מבחר מפרסומי התקשורת בנושא הגיור

ח"כים נגד הרב שרמן: ביטול הגיורים-עיוות ההלכה

התבטאותו של הרב אברהם שרמן בוואלה! חדשות, לפיה רוב הגיורים בתקופה המודרנית אינם תקפים, עוררה זעם רב בקרב חברי כנסת ורבנים מכל הקשת הפוליטית, שתוקפים בחזרה: "יש להדיחו"

26 באפריל 2011

http://news.walla.co.il/?w=/90/1818181

דבריו של דיין בית הדין הרבני הגדול בירושלים, הרב אברהם שרמן בגנות הגיורים בתקופה המודרנית, עוררו זעם רב במערכת הפוליטית בישראל. הרב שרמן, החתום על פסילת גיורי הרב דרוקמן בשנת 2008, אמר בראיון במדור "רב שיח" בוואלה! חדשות כי "רוב רובם של הגיורים בתקופה המודרנית ובישראל צריכים בדיקה על ידי בית דין מוסמך לפני שהם נכנסים לקהל ישראל. הם לא ודאי יהודים".

…

ארגונים רבים בציונות הדתית הצטרפו אף הם לתגובות הנזעמות. מתנועת "נאמני תורה ועבודה" נמסר בתגובה כי "דבריו של הרב שרמן סותרים את פסקי ההלכה של נשיא בית הדין הגדול הרב שלמה עמאר ושל הרב עובדיה יוסף. הרב שרמן מטיל למעשה דופי בכל הגיורים האורתודוקסים בארץ ובעולם וכן בגיורים הצבאיים וזוהי הסלמה והחמרה המנוגדת להלכה המקבלת". בתנועה דרשו אף מהרב הראשי לישראל, הרב עמאר, להסתייג לאלתר מהדברים ולנקוט נגד שרמן צעדים משמעתיים.

הרב ד"ר שאול פרבר, מייסד מכון עתים, שבמסגרת העתירה שהגיש לבג"ץ עורר בחודשים האחרונים את הסערה סביב גיורי צה"ל, אמר בתגובה כי "הרב שרמן אומר על המתגיירים ש'עזיבתם את התורה והמצוות לא מנתקת אותם מעם ישראל' אך לצערנו נראה שהוא זה שמנותק מעם ישראל". פרבר הוסיף כי "ברגע שהרב שרמן מטיל ספק בגיורים, הוא עובר על איסור תורה מפורש של עינוי הגר. הרב שרמן הוא זה שמסלף את ההלכה, הוא הרפורמי. במקרה שדיין היה מחלל שבת בפרהסיה ברור שמיד היו מטילים עליו סנקציות, אך קשה להבין איך כשהרב שרמן עובר על איסור תורה, ומענה אלפי גירי צדק, העולם הרבני אינו פוצה פה".

היום שלאחר בית הדין-לאן הולך מערך הגיור-תקציר מתוך כתב העת "דעות"

יהונתן רוזנק הוא מורה ומחנך בסמינרי ההמשך לגיור מטעם המכון ללימודי יהדות,

ומשמש עוזר הרב של קיבוץ כפר עציון

אף שאין כל דופי בהליך הגיור המתרחש בבתי הדין המיוחדים, קיימת בכל זאת נקודת חולשה במערך הגיור: היום שלאחר בית הדין. כדי לסייע למתגיירים להמשיך לקיים זיקה חיה ליהדות גם לאחר תהליך הגיור, יש למסד מערך ליווי לגרים שיכלול קהילות קולטות גרים, ימי עיון ובתי מדרש ייעודיים לגרים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3984815,00.html

ש"ס התנגדה – וההצבעה על החוק להכרה אוטומטית בגיורי צה"ל נדחתה בחודשיים. יו"ר ועדת חוקה, ח"כ דוד רותם, מאשים בשיחה עם ynet: "הליכוד והעבודה מוכרים את המתגיירים ואת חיילי צה"ל – למען ההקפאה"

ועדת שרים לחקיקה דחתה הבוקר (ב') את ההצבעה על הצעת החוק של חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) שלפיה הגיורים שנעשו בצה"ל יוכרו גם מבלי אישור הרב הראשי לישראל. הוועדה קיימה דיון בעניין, אולם ההכרעה על גורל החוק נדחתה בחודשיים, בשל התנגדות ש"ס. לטענת נציג המפלגה בוועדה, השר משולם נהרי, החוק מהווה הפרה בוטה של הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה המנוגדת להסכם הקואליציוני שנחתם עמה.
שרי "ישראל ביתנו" ביקשו לקיים בכל זאת את ההצבעה, אולם בש"ס התעקשו להפיל את החוק. יו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, המזוהה עם נושא הגיור, קבע כי הדיון יימשך במועד אחר. אפשר שהשר מקווה כי בחודשיים אלה בג"ץ יכריע בעתירה הדורשת מהמדינה להכיר בכל גיורי הצבא, וממילא תהפוך הצעת החוק ללא רלוונטית.
ח"כ דוד רותם, מיוזמי החוק, האשים בשיחה עם ynet כי חלק משרי הממשלה הם "צבועים", וטען כי כמה מהם, שהבטיחו לו כי יתמכו בהצעה, לא עשו כן. "הליכוד והעבודה מוכרים את המתגיירים ואת חיילי צה"ל משיקולים פוליטים", אמר, "כנראה שהרצון לעשות הקפאה זה העיקר". "רק לפני שבוע הבטיח לי שר הרווחה, בוז'י הרצוג כי הוא תומך בחוק, וכי יפעל לקידומו בוועדה", אמר רותם, "והיום אני שומע כי הוא ביחד עם שר המשפטים, נאמן, עשו יד אחת לדחיית הדיון. זו בושה גדולה לממשלת ישראל שמעדיפה שיקולים פוליטיים צרים, על פני מתן פתרון למען אלה ששירתו בצבא ועברו את תהליך הגיור הצה"לי, וצריכים כיום להתמודד עם הטלת ספק ביהדותם".
רותם טען כי אין מדובר בהפרה של הסטטוס-קוו אלא בתיקון שלו – וגם מטרה זו מופיעה בהסכם הקואליציוני של ש"ס. הוא הסביר כי עד למשבר האחרון בסוגיה הוכרו בוגרי הגיור הצבאי כיהודים באופן אוטומטי על ידי רשמי הנישואים, ורק בתקופה האחרונה החליטו כמה רבנים כי הם אינם סומכים על גיור זה.

יוזם ההצעה אינו מסתפק בתשובת המדינה אתמול לבג"ץ ולפיה יוסמכו ארבעה רשמי נישואים ייחודיים עבור אזרחים שהתגיירו בצה"ל, משום ש"מחר יערערו על הרבנים עצמם". עוד אמר כי הוא מצפה שבג"ץ יקבע בעצמו כי אין כל צורך באישור הגיור, כפי שמציע החוק.

ב"נאמני תורה ועבודה" מתחו ביקורת על התנגדותה של ש"ס להכרה אוטומטית בגיורי צה"ל: "השר נהרי פועל כנגד איסור התורה להונות גרים וכדאי שיעיין בפסקיו של הרב עובדיה יוסף. לאורך כל הדורות דגלו חכמי ספרד בשיטת בית הלל ונראה שש"ס הולכת ומתנתקת מן המסורת הספרדית והופכת לסניף של דגל התורה".

מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי "הצעת החוק אינה פותרת את הבעיה, והיא אף גרועה ופסולה בהיותה חקיקה אנטי-דתית, אשר ראוי שכל שוחר דמוקרטיה וחופש דת יתנגד לה. הכנסת אינה צריכה ואינה רשאית לכפות על בתי הדין הרבניים ורבני הערים את פרשנותה לגיור. במקום זאת עליה לבטל את המונופול של הרבנות על הגיור ועל נישואין. עליה לקבוע שהחלטות הרבנות יחולו רק על מי שמקבל אותן מרצונו, והמדינה תכיר בגיורים ובנישואין של רבנים מכל זרמי היהדות, ובנישואין אזרחיים".

http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=39041
בית המשפט העליון בחר להתחמק מדיון עקרוני בשאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לביטול גיורים
י´ תמוז ה´תש"ע
בית המשפט העליון יתחמק מדיון עקרוני בשאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לביטול גיורים – כך החליטו היום (שלישי) השופטים רובינשטיין, פרוקצ'יה והנשיאה בייניש. ההחלטה נמסרה בעקבות עתירת "מרכז צדק לנשים" באשר למצבן של שתי מתגיירות ממערך הגיור הממלכתי (בתי הדין שהוביל בזמנו הרב חיים דרוקמן), שגיורן נפסל על ידי בית הדין הגדול.

בעתירת "מרכז צדק לנשים", דרש הארגון את ביטול פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול. כמו כן, דרשו העותקים מבג"צ להורות לכל לשכות הרבנות המקומיות בישראל לבצע רישום נישואין לכל המחזיק בתעודה המאושרת על ידי הרבנות הראשית הרשום במערך הגיור הממלכתי ובמשרד הפנים. כאמור, העדיף בית המשפט פתרון נקודתי בעניינן של שתי המתגיירות, על פני הדיון העקרוני.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, נימקה בהחלטה כי "נושא הסמכות הוא שאלה רחבה שמאפשרת דיון נפרד ומורכב, בעוד שיש מקרים קונקרטיים שכבר בדרכם להיפתר. לא פותרים שאלות עקרוניות על גבם של אנשים". הנשיאה בייניש הוסיפה כי "אם יש סיכוי שהדיון בעניינם יסתיים בקרוב. יש לשאוף לפיתרון מיטבי לאנשים לפני העקרונות". לצד נימוקיה, פנתה הנשיאה לנציגי בית הדין הרבני הגדול שהשתתפו בדיון ואמרה כי היא "מקווה שמישהו חושב גם על השאלה העקרונית, כי הבעיה היא מאוד חריפה ומאוד קשה".

תנועת "נאמני תורה ועבודה" השותפה לעתירה נגד בית הדין הרבני הגדול, מסרה היום כי "סבלם של המתגיירים ושל אלה שכבר ויתרו מראש על רצונם להתגייר, ימשיך כל עוד לא תאמר אמירה חד משמעית בנושא זה. החלטת בג"ץ היום מוכיחה לצערנו שוב כי אין ברירה אלא להקים בית דין עצמאי אשר במרכזו תעמוד הדאגה לכלל ישראל. תחום הגיור משמש כבן ערובה בידיה של גישה חרדית נוקשה והקמת בית דין עצמאי תפתור בעיה זו."

גם מכון "עיתים" הביע מורת רוח מהחלטת בית המשפט העליון, באומרו כי הפסיקה "גורמת לאלפי גרים כאב ותחושה של חוסר ביטחון. לאור פסיקת בג"ץ, אנו מקווים שהגורמים המתונים בבית הדין הרבני יקחו אחריות על גורלם של המתגיירים ויפסיקו אחת ולתמיד את העוולה של פסילת גיורים".

הרב חיים דרוקמן מסר לכיפה כי הוא איננו מכיר את החלטת בית המשפט.

רפורמה בגיור-עכשיו

האם תאומץ עמדתו של הרב דרוקמן או שמא יוחמרו הליכי הגיור? ראוי למוסדות השלטון להניח ידיהם ולא להכריע במחלוקות הלכתיות. במקום לחייב הסכמת נשיא בית הדין לכל גיור, יש להכיר בגיור הרבנים המקומיים ויבחרו המועמדים לגיור לאיזה בית דין ברצונם לפנות / הדר ליפשיץ

החלטת בית-הדין לפסול גיור עוררה תגובות נגד רבות וסוערות. הצד השווה שבהם – רבנים פוסלים את חבריהם. דייני ההרכב קובעים כי המגיירים 'דיינים פסולים', וטענה זו שבה אל חיקם מתומכי בתי-הדין של הרב דרוקמן. בתוך הצרמוניה מתבקש להבחין בשתי בעיות יסוד, הראשונה נוגעת לסמכות ההלכתית והשנייה למועמדי הגיור. הפולמוס חושף את העובדה כי אין גורם הלכתי מוסמך, המקובל על הכל, אף לא בין זרמים אורתודוקסיים מרכזיים כ'ליטאים' ו'ציונות הדתית'. המעיין בפסק הדין מגלה כי עמדתו של נשיא בית-הדין, הרב עמאר, המקבלת את הגיור, נדחתה ע"י חבריו הדיינים. הבעייה השנייה נוגעת למועמדי הגיור. מה יעלה בגורלם של החפצים להתגייר. אם נמצה עומק הדין, בכל חומרות הגיור, מי יעמוד בפנינו בדין?

אני מבקש לטעון כי בעיה יכולה להיפתר בחברתה. התחנכתי על ברכי 'הציונות הדתית' אשר צידדה בניסיונו של הרב גורן ליצור 'נוסח אחיד' בתפילה. בכך הלך בדרכו של הראי"ה קוק אשר ביקש להעמיד 'תל תלפיות'. הרבנות הראשית התיימרה להיות גורם הלכתי המקובל על כולם. עלינו להודות – משימה זו נכשלה לחלוטין. אין היום גורם הלכתי המקובל על כולם, וודאי שלא מוסד כזה. אין לנו אפיפיור יהודי, להבדיל, ולא עמנו יודע דעת עליון.

האם עלינו 'לקרוע קריעה' על המצב, ולחתור ללא הרף ל'קץ הימים' ולביאת גואל אשר יתרץ קושיות ובעיות הלכתיות? דומני כי ראוי וניתן להלך בצניעות, ולשאת את המחלוקות. גם כאשר רמו הקולות, ובתוכם הגידופים ההדדיים, הבה ננסה לשחזר 'את והב בסופה'. לאמור – ביסודם של דברים 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים', ויש להמשיך ולחיות עם הפלורליזם ההלכתי. יפסקו ה'ליטאים' כהבנתם, ורבני הציונות הדתית ימשיכו בשלהם. את דגלנו נרים, אך גם אחרים יאחזו בשלהם, לא יוותרו על אמונותיהם ודעותיהם.

כאן אנו מגיעים אל המתגיירים בכלל, ואל האומללה אשר גיורה הוטל בספק. דווקא ה'כאוס' ההלכתי מאפשר לפתור בנקל את בעייתה. החלטת בית-הדין, הקובעת כי היא מנועה מלהתגייר, איננה מחייבת את החולקים. ברצותה להינשא מחדש, תוכל ללכת לבית-דין אחר, אשר יכניסה לחופה כדת משה וישראל. כל רבנות מקומית מוסמכת להשיא במדינת ישראל, ולא תמו גואליה, החולקים על בית-הדין הגדול. פיתרון דומה קיים לכל המתגיירים בבית-הדין של הרב דרוקמן.

ומה יהיה על גיורי העתיד? האם תאומץ עמדתו של הרב דרוקמן, וייסכר פי מקטרגיו, או שמא יוחמרו הליכי הגיור – ונמצאנו מגבירים את הבעיה החברתית? ומי מוסמך להכריע במחלוקת – האם חקיקה של הכנסת צריכה לפסוק הלכה כרב שרמן או כרב עמאר, או שמא החלטת ממשלה או יועץ משפטי? דומני כי ראוי למוסדות השלטון להניח ידיהם, ולא להכריע במחלוקות הלכתיות. יש להתאים את החוק והמוסדות הדתיים למציאות ההלכתית והחברתית בעם היהודי.

הוזכר המצב החוקי בסוגיית הנישואין. כל רב מקומי פוסק כהבנתו, ומחליט אם להשיא את בני הזוג. כך נפתרה, במידה רבה, בעייתם החברתית של עולי אתיופיה. כשרבנים סירבו להשיאם, הלכו הם אל רב העיר נתניה שהכיר בהם. כל רב מקומי מוסמך היה לגייר, ומעשהו אושר ע"י המדינה. יש להשיב את המצב החוקי כבראשונה. במקום לחייב הסכמת נשיא בית-הדין לכל גיור, יש להכיר בגיור רב מקומי. יבחר מועמד הגיור לאיזה בית-דין ברצונו לפנות.

הצעת חוק ברוח זו הונחה על שולחן הכנסת זה מכבר, בידי ח"כ דודו רותם מאפרת. רותם, בוגר ישיבה ושומר מצוות בעצמו, יודע כי הצעתו איננה נוגדת את ההלכה, אף לדעת המחמירים. משבר הגיור יכול וצריך להוליד יוזמה מהירה להשלמת החקיקה, המתאימה למציאות ההלכתית, של עמדות חולקות המתקיימות אישה לצד רעותה. חקיקה זו תאפשר למועמדים רבים יותר לעבור בשערי הגיור, כל אחד במקום שלבו חפץ.

הפלורליזם ההלכתי הולם תרבות דמוקרטית. יילחם כל אחד על דעותיו, ויתקיימו האמונות השונות. כך נרבה שלום בעולם, ונתרום לשלמותו של העם היהודי.

הדר ליפשיץ עמד בראש ועדה ציבורית שבחנה את שירותי הדת במדינה מטעם תנועת "נאמני תורה ועבודה"

http://www.datili.co.il/index.php?id=33590

יונתן בן הראש, יו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה' סבור שבג"ץ מחליף בהצלחה את הרבנות הראשית שמתבצרת בתוך תפיסה קנאית- חרדית.הפסיקות האחרונות בנושא הגיורים מהוות צעד חשוב ונכון על מנת להחזיר את ראייתו הכלל ישראלית של הרב קוק זצ"ל אל הרבנות הראשית.

20/05/2009

כאשר הוקמה הרבנות הראשית על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, היא הוקמה מתוך ראייה כלל ישראלית. גישתו הכלל ישראלית נבעה מתוך אחריות לגודל השעה, ולאחריות העצומה לאחדות האומה השבה אל ארצה. הרב קוק השכיל להבין כי תפקידה של הרבנות הראשית יכולה לשמש כמקום המחבר בין דתיים לבין חלוצים, בין שומרי מצוות לבין חופשיים. הרב קוק דגל בתפיסת התורה כשייכת לכל העם היהודי ומכילה בתוכה את הכוחות השונים הפועלים בעם. מתוך כך, שאף לכך שהרבנות הראשית לישראל תשמש כמגדלור רוחני לכל העם היושב בציון.
מרחק רב עברה הרבנות הראשית לישראל מחזונו הגדול של הרב קוק עד למציאות העגומה השוררת כיום בבתי הדין הרבניים. במקום אחריות לכלל ישראל, ודאגה למרקם העדין המחבר את עמנו – התפיסה השלטת כיום מתבצרת בד' אמות של קנאות דתית-חרדית, המרוכזת בעצמה ובהקפאת היהדות על שמריה הגלותיים ללא כל נכונות לפשרה ולהכלה של חלקים גדולים בעם שמחוץ לחברה החרדית.
בימים האחרונים עלו לכותרות כמה פסיקות חשובות של בג"ץ, שלמעשה ממחישות כי בג"ץ הוא שקיבל על עצמו את אותה האחריות לכלל ישראל שאבדה מן הרבנות הראשית. פסיקה אחת, נוגעת לבירור המשפטי שהתנהל בבג"ץ סביב שערוריית ביטולי גיוריו של הרב דרוקמן. והשנייה, נוגעת לתביעתה של התנועה הרפורמית להכרה בתכניותיהם להכשרת גרים.
בפסיקה הנוגעת לעניין ביטולי הגיורים, התייצב הבג"ץ לימינו של הרב דרוקמן, ודרש מן הדיינים שהביעו ספק בכשרותם של הגרים – לנמק באיזה סמכות העזו פניהם לקבוע קביעה שערורייתית שכזו. לעצם העניין, מדובר בדוגמא נוספת לצרות האופק של היושבים בכס הדיינות הנלחמים ברב דרוקמן שבכל הווייתו דורש בטובת כלל ישראל, ומתוך אחריות זו לטובת כלל ישראל, לאור חזונו של הרב קוק, פעל לקרב גרים מ"זרע ישראל", שהגיעו ארצה מחבר העמים לאחר תלאות רבות. שערו בנפשכם איזה חילול ה' נגרם על-ידי אותם דיינים שכביכול "חרדים לדבר ה'", אך מבזים ומשפילים גרים שאנו מצווים באהבתם. ניתן רק לדמיין איזה סבל עוברת עולה חדשה מחבר העמים, שהגיע לארץ ישראל אחרי שנים של סבל ויסורים על היותה יהודיה, וכל משאת נפשה להגיע הבייתה למדינת היהודים – וכאן לפתע היא מגלה שהיא כלל לא יהודיה, "אזרחית סוג ב'". למרות ההשפלה שבדבר, היא אוזרת עוז ומתחילה תהליך ארוך של גיור שבסופו מודיעים לה בשמחה כי היא יהודייה כדת וכדין. ופתאום, לאחר זמן מה, כאשר היא רוצה לבוא ולהתחתן ברבנות, מגיעה ההשפלה הנוספת ומודיעים לה בשנית כי היא אינה יהודייה כשרה, שהרי היא עברה גיור במכון לגיור תחת הנהגתו של הרב חיים דרוקמן שאינו כשר דיו לדידם של אותם דיינים. אוי לעם שאלו דייניו. בפסיקה החשובה השנייה, חיזקו בג"ץ את העמדה שיש לשלב את כל הכוחות בעם היהודי במשימה החשובה של סיוע לאלפי הגרים המעוניינים להשתלב באופן מלא בחברה היהודית בישראל. רוח דומה עלתה ממסקנות ועדת נאמן, משנת 2002, שקבעה כי כל טקסי הגיור יבוצעו על פי ההלכה האורתודוכסית, אך הלימוד המקדים וההכשרה תבוצע על ידי כלל הזרמים ביהדות. עמדה זו, הקובעת כי יש לדבוק במגמה של שיתוף פעולה בין הזרמים ביישום פתרון אתגר הגיור, נובעת מתוך אותה אחריות לכלל ישראל, תוך קיום שותפות אמת בין כל חלקי העם, לשם שמירה על המרקם העדין המחבר אותנו.
אסור לתת בידי קומץ רבנים חרדיים קיצוניים להוביל אותנו אל התהום ולעברי פי פחת. לאור פסיקות בג"ץ יש לשוב ולקרוא למנהיגנו שישיבו את השפיות לידי הרבנות הראשית לישראל, וישיבו את הרבנות לימי תפארתה שחזון כלל ישראל עמד בראש מעייניה. אילולי זאת, אין מוצא אלא שיקומו רבנים בעלי שיעור קומה מן הציונות הדתית ויכוננו בעוז ובגאון רבנות ממלכתית עצמאית שתשיב את רוח מרן הרב קוק זצ"ל, ובכך יחזירו עטרה ליושנה.
הכותב כיהן כיו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה'