' כל אחד לפי יכולותיו וכישרונותיו שבהם חנן אותו הבורא.
חפץ הלב – הדבר המכריע הוא תחושת הלב/אינטואיציה פנימית. לא תמיד ניתן לחדד ולבודד תחושה זו [ולפי הגר"א לימוד בריכוז של דף גמרא או פרק תהילים יכול מאוד לעזור], אך היכולת של אדם להתפתח ולצמוח בהתקשרות אמיתית לתורה ולעבודת ה', שהיא מטרת החינוך היסודית שלנו [יותר מאשר ידע תורני או תעודת בגרות מעולה] – תקבל מענה רק אם האדם בעצמו [ולא – הוריו, מוריו או חבריו], מרגיש שטוב לו ושזה המקום בו הוא יוכל ללמוד ולהתגדל. כמאמר חז"ל: "אמר רבא: לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר 'כי אם בתורת ה' חפצו'. ואמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו שנאמר ב'תורת ה' חפצו' 'ובתורתו יהגה יומם ולילה'" (ע"ז י"ט.). סמיכות הדרשות מלמדת אותנו – שכשאדם לומד תורה במקום שליבו חפץ, התקשרותו לתורה היא כל כך גבוהה שתורת ה' ממש נהיית חלק מהותי ממנו – היא הופכת להיות תורתו שלו! בהצלחה לכולנו!
[המאמר נכתב בלשון זכר אך מופנה לבנים ובנות]

לכתבת המקור לחצו כאן

******************************************************************************

הרב שרלו (מתוך אתר מורשת):

שלום וברכה
אני לא מכיר את הישיבות כולן, ואיני יודע מה כדאי לך לעשות.
אם החלטת ללמוד בישיבה גבוהה טוב יהיה כי תבחר את בית המדרש הטוב ביותר לסחוף ללימוד. האידיאולוגייה והתפיסה הרוחנית הם במקום השני. המקום הראשון הוא המהפך הנפשי והקשר לתורה, ועל כן לך למקום בו אתה תחוש כי הוא יסחוף אותך באווירתו. אין זה משנה באיזה "נוסח" – הר המור או הר עציון, מצפה רמון או פתח תקווה. את ההשלמה הרוחנית תוכל לעשות בקשר עם כל מקום שתרצה להיות קשור בו. עיקר העיקרים בלימוד הוא השקיעה בתורה, ואם אתה הולך לזמן קצוב – לזה תשים את תשומת לבך.
אתה תראה כי את הניגון המיוחד שאתה מחפש תוכל למלא בדרכים שונות, אך אין דרך למלא את הבסיס היסודי שהוא אהבת תורה ושקידת לימודה.

לכתבת המקור לחצו כאן

*************************************************************************

מתוך חברים מקשיבים:

השאלה

אני שמיניסט בישיבה תיכונית באזור המרכז. בזמן האחרון התחילו לדבר איתנו בישיבה על מה לעשות שנה הבאה ואמרו לנו שזה אחת משתי ההחלטות הכי חשובות בחיים שלנו -לבחור מה לעשות אחרי הישיבה התיכונית ועם מי להתחתן. אני כבר החלטתי שאני הולך לעשות הסדר. הבעיה היא איפה. באו אלינו לישיבה נציגים מכמה ישיבות ותכלס מה שהם אמרו זה שרוב הישיבות פחות או יותר אותו הדבר ושאנחנו צריכים ללכת ולמצוא את המקום שמתאים לנו .בנוסף גם אמרו לנו שעדיף לעשות רק שלושה שבו"שים.

אני כבר עשיתי שבו"ש אחד באיזו ישיבה (לא ממש אהבתי ,ישיבה גדולה מידי ולא ממש אהבתי את החבר´ה .הכל היה פחות או יותר סבבה אבל לא ממש התלהבתי מהישיבה-בנוסף לזה הייתי גם קצת בשוק)
נכון לעכשיו יש איזה 5 ישיבות שאני רוצה לבדוק ואני צריך להחליט על שניים שאני עושה בהם שבו"ש -אבל איך אני אמור לבחור?!

תודה רבה -שמיניסט מבולבל

התשובה

שלום לך צדיק!

אין ספק שבחירת הישיבה לחיים היא הבחירות החשובות.
הישיבה מעצבת ובונה את הבסיס של עבודת ה´ ולימוד התודה שילווה אותך לכל חייך.
אנו מחויבים ואף צריכים להשתוקק ללמוד תורה כל יום, כל חיינו, אך לימוד יום יומי שנותן את אקורד הפתיחה ללימוד התורה האמיתי, מתוך רצון פנימי ולא מתוך רצון לרצות את ההורים בציונים או את המורים והרבנים בנוכחות בכיתה ובסדרים, בהחלט עושה מהפכה באישיותנו ומשפיעה על חיינו בצורה משמעותית.

אם הבנתי נכון שאלת איך יודעים לבחור את ישיבות שבהם נעשה שבו"ש.

אכן שאלת המיליון דולר היא איפה ללמוד- יש כ"כ הרבה ישיבות…כל כך הרבה הצעות, מקומות, רבנים וכו

דבר ראשון, צריך לשמוח שיש הרבה ישיבות בא"י! זה לא ברור מאליו בכלל… לפני 70 שנה היום בארץ 3-2 ישיבות וגם עליהן עשו פוגרומים…היום יש ישיבה בכל פינה, בכל רחוב ובכל פנייה..
מתוך השמחה העצומה על כך צריך לגשת לכל העסק הזה שקל מאוד להפוך אותו להסתבכות קודרת ומעצבנת.

בחירת הישיבה מתחלקת לשניים:
הבירור לפני- שקובע איזו ישיבה לבדוק
הבדיקה עצמה- שקובע את הישיבה בה תלמד
לענ"ד שתי הבדיקות הן שונות וצריכות להגיע מתוך הסתכלות וגישה אחרת.

כל הישיבות טובות- עובדה: יש להם תלמידים, עוד מחזור של תלמידים ועוד מחזור של תלמידים- אם הן לא היו תורמות במידה כזו או אחרת לתלמידיהן הן היו ריקות…
השאלה היא איזו ישיבה טובה לך איזו ישיבה תחדור לאישיותך, תכנס לראש שלך ותתרום לך את מה ששום ישיבה (או יותר נכון רוב הישיבות) לא תעשה

כדי לעשות סדר בראש אתייחס לשני החלקים בבחירת הישיבה- גם לבירור לפני וגם לבדיקה עצמה:

כשאדם בא לתבוע את אבדתו ממוצא האבדה הוא יכול לקבלה רק על ידי סימנים: "זה עט כחול, 0.7 עם שריטה בקצה…"
אך ת"ח יכול לקבלה גם על ידי טביעת עין: "זה שלי"- איך אתה יודע? "אני פשוט רואה שזה העט שלי…אין לי סימנים מוגדרים" ועל ידי אותה טביעת עין אותו ת"ח באמת נאמן ומקבל את אבדתו חזרה.

הבירור לפני צריך להיות מתוך סימנים
הבדיקה עצמה צריכה להיות מתוך טביעת עין

הבירור לפני:

בדיקה של המון ישיבות לא בריאה. ובאמת כדאי לבדוק מספר מצומצם של ישיבות. התפזרות מבלבלת, והצמצום ממרכז ומועיל לבחור בצורה בריאה יותר.
הבחירה את מי לבחור יכולה להיות ע"פ התרשמות כללית חיצונית על הישיבות הן מנציגים והן מחברים שכבר לומדים בישיבות או מהמלצות של הרבנים המכירים אותך אישית.
הבחירה של איזו ישיבה לבדוק צריכה להיות מתוך סימנים- נסה להגדיר לעצמך איזה דברים חשובים לך: חבר´ה (סגנון וכדומה), יחס אישי של רבנים (יש כאלה של אכפת להם..), רמה של לימוד (גבוהה, בינונית, נמוכה..), נוחות (מרחק בין הישיבה לפנימייה), גודל הישיבה (גדולה מידי, קטנה מידי..) , מיקום הישיבה (´סתם´ מקום או מקום עם אידאלים, מקום שמחזק ריבונות וכו), סגנון הישיבה (סגנון ממלכתי, לא ממלכתי, חסידות וכו..), פעילות בקהילה אם בכלל (יש כאלה שזה חשוב להם.. יש שמעדיפים להתרכז בלימוד בלבד..) ועוד נתונים שחשובים לך אישית.
מראש אני אומר לך שלא תמצא את ה 100%- אבל תשאף לשם. נסה לברר כמה שיותר וע"פ זה תחליט.

הבדיקה עצמה:

מה חשוב? למה לייחס יותר חשיבות?
יהיו שיגידו לך שזה הרבנים, יהיו שיגידו לך שזה החבר´ה, האוכל, המקום בביהמ"ד, המקום לספרים, מיקום הישיבה ועוד אין ספור פרטים- מלא מלא סימנים.
כל הפרטים הללו חשובים מאוד אבל לענ"ד אם תגיע עם רשימת מכולת של נתונים שחשובים לך לעולם לא תמצא את מבוקשך- וזה מהסיבה הפשוטה והיא שאין ישיבה שהיא 100% שתפורה לאישיותך.. אין ישיבה שסובייקטיבית אליך לא יתגלו בה חסרונות.
רק לצורך ענייננו אפשר להשוות את זה להחלטה הגורלית השנייה שציינת בשאלתך והיא בחירת אישה.
איך בוחרים אישה? איך בני זוג יודעים שהם נועדו זה לזו?
אם יבואו הבחור והבחורה עם רשימת נתונים ויסמנו V ליד כל נתון נכון הסיכוי שמישהו מהם יתחתן קלוש- כי אין בנ"א שעונה לכל הדרישות המפורטות הללו.

סבבה, הבנתי איך לא… אבל איך כן בוחרים?

נחזור לבחירת בת זוג ומשם נגיע לבחירת ישיבה.
מסופר על בחור שחבר שלו הציע לו בחורה- לאחר הפגישה הראשונה הוא נפרד מהבחורה בגלל שהיא ג´נג´ית..
החבר לא וויתר והציע לו בחורה נוספת- אך גם ממנה הוא נפרד כיוון שהיא גבוהה מידי..
החבר נשך את שפתיו והציע לו עוד בחורה- וגם שוב הפתיע הבחור ונפרד ממנה לאחר פגישה אחת בגלל שהיא עם משקפיים…
החבר התייאש.
לאחר כחודש רואה החבר את אותו בחור עם בחורה גבוהה, ג´ינג´ית ועם משקפיים. מפתיע אותו הבחור ואומר לו: ´מזל טוב! תכיר את ארוסתי´! התעצבן החבר, לקח אותו לפינה ושאל אותו: "אני חייב לדעת! איך אתה מתארס עם מישהי שיש בה את כל החסרונות שלא מצאו חן בעיניך בבחורות שהצעתי לך?!" ענה לו הבחור בפשטות: "לא יודע… אני פשוט אוהב אותה.."

הבנת?
בכל מקרה אני אסביר.
הבחירה הנכונה והבריאה של אישה, ושל ישיבה בבדיקה עצמה צריכה להיות מתוך טביעת עין.

את כל אריכות הדברים אפשר לתמצת במשפט אחד של חז"ל: "אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ" (ע"ז יט:)
אין במשפט פירוט של נתונים על רבנים, חברים, תנאי פנימייה "במקום שלבו חפץ" נקודה. והכוונה היא שבחירת מקום הלימוד צריכה להיות איפה שבטביעת עין, מעל כל הסימנים, מעל כל הפרטים פשוט טוב לך ללמוד שם. יותר מזה- לא כתוב "במקום שליבו רוצה" אלא "במקום שליבו חפץ" חפץ הוא לא רצון סתמי, אל רצון שבוער מתוך האדם, רצון שממש אפשר לממש אותו (כמו…חפץ)

השלב הבא בו אתה מגיע לבדוק ישיבה ספציפית צריך להיות מתוך טביעת עין ולא מתוך סימנים.
אל תהפוך את השבו"ש למילוי דו"ח פנימי על הישיבה והמצב הסוציואקונומי שלה- פשוט תשב ותלמד, דמיין שאתה אחד מהתלמידים, כנס לשיעורים, נסה להשתתף בשיחות של הברה, תנשום את האווירה של הישיבה, תיפגש עם הישיבה כמות שהיא. ה"חפץ" אמור לפרוץ מאיליו.
אני לומד בישיבה שמבחינה חיצונית ממש לא נוח ללמוד בה- צפוף, אין מקום לספרים, הישיבה רחוקה מהפנימייה ועוד אבל בכל זאת כשפתחתי גמרא והתחלתי ללמוד הבנתי שזה זה…
קח את הבדיקה הישיבה בכל הרצינות. תתנתק מהעולם, תתחבר לישיבה. תלמד את מה שהם לומדים או לפחות את הגמ´ שעליה אתה נבחן בבגרות. לימוד ספרים מעניינים אחרים יגרום לך להרגיש מנותק ולא קשור, דבר שיקשה עליך את ההסתכלות הבריאה על הישיבה.

ואם לא מצאתי?

אל תתייאש! תמשיך לחפש! אם אתה תגלה רצינות אין שום סיבה שהרבנים שלך לא יתנו לך הזדמנות נוספת לעשות שבו"ש.
תבחר מתוך נחת ומתו שמחה שההתלבטות שלך היא לאיזו ישיבה ללכת ולא מתי לקחת מנה נוספת של סם..

סיכום:

יש הבדל בין הבירור איזו ישיבה לבדוק לבין הבדיקה של הישיבה בעצמה-
הבירור לפני- הוא ע"פ בירור יסודי ושכלי של הפרטים- ע"פ סימנים
הבדיקה עצמה- היא מהתרשמות כללית- ע"פ טביעת עין

אני מציע לך לקרוא גם תשובות נוספות שלנו בנושא זה:

http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=1753
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=48280
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=26524
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=14805

לכתבת המקור לחצו כאן

 *********************************************************************************

הרב ויצמן (מתוך אתר כיפה):

קריטריונים לבחירת ישיבה

תוכן השאלה:
אני תלמיד בכיתה י"ב בישיבה תיכונית.
השנה אנחנו הולכים להרבה שבו"שים כדי לבדוק ישיבות לשנה הבאה. אבל אין לי מושג לאן ללכת כדי לבדוק ולא מצאתי אף אחד שיוכל לכוון אותי.
בינתיים הייתי בשדמות מחולה, מצפה רמון ואילת. ובסך הכל שלושתן נראות נחמד אבל אני לא יודע אם זה הכיוון שלי.
בסך הכל אני רוצה ללמוד תורה בשנים הקרובות לפני הגיוס. ואני לא מצליח להבין את ההבדלים בין הישיבות.
אם הרב יוכל לעזור לי, לתת טיפים או הסבר או המלצה על ישיבות…

בתודה מראש,
עמית

תוכן התשובה:
ראשית, נקדים ונאמר כי בבחירת ישיבה לשנה הבאה יש להשקיע מחשבה לפני שהולכים לבדוק ישיבות.

להבדיל מבקניית סוודר, כאן רצוי שקודם תגדיר לעצמך מה אתה מחפש. וזאת מכיוון שמדובר כאן בדרכך בחיים ב – 5 השנים הקרובות לפחות, וקרוב לודאי בדברים שישפיעו על מהלך חייך.
ולכן עליך להגדיר מה אתה מחפש.

עצה: רשום לפניך את כל הקריטריונים האפשריים – למשל:
מה לומדים בישיבה?
על מה שמים דגש?
האם לומדים מרצון ובהנאה?
האם יש חבר'ה?
האם האוכל טוב?
קרוב לבית?
וכן הלאה.

כמו ששמת לב – ישנם קריטריונים שפחות חשובים – מן הסתם לא תבחר ישיבה לפי טיב האוכל שבה. ולכן – כשסיימת לרשום את כל הקריטריונים, דרג אותם לפי סדר חשיבותם. עכשיו, בדוק מה אתה מחפש. יתכן ולך מאוד חשוב שילמדו מרצון והנאה. יתכן שחשוב לך שלימוד הגמרא יהיה מחובר למציאות, שילמדו מוסר, אמונה וכן הלאה. ע"פ זה, רשום כמה אחוזים מן ההחלטה הסופית אתה "נותן" לכל קריטריון.

עכשיו, כשאתה יודע בדיוק מה אתה מחפש, חפש ישיבה כזאת. אפשר ע"י ביקור בישיבה, שבוע ישיבה, התעניינות ושאילת חברים שלומדים בישיבה, ביקור באתר האינטרנט של הישיבה וכן הלאה.
חשוב לזכור! אתה הוא זה שבוחן את הישיבה. זהו עתידך! לא עתידה של הישיבה. בדוק וברר ברצינות.

טיפ חשוב: כשאתה בא לישיבה, הסתכל על החברה המבוגרים ביותר. (שיעור ד', ה', ומעלה), בדוק כיצד השפיע עליהם הישיבה. אל תסתכל על השיעורים הנמוכים – מהם לא תלמד על הישיבה עצמה.

התשובה התקבלה מהרב יהושע ויצמן
בתאריך כ"ח כסליו תשס"ב

לכתבת המקור לחצו כאן

****************************************************************************

חזרה