תגובת התנועה לדברי הרב שיינפלד על כך שרוב הגיורים בישראל אינם תקפים
http://www.kipa.co.il/now/44786-%D7%9C%D7%90-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8.html
לא חוזר
הרב אברהם שרמן, דיין בית הדין הרבני הגדול שחולל למעשה את סערת הגיור, אינו חוזר בו: "רוב רובם של הגיורים צריכים בדיקה"
אורי פולק
כ"ג ניסן תשע"א, 27/04/2011 00:00
הרב אברהם שרמן, דיין בית הדין הרבני הגדול אשר חולל את סערת הגיור לפני כשלוש שנים – אינו חוזר בו מדעתו ההלכתית בנוגע לתוקפם של הגיורים במערך הגיור הממלכתי. בראיון לאתר "וואלה" אמר הרב שרמן כי "אין לי מה לחזור בי מפסק הדין, שהרי הייתי שליחם של חכמים".
כזכור, בפסק דין שניתן בשנת 2009 בהרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני הגדול ובהם הרב שרמן, מתח הרב שרמן ביקורת על גיוריו של הרב חיים דרוקמן, דאז ראש מערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה. פסק הדין דאז ניתן בנושא תקפות גיורה של אישה שהתגיירה בבית דינו של הרב דרוקמן. מאז התחוללה סערה ציבורית, ששיאה בסימני השאלה שניתנו בתוקפם של הגיורים הצבאיים.
הרב שרמן הסביר בראיון כי פסק הדין שניתן דאז זכה אף לתמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שאמר לדיינים כי "פסק הדין הזה לא שייך לכם, אתם לא 'בעלי-בתים' עליו, פסק הדין הזה שייך לכלל ישראל, לכל הדיינים, לכל רושמי הנישואים, בכדי שידעו עם מי מותר להשתדך והאם מותר לאלה להכנס לכלל ישראל".
"אדם שאומר בפיו שהוא מקבל על עצמו תורה ומצוות ולא מתכוון לכך הרי אין זה גיור, גם בדיעבד", הסביר הרב שרמן את עמדתו ההלכתית והדגיש כי לדעתו "רוב רובם של הגיורים בתקופה המודרנית ובישראל צריכים בדיקה על ידי בית דין מוסמך לפני שהם נכנסים לקהל ישראל. הם לא ודאי יהודים".
הרב שרמן הוסיף כי "שבכדי שקבלת המצוות תהיה אמיתית המבחן יכול להיות של חודש-חודשיים". לדבריו, גם ההבהרה שניתנה על ידי הרב עובדיה יוסף והרב הראשי, הרב שלמה עמאר, אינה עומדת בסתירה עם עמדתו – אז כהיום. "הרב עובדיה והרב עמאר מסכימים לכל העקרונות המקובלים בפסיקה בנושא הגרות", הוא מסביר, "בעקרונות אין הבדל בין גדולי הדור האשכנזים והספרדים. עוד נכתב בהבהרה שאם יתברר שאותם מתגיירים בצבא לא קיבלו תורה ומצוות בהליך הגיור ולא שמרו מצוות אז גם הרב עובדיה יודה שהגיור לא תקף".
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" תקפו את עמדתו של הרב שרמן וציינו כי חרף דבריו, פסיקתו סותרת את עמדתם של נשיא בית הדין הגדול הרב שלמה עמאר ושל הרב עובדיה יוסף. "הרב שרמן מטיל למעשה דופי בכל הגיורים האורתודוקסים בארץ ובעולם וכן בגיורים הצבאיים וזוהי הסלמה והחמרה המנוגדת להלכה המקובלת. אנו מצפים מהרב עמאר להסתייג לאלתר מדברי הרב שרמן ולנקוט נגדו באמצעים משמעתיים", נמסר בתגובה לכיפה.
על גיור וכבוד האדם/רון רוט-תקציר מתוך כתב העת דעות
רון רוט הנו בוגר הפקולטה למשפטים והחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.
מתמחה בפרקליטות המדינה.
המושג המעורפל "כבוד האדם" כולל בתוכו כמה סוגים שונים של כבוד, כפי שהראתה המשפטנית אורית קמיר. רון רוט נעזר בתאוריה על סוגי הכבוד השונים כדי לבחון מחדש את פולמוס הגיור, ומסקנתו היא כי בדיון הציבורי לא ניתנת הדעת לנושא החשוב ביותר בסוגיה זו – הפגיעה בכבודם האנושי והבסיסי של הגרים.
ח"כים נגד הרב שרמן: ביטול הגיורים-עיוות ההלכה
ח"כים נגד הרב שרמן: ביטול הגיורים-עיוות ההלכה
התבטאותו של הרב אברהם שרמן בוואלה! חדשות, לפיה רוב הגיורים בתקופה המודרנית אינם תקפים, עוררה זעם רב בקרב חברי כנסת ורבנים מכל הקשת הפוליטית, שתוקפים בחזרה: "יש להדיחו"
26 באפריל 2011
http://news.walla.co.il/?w=/90/1818181
דבריו של דיין בית הדין הרבני הגדול בירושלים, הרב אברהם שרמן בגנות הגיורים בתקופה המודרנית, עוררו זעם רב במערכת הפוליטית בישראל. הרב שרמן, החתום על פסילת גיורי הרב דרוקמן בשנת 2008, אמר בראיון במדור "רב שיח" בוואלה! חדשות כי "רוב רובם של הגיורים בתקופה המודרנית ובישראל צריכים בדיקה על ידי בית דין מוסמך לפני שהם נכנסים לקהל ישראל. הם לא ודאי יהודים".
…
ארגונים רבים בציונות הדתית הצטרפו אף הם לתגובות הנזעמות. מתנועת "נאמני תורה ועבודה" נמסר בתגובה כי "דבריו של הרב שרמן סותרים את פסקי ההלכה של נשיא בית הדין הגדול הרב שלמה עמאר ושל הרב עובדיה יוסף. הרב שרמן מטיל למעשה דופי בכל הגיורים האורתודוקסים בארץ ובעולם וכן בגיורים הצבאיים וזוהי הסלמה והחמרה המנוגדת להלכה המקבלת". בתנועה דרשו אף מהרב הראשי לישראל, הרב עמאר, להסתייג לאלתר מהדברים ולנקוט נגד שרמן צעדים משמעתיים.
הרב ד"ר שאול פרבר, מייסד מכון עתים, שבמסגרת העתירה שהגיש לבג"ץ עורר בחודשים האחרונים את הסערה סביב גיורי צה"ל, אמר בתגובה כי "הרב שרמן אומר על המתגיירים ש'עזיבתם את התורה והמצוות לא מנתקת אותם מעם ישראל' אך לצערנו נראה שהוא זה שמנותק מעם ישראל". פרבר הוסיף כי "ברגע שהרב שרמן מטיל ספק בגיורים, הוא עובר על איסור תורה מפורש של עינוי הגר. הרב שרמן הוא זה שמסלף את ההלכה, הוא הרפורמי. במקרה שדיין היה מחלל שבת בפרהסיה ברור שמיד היו מטילים עליו סנקציות, אך קשה להבין איך כשהרב שרמן עובר על איסור תורה, ומענה אלפי גירי צדק, העולם הרבני אינו פוצה פה".
ברית הזגזוגיות
ברית הזגזוגיות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4031807,00.html
ההבהרה שהוסיף הרב עובדיה יוסף לפסיקה על אישור הגיורים, מלמדת יותר מכל על התלות של ש"ס ברבנים האשכנזים, גם 27 שנים אחרי ייסוד המפלגה – באישורם, כמובן
21.02.11
מידי פעם מופיעה בעמודים האחוריים של העיתון ידיעה המדווחת שהשבוע צפוי להתקיים אירוע נדיר במיוחד, שבו ניתן יהיה לצפות במחזה מרהיב, כאשר בשמי הארץ יופיע גשם של מטאורים. בכל ידיעה שכזו מסבירים האסטרונומים שתופעה דומה צפויה להתרחש שוב רק בעוד כמה עשרות שנים. אבל בפועל, כמעט בכל שנה ניתן לראות בשמי הארץ גשם של מטאורים שקורה פעם בעשרות שנים.
גם הפגנות החרדים מתנהלות בצורה דומה. מידי זמן מה מוצאים ראשי הציבור החרדי מקרה שלדעתם שובר את כל הכלים, ובעקבותיו מבטיחים לנו הפגנת ענק שכמותה עוד לא ראינו, כשכל הפגנה שכזו מתהדרת בתואר "אם כל ההפגנות". בפועל, הפגנות שכאלו אינן מחזה נדיר, והן חוזרות על עצמן פעמים רבות מסיבות שונות. אך נדמה שההפגנה שהייתה צפויה להתקיים השבוע אכן הייתה אמורה לספק מחזה שטרם ראינו.
בעוד שבעבר הפגנות מסוג זה היו מכוונות כלפי מוסדות המדינה, ובראשם מערכת המשפט – הפעם הופנתה ההפגנה נגד הרב עובדיה יוסף, בעקבות פסיקתו המכשירה את גיורי צה"ל. הכוונה לקיים הפגנה שכזו, ובעיקר ביטולה בעקבות חזרתו של הרב עובדיה מפסיקתו המקורית – מהווה הזדמנות מעניינת לבחון את התמורות שחלו במפלגת ש"ס לאורך שנות קיומה.
תלויים באשכנזים
למשך מספר ימים נראה היה שאותה מפלגה, שבשעת הקמתה לפני 27 שנים ביקשה לכך אישור מגדולי הפוסקים האשכנזים -לא מפחדת היום להתייצב אל מול הציבור הליטאי ללא רגשי נחיתות. ראינו כיצד אנשי ש"ס נחושים להשיב מלחמה, תוך שהם מאיימים על הפסקת ההכרה בכשרות העדה החרדית, ובדיקת תיקי רישום הנישואין של אנשי העדה.
כעת מתברר, שלצד צחצוח החרבות וההצהרות הלוחמניות, פעלו גורמים בתוך ש"ס ומחוצה לה כדי למנוע את ההפגנה המתוכננת. נראה שרגשי הנחיתות אל מול הפוסקים האשכנזים טבועים כל-כך עמוק בזהותם של אנשי ש"ס, עד שהם אינם מעיזים לעורר את חמתם של הפוסקים האשכנזים אפילו כשלצידם פוסק ברמתו של הרב עובדיה יוסף.
קשה להגיד שהזיגזוג בעמדתה של ש"ס ביחס למשבר הגיור, מפתיע. רק לפני חודשיים וחצי יצאו אנשי ש"ס בהתקפה פרועה וחסרת רסן על ח"כ הרב חיים אמסלם, כשהם דרשו ממנו להחזיר את המנדט, הוקיעו אותו מן החברה ואפילו האשימו אותו בבצורת. ביטאון המפלגה אף יצא במהדורה חגיגית שהוקדשה כולה לרב אמסלם, תוך שהם משמיטים ממנו את תואר הרב ומצמידים לו תארים חלופיים כגון "אומלל, תלמיד סורר ומורה, בן בליעל, הליצן החדש".
חטאו הגדול של אמסלם היה, בין היתר, שקרא להקל בגיור חיילי צה"ל, והאשים את הנהגתה הרוחנית והפוליטית של התנועה בכך שהיא נוטשת את העמדות המתונות של חכמי המזרח, ומיישרת קן עם החרדים האשכנזים. ההתקפלות הנוכחית מוכיחה שוב עד כמה הוא צודק.
גיור כן, גיור לא
גם עמדתו של הרב עובדיה יוסף בנושא הגיור מזכירה יותר תנועת מטוטלת, מאשר משנה סדורה. בשנת 1976, בזמן שכיהן כרב הראשי לישראל, הופיע הרב עובדיה בפני ועדת הפנים של הכנסת ואמר: "בצבא רצו גושפנקא של ראש עדה, שכל הגיורים שהם עושים יהיו באחריותי, הסכמתי. איני רואה בזה דבר פרטיזני, אלא שליחות מההשגחה העליונה, ואם אני יכול לעזור לזולת – אני מרגיש שזה מחובתי לעם ולמדינה, ואיני עושה בזה טובה למישהו. אינני זוכר מקרה שלא פתרתי".
למרות זאת, לכל אורכו של משבר הגיור הנוכחי נמנע הרב יוסף מהצגת עמדה ברורה, ושמר על שתיקה רועמת, עד שזו נשברה בקול תרועה רמה לפני כחודש, כשבפסק דין נועז הוא הכשיר את גיורי חיילי צה"ל. כעת, נראה ששוב חוזר בו הרב עובדיה מפסיקתו, בקביעה שאם ברגע הגיור לא הייתה כוונה אמיתית למתגייר לאמץ אורח חיים דתי – הוא לא יוכר כיהודי, דבר שלמעשה מונע הכרה בגיור מאחוז עיקרי מהמתגיירים בצה"ל. על הפסיקה הספרדית בכלל, ועל מפלגת ש"ס בפרט, להפסיק לפזול כל הזמן לצדדים מתוך חשש מה יגידו האשכנזים. עליה לחזור לשורשים מהם צמחה ועליהם קמה, ולהציג עמדות ברורות בנושא הגיור, המבוססות על השקפה הלכתית מתונה, המאפיינת את חכמי המזרח. בינתיים נראה כי ש"ס משנה את עמדותיה שוב ושוב בהתאם לכיוון אליו נושבת הרוח, ונשארת נאמנה אך ורק לברית הזיגזוגיות.
* הכותב הוא דובר תנועת נאמני תורה ועבודה.
כביש עוקף רבנות/בני דורון
כביש עוקף רבנות/בני דורון
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3993223,00.html
הרב עמאר מעולם לא לקח אחריות על הגיורים, אז מה פתאום הוא מאיים להסיר אותה? כל עוד אין ברבנות מי שמתכוון לטפל במשבר הגיור, ייאלצו אחרים לקחת את המושכות
02.12.10
פנייתו של הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, לראש הממשלה, באיום בהתפטרות – מעלה שאלה מהותית. במכתבו איים הראשון לציון, כי היה ויתקבל החוק המכיר בגיורים הצה"ליים באופן אוטומטי, הוא יתפטר מתפקידו כאחראי על הגיורים בישראל. ואולם כיצד הוא יכול להסיר את אחריותו, כשנראה כי מעולם לא לקח אותה, ולמעשה אף ברח מלקיחת אחריות, לכל אורכו של משבר הגיור.
הפרשה החלה לפני שמונה חודשים, כאשר ארבעה רבני ערים סירבו לרשום לנישואין יהודים שעברו תהליך גיור בצבא ובמוסדות המדינה. בעקבות זאת, מכון "עתים" ופעילים נוספים בתחום הגיור, הגישו עתירה לבג"ץ כנגד הרבנות הראשית. לכאורה, נראה כי הדרך לפתרון קצרה, היות והיא נוגעת לארבעה רשמי נישואין ספציפיים באזורים ממוקדים. אמירה ברורה וחד-משמעית של הרבנות הראשית כי היא מכירה בגיורים הצה"ליים, לצד הוראה מפורשת לרבנים הכפופים לה ליישר קו עם עמדה זו, היתה מסיימת את הפרשה עוד לפני שהחלה. אך בפועל, נמנעה הרבנות הראשית מהצגת עמדה ברורה בנושא, ובמקום להתמודד עם הסוגיה בצורה מהותית, בחרה לבנות כבישים עוקפים.
מדיניות מגמגמת
הרבנות סיפקה פתרונות יצירתיים, כגון הסמכת רשמי נישואין שיטפלו בזוגות שהתעוררה בעיה ברישומם, דיון בנושא במועצת הרבנות הראשית, והקמת ועדה שתבדוק את מערך הגיור הצה"לי. כל אלה העידו על כך שהבעיה איננה אך ורק בארבעת הרשמים שנגדם הוגשה העתירה, אלא היא מושרשת במדיניותה של הרבנות הראשית. מסתבר שהרבנות אינה רואה במתגיירים יהודים לכל דבר, ועל כן יש לספק להם פתרונות מיוחדים.
אם עוד נותר ספק בעניין, הגיעה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, ושפכה דלי שמן על המדורה, כשאמרה בדיון בעתירה בבג"ץ, שהגיורים בצה"ל מעולם לא אושרו ברבנות. כל אלה יצרו משבר אמון חמור ביותר בין הרבנות הראשית לבין המתגיירים והמועמדים לעבור את הליך הגיור.
לכל אורכה של הפרשה יכלה הרבנות הראשית לעצור את כדור השלג הזה, ולהבהיר כי כל הגיורים הממלכתיים תקפים. הרב עמאר אמנם פרסם בערב יום הכיפורים הודעה שניסתה להנמיך את גובה הלהבות, אך גם בה לא הופיעה אמירה ברורה ונחרצת. בנוסף, זכתה הודעה זו לביקורת חריפה מצד החוגים הליטאים, דבר שהקטין את הסיכוי לשמוע מצד הרבנות אמירה ברורה בעתיד.
יש לציין שלא מצופה מהרבנות הראשית לחייב רשמי נישואין להכיר בגיורים בניגוד למצפונם, אך על הרבנות הראשית להבהיר, כי רשם נישואין שאיננו מכיר בגיורי המדינה – לא יוכל להיות חלק מן הרבנות הראשית לישראל. לא יעלה על הדעת, שרשם נישואין הכפוף לרבנות הראשית, ומקבל משכורת מהמדינה, לא יכיר בגיורים של המדינה עצמה.
לא ימים כתיקונם
התנהלותה המעורפלת של הרבנות הראשית לכל אורכה של הפרשה, וההבנה כי אין בכוונתה לספק פתרון הולם ומקיף לבעיה, הביאה גורמים רבים החרדים לגורל המתגיירים, לחפש את הפתרון בדרכים אחרות. התנהלות זו היא שהביאה להצעת החוק שעברה השבוע בוועדת השרים, לפיה המדינה תכיר באופן אוטומטי בגיורים שנעשו בצה"ל.
כיום חוגג הבלגן במסדרונות הרבנות, וכל דיין ורשם נישואין מרגיש שהוא יכול לעשות כל העולה על רוחו, מבלי להיות כפוף לסמכות עליונה. כל עוד הרבנות איננה מתכוונת לעשות סדר, ולהפעיל את סמכותה על אלה הכפופים לה, אל לה להתפלא שמנסים לקחת מידיה את הסמכות.
ברור שבימים כתיקונם סמכות הגיור צריכה להיות בידיי הרבנות הראשית, אך ברור גם שימים אלה אינם ימים כתיקונם. כל עוד אין ברבנות הראשית מי שמתכוון לתקן את המצב, יימצא מישהו אחר שייאלץ לקחת את המושכות בידיו.
* בני דורון הוא דובר תנועת נאמני תורה ועבודה
__________________________________________________________________________________
היום שלאחר בית הדין-לאן הולך מערך הגיור-תקציר מתוך כתב העת "דעות"
יהונתן רוזנק הוא מורה ומחנך בסמינרי ההמשך לגיור מטעם המכון ללימודי יהדות,
ומשמש עוזר הרב של קיבוץ כפר עציון
אף שאין כל דופי בהליך הגיור המתרחש בבתי הדין המיוחדים, קיימת בכל זאת נקודת חולשה במערך הגיור: היום שלאחר בית הדין. כדי לסייע למתגיירים להמשיך לקיים זיקה חיה ליהדות גם לאחר תהליך הגיור, יש למסד מערך ליווי לגרים שיכלול קהילות קולטות גרים, ימי עיון ובתי מדרש ייעודיים לגרים.
היום שלאחר בית הדין-לאן הולך מערך הגיור-תקציר מתוך כתב העת "דעות"
היום שלאחר בית הדין-לאן הולך מערך הגיור-תקציר מתוך כתב העת "דעות"
יהונתן רוזנק הוא מורה ומחנך בסמינרי ההמשך לגיור מטעם המכון ללימודי יהדות,
ומשמש עוזר הרב של קיבוץ כפר עציון
אף שאין כל דופי בהליך הגיור המתרחש בבתי הדין המיוחדים, קיימת בכל זאת נקודת חולשה במערך הגיור: היום שלאחר בית הדין. כדי לסייע למתגיירים להמשיך לקיים זיקה חיה ליהדות גם לאחר תהליך הגיור, יש למסד מערך ליווי לגרים שיכלול קהילות קולטות גרים, ימי עיון ובתי מדרש ייעודיים לגרים.
הממשלה מכרה את גיורי צה"ל לטובת ההקפאה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3984815,00.html
ש"ס התנגדה – וההצבעה על החוק להכרה אוטומטית בגיורי צה"ל נדחתה בחודשיים. יו"ר ועדת חוקה, ח"כ דוד רותם, מאשים בשיחה עם ynet: "הליכוד והעבודה מוכרים את המתגיירים ואת חיילי צה"ל – למען ההקפאה"
ועדת שרים לחקיקה דחתה הבוקר (ב') את ההצבעה על הצעת החוק של חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) שלפיה הגיורים שנעשו בצה"ל יוכרו גם מבלי אישור הרב הראשי לישראל. הוועדה קיימה דיון בעניין, אולם ההכרעה על גורל החוק נדחתה בחודשיים, בשל התנגדות ש"ס. לטענת נציג המפלגה בוועדה, השר משולם נהרי, החוק מהווה הפרה בוטה של הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה המנוגדת להסכם הקואליציוני שנחתם עמה.
שרי "ישראל ביתנו" ביקשו לקיים בכל זאת את ההצבעה, אולם בש"ס התעקשו להפיל את החוק. יו"ר הוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן, המזוהה עם נושא הגיור, קבע כי הדיון יימשך במועד אחר. אפשר שהשר מקווה כי בחודשיים אלה בג"ץ יכריע בעתירה הדורשת מהמדינה להכיר בכל גיורי הצבא, וממילא תהפוך הצעת החוק ללא רלוונטית.
ח"כ דוד רותם, מיוזמי החוק, האשים בשיחה עם ynet כי חלק משרי הממשלה הם "צבועים", וטען כי כמה מהם, שהבטיחו לו כי יתמכו בהצעה, לא עשו כן. "הליכוד והעבודה מוכרים את המתגיירים ואת חיילי צה"ל משיקולים פוליטים", אמר, "כנראה שהרצון לעשות הקפאה זה העיקר". "רק לפני שבוע הבטיח לי שר הרווחה, בוז'י הרצוג כי הוא תומך בחוק, וכי יפעל לקידומו בוועדה", אמר רותם, "והיום אני שומע כי הוא ביחד עם שר המשפטים, נאמן, עשו יד אחת לדחיית הדיון. זו בושה גדולה לממשלת ישראל שמעדיפה שיקולים פוליטיים צרים, על פני מתן פתרון למען אלה ששירתו בצבא ועברו את תהליך הגיור הצה"לי, וצריכים כיום להתמודד עם הטלת ספק ביהדותם".
רותם טען כי אין מדובר בהפרה של הסטטוס-קוו אלא בתיקון שלו – וגם מטרה זו מופיעה בהסכם הקואליציוני של ש"ס. הוא הסביר כי עד למשבר האחרון בסוגיה הוכרו בוגרי הגיור הצבאי כיהודים באופן אוטומטי על ידי רשמי הנישואים, ורק בתקופה האחרונה החליטו כמה רבנים כי הם אינם סומכים על גיור זה.
יוזם ההצעה אינו מסתפק בתשובת המדינה אתמול לבג"ץ ולפיה יוסמכו ארבעה רשמי נישואים ייחודיים עבור אזרחים שהתגיירו בצה"ל, משום ש"מחר יערערו על הרבנים עצמם". עוד אמר כי הוא מצפה שבג"ץ יקבע בעצמו כי אין כל צורך באישור הגיור, כפי שמציע החוק.
ב"נאמני תורה ועבודה" מתחו ביקורת על התנגדותה של ש"ס להכרה אוטומטית בגיורי צה"ל: "השר נהרי פועל כנגד איסור התורה להונות גרים וכדאי שיעיין בפסקיו של הרב עובדיה יוסף. לאורך כל הדורות דגלו חכמי ספרד בשיטת בית הלל ונראה שש"ס הולכת ומתנתקת מן המסורת הספרדית והופכת לסניף של דגל התורה".
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה כי "הצעת החוק אינה פותרת את הבעיה, והיא אף גרועה ופסולה בהיותה חקיקה אנטי-דתית, אשר ראוי שכל שוחר דמוקרטיה וחופש דת יתנגד לה. הכנסת אינה צריכה ואינה רשאית לכפות על בתי הדין הרבניים ורבני הערים את פרשנותה לגיור. במקום זאת עליה לבטל את המונופול של הרבנות על הגיור ועל נישואין. עליה לקבוע שהחלטות הרבנות יחולו רק על מי שמקבל אותן מרצונו, והמדינה תכיר בגיורים ובנישואין של רבנים מכל זרמי היהדות, ובנישואין אזרחיים".
בג"צ לא יתערב בביטול גיורים
http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=39041
בית המשפט העליון בחר להתחמק מדיון עקרוני בשאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לביטול גיורים
י´ תמוז ה´תש"ע
בית המשפט העליון יתחמק מדיון עקרוני בשאלת סמכותם של בתי הדין הרבניים לביטול גיורים – כך החליטו היום (שלישי) השופטים רובינשטיין, פרוקצ'יה והנשיאה בייניש. ההחלטה נמסרה בעקבות עתירת "מרכז צדק לנשים" באשר למצבן של שתי מתגיירות ממערך הגיור הממלכתי (בתי הדין שהוביל בזמנו הרב חיים דרוקמן), שגיורן נפסל על ידי בית הדין הגדול.
בעתירת "מרכז צדק לנשים", דרש הארגון את ביטול פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול. כמו כן, דרשו העותקים מבג"צ להורות לכל לשכות הרבנות המקומיות בישראל לבצע רישום נישואין לכל המחזיק בתעודה המאושרת על ידי הרבנות הראשית הרשום במערך הגיור הממלכתי ובמשרד הפנים. כאמור, העדיף בית המשפט פתרון נקודתי בעניינן של שתי המתגיירות, על פני הדיון העקרוני.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, נימקה בהחלטה כי "נושא הסמכות הוא שאלה רחבה שמאפשרת דיון נפרד ומורכב, בעוד שיש מקרים קונקרטיים שכבר בדרכם להיפתר. לא פותרים שאלות עקרוניות על גבם של אנשים". הנשיאה בייניש הוסיפה כי "אם יש סיכוי שהדיון בעניינם יסתיים בקרוב. יש לשאוף לפיתרון מיטבי לאנשים לפני העקרונות". לצד נימוקיה, פנתה הנשיאה לנציגי בית הדין הרבני הגדול שהשתתפו בדיון ואמרה כי היא "מקווה שמישהו חושב גם על השאלה העקרונית, כי הבעיה היא מאוד חריפה ומאוד קשה".
תנועת "נאמני תורה ועבודה" השותפה לעתירה נגד בית הדין הרבני הגדול, מסרה היום כי "סבלם של המתגיירים ושל אלה שכבר ויתרו מראש על רצונם להתגייר, ימשיך כל עוד לא תאמר אמירה חד משמעית בנושא זה. החלטת בג"ץ היום מוכיחה לצערנו שוב כי אין ברירה אלא להקים בית דין עצמאי אשר במרכזו תעמוד הדאגה לכלל ישראל. תחום הגיור משמש כבן ערובה בידיה של גישה חרדית נוקשה והקמת בית דין עצמאי תפתור בעיה זו."
גם מכון "עיתים" הביע מורת רוח מהחלטת בית המשפט העליון, באומרו כי הפסיקה "גורמת לאלפי גרים כאב ותחושה של חוסר ביטחון. לאור פסיקת בג"ץ, אנו מקווים שהגורמים המתונים בבית הדין הרבני יקחו אחריות על גורלם של המתגיירים ויפסיקו אחת ולתמיד את העוולה של פסילת גיורים".
הרב חיים דרוקמן מסר לכיפה כי הוא איננו מכיר את החלטת בית המשפט.
רפורמה בגיור-עכשיו האם תאומץ עמדתו של הרב דרוקמן או שמא יוחמרו הליכי הגיור?
רפורמה בגיור-עכשיו
האם תאומץ עמדתו של הרב דרוקמן או שמא יוחמרו הליכי הגיור? ראוי למוסדות השלטון להניח ידיהם ולא להכריע במחלוקות הלכתיות. במקום לחייב הסכמת נשיא בית הדין לכל גיור, יש להכיר בגיור הרבנים המקומיים ויבחרו המועמדים לגיור לאיזה בית דין ברצונם לפנות / הדר ליפשיץ
החלטת בית-הדין לפסול גיור עוררה תגובות נגד רבות וסוערות. הצד השווה שבהם – רבנים פוסלים את חבריהם. דייני ההרכב קובעים כי המגיירים 'דיינים פסולים', וטענה זו שבה אל חיקם מתומכי בתי-הדין של הרב דרוקמן. בתוך הצרמוניה מתבקש להבחין בשתי בעיות יסוד, הראשונה נוגעת לסמכות ההלכתית והשנייה למועמדי הגיור. הפולמוס חושף את העובדה כי אין גורם הלכתי מוסמך, המקובל על הכל, אף לא בין זרמים אורתודוקסיים מרכזיים כ'ליטאים' ו'ציונות הדתית'. המעיין בפסק הדין מגלה כי עמדתו של נשיא בית-הדין, הרב עמאר, המקבלת את הגיור, נדחתה ע"י חבריו הדיינים. הבעייה השנייה נוגעת למועמדי הגיור. מה יעלה בגורלם של החפצים להתגייר. אם נמצה עומק הדין, בכל חומרות הגיור, מי יעמוד בפנינו בדין?
אני מבקש לטעון כי בעיה יכולה להיפתר בחברתה. התחנכתי על ברכי 'הציונות הדתית' אשר צידדה בניסיונו של הרב גורן ליצור 'נוסח אחיד' בתפילה. בכך הלך בדרכו של הראי"ה קוק אשר ביקש להעמיד 'תל תלפיות'. הרבנות הראשית התיימרה להיות גורם הלכתי המקובל על כולם. עלינו להודות – משימה זו נכשלה לחלוטין. אין היום גורם הלכתי המקובל על כולם, וודאי שלא מוסד כזה. אין לנו אפיפיור יהודי, להבדיל, ולא עמנו יודע דעת עליון.
האם עלינו 'לקרוע קריעה' על המצב, ולחתור ללא הרף ל'קץ הימים' ולביאת גואל אשר יתרץ קושיות ובעיות הלכתיות? דומני כי ראוי וניתן להלך בצניעות, ולשאת את המחלוקות. גם כאשר רמו הקולות, ובתוכם הגידופים ההדדיים, הבה ננסה לשחזר 'את והב בסופה'. לאמור – ביסודם של דברים 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים', ויש להמשיך ולחיות עם הפלורליזם ההלכתי. יפסקו ה'ליטאים' כהבנתם, ורבני הציונות הדתית ימשיכו בשלהם. את דגלנו נרים, אך גם אחרים יאחזו בשלהם, לא יוותרו על אמונותיהם ודעותיהם.
כאן אנו מגיעים אל המתגיירים בכלל, ואל האומללה אשר גיורה הוטל בספק. דווקא ה'כאוס' ההלכתי מאפשר לפתור בנקל את בעייתה. החלטת בית-הדין, הקובעת כי היא מנועה מלהתגייר, איננה מחייבת את החולקים. ברצותה להינשא מחדש, תוכל ללכת לבית-דין אחר, אשר יכניסה לחופה כדת משה וישראל. כל רבנות מקומית מוסמכת להשיא במדינת ישראל, ולא תמו גואליה, החולקים על בית-הדין הגדול. פיתרון דומה קיים לכל המתגיירים בבית-הדין של הרב דרוקמן.
ומה יהיה על גיורי העתיד? האם תאומץ עמדתו של הרב דרוקמן, וייסכר פי מקטרגיו, או שמא יוחמרו הליכי הגיור – ונמצאנו מגבירים את הבעיה החברתית? ומי מוסמך להכריע במחלוקת – האם חקיקה של הכנסת צריכה לפסוק הלכה כרב שרמן או כרב עמאר, או שמא החלטת ממשלה או יועץ משפטי? דומני כי ראוי למוסדות השלטון להניח ידיהם, ולא להכריע במחלוקות הלכתיות. יש להתאים את החוק והמוסדות הדתיים למציאות ההלכתית והחברתית בעם היהודי.
הוזכר המצב החוקי בסוגיית הנישואין. כל רב מקומי פוסק כהבנתו, ומחליט אם להשיא את בני הזוג. כך נפתרה, במידה רבה, בעייתם החברתית של עולי אתיופיה. כשרבנים סירבו להשיאם, הלכו הם אל רב העיר נתניה שהכיר בהם. כל רב מקומי מוסמך היה לגייר, ומעשהו אושר ע"י המדינה. יש להשיב את המצב החוקי כבראשונה. במקום לחייב הסכמת נשיא בית-הדין לכל גיור, יש להכיר בגיור רב מקומי. יבחר מועמד הגיור לאיזה בית-דין ברצונו לפנות.
הצעת חוק ברוח זו הונחה על שולחן הכנסת זה מכבר, בידי ח"כ דודו רותם מאפרת. רותם, בוגר ישיבה ושומר מצוות בעצמו, יודע כי הצעתו איננה נוגדת את ההלכה, אף לדעת המחמירים. משבר הגיור יכול וצריך להוליד יוזמה מהירה להשלמת החקיקה, המתאימה למציאות ההלכתית, של עמדות חולקות המתקיימות אישה לצד רעותה. חקיקה זו תאפשר למועמדים רבים יותר לעבור בשערי הגיור, כל אחד במקום שלבו חפץ.
הפלורליזם ההלכתי הולם תרבות דמוקרטית. יילחם כל אחד על דעותיו, ויתקיימו האמונות השונות. כך נרבה שלום בעולם, ונתרום לשלמותו של העם היהודי.
הדר ליפשיץ עמד בראש ועדה ציבורית שבחנה את שירותי הדת במדינה מטעם תנועת "נאמני תורה ועבודה"
על חלום הרבנות הכלל ישראלית-יונתן בן הרא"ש
http://www.datili.co.il/index.php?id=33590
יונתן בן הראש, יו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה' סבור שבג"ץ מחליף בהצלחה את הרבנות הראשית שמתבצרת בתוך תפיסה קנאית- חרדית.הפסיקות האחרונות בנושא הגיורים מהוות צעד חשוב ונכון על מנת להחזיר את ראייתו הכלל ישראלית של הרב קוק זצ"ל אל הרבנות הראשית.
20/05/2009
כאשר הוקמה הרבנות הראשית על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, היא הוקמה מתוך ראייה כלל ישראלית. גישתו הכלל ישראלית נבעה מתוך אחריות לגודל השעה, ולאחריות העצומה לאחדות האומה השבה אל ארצה. הרב קוק השכיל להבין כי תפקידה של הרבנות הראשית יכולה לשמש כמקום המחבר בין דתיים לבין חלוצים, בין שומרי מצוות לבין חופשיים. הרב קוק דגל בתפיסת התורה כשייכת לכל העם היהודי ומכילה בתוכה את הכוחות השונים הפועלים בעם. מתוך כך, שאף לכך שהרבנות הראשית לישראל תשמש כמגדלור רוחני לכל העם היושב בציון.
מרחק רב עברה הרבנות הראשית לישראל מחזונו הגדול של הרב קוק עד למציאות העגומה השוררת כיום בבתי הדין הרבניים. במקום אחריות לכלל ישראל, ודאגה למרקם העדין המחבר את עמנו – התפיסה השלטת כיום מתבצרת בד' אמות של קנאות דתית-חרדית, המרוכזת בעצמה ובהקפאת היהדות על שמריה הגלותיים ללא כל נכונות לפשרה ולהכלה של חלקים גדולים בעם שמחוץ לחברה החרדית.
בימים האחרונים עלו לכותרות כמה פסיקות חשובות של בג"ץ, שלמעשה ממחישות כי בג"ץ הוא שקיבל על עצמו את אותה האחריות לכלל ישראל שאבדה מן הרבנות הראשית. פסיקה אחת, נוגעת לבירור המשפטי שהתנהל בבג"ץ סביב שערוריית ביטולי גיוריו של הרב דרוקמן. והשנייה, נוגעת לתביעתה של התנועה הרפורמית להכרה בתכניותיהם להכשרת גרים.
בפסיקה הנוגעת לעניין ביטולי הגיורים, התייצב הבג"ץ לימינו של הרב דרוקמן, ודרש מן הדיינים שהביעו ספק בכשרותם של הגרים – לנמק באיזה סמכות העזו פניהם לקבוע קביעה שערורייתית שכזו. לעצם העניין, מדובר בדוגמא נוספת לצרות האופק של היושבים בכס הדיינות הנלחמים ברב דרוקמן שבכל הווייתו דורש בטובת כלל ישראל, ומתוך אחריות זו לטובת כלל ישראל, לאור חזונו של הרב קוק, פעל לקרב גרים מ"זרע ישראל", שהגיעו ארצה מחבר העמים לאחר תלאות רבות. שערו בנפשכם איזה חילול ה' נגרם על-ידי אותם דיינים שכביכול "חרדים לדבר ה'", אך מבזים ומשפילים גרים שאנו מצווים באהבתם. ניתן רק לדמיין איזה סבל עוברת עולה חדשה מחבר העמים, שהגיע לארץ ישראל אחרי שנים של סבל ויסורים על היותה יהודיה, וכל משאת נפשה להגיע הבייתה למדינת היהודים – וכאן לפתע היא מגלה שהיא כלל לא יהודיה, "אזרחית סוג ב'". למרות ההשפלה שבדבר, היא אוזרת עוז ומתחילה תהליך ארוך של גיור שבסופו מודיעים לה בשמחה כי היא יהודייה כדת וכדין. ופתאום, לאחר זמן מה, כאשר היא רוצה לבוא ולהתחתן ברבנות, מגיעה ההשפלה הנוספת ומודיעים לה בשנית כי היא אינה יהודייה כשרה, שהרי היא עברה גיור במכון לגיור תחת הנהגתו של הרב חיים דרוקמן שאינו כשר דיו לדידם של אותם דיינים. אוי לעם שאלו דייניו. בפסיקה החשובה השנייה, חיזקו בג"ץ את העמדה שיש לשלב את כל הכוחות בעם היהודי במשימה החשובה של סיוע לאלפי הגרים המעוניינים להשתלב באופן מלא בחברה היהודית בישראל. רוח דומה עלתה ממסקנות ועדת נאמן, משנת 2002, שקבעה כי כל טקסי הגיור יבוצעו על פי ההלכה האורתודוכסית, אך הלימוד המקדים וההכשרה תבוצע על ידי כלל הזרמים ביהדות. עמדה זו, הקובעת כי יש לדבוק במגמה של שיתוף פעולה בין הזרמים ביישום פתרון אתגר הגיור, נובעת מתוך אותה אחריות לכלל ישראל, תוך קיום שותפות אמת בין כל חלקי העם, לשם שמירה על המרקם העדין המחבר אותנו.
אסור לתת בידי קומץ רבנים חרדיים קיצוניים להוביל אותנו אל התהום ולעברי פי פחת. לאור פסיקות בג"ץ יש לשוב ולקרוא למנהיגנו שישיבו את השפיות לידי הרבנות הראשית לישראל, וישיבו את הרבנות לימי תפארתה שחזון כלל ישראל עמד בראש מעייניה. אילולי זאת, אין מוצא אלא שיקומו רבנים בעלי שיעור קומה מן הציונות הדתית ויכוננו בעוז ובגאון רבנות ממלכתית עצמאית שתשיב את רוח מרן הרב קוק זצ"ל, ובכך יחזירו עטרה ליושנה.
הכותב כיהן כיו"ר תנועת 'נאמני תורה ועבודה'
מצו גר! / ד"ר עליזה לביא. פורסם ב"עת לדרוש", עלון פ"ש של התנועה
מצו גר! / ד"ר עליזה לביא. פורסם ב"עת לדרוש", עלון פ"ש של התנועה
ד"ר עליזה לביא מרצה לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, פעילה ב 'קולך', ערכה את הספר "תפילת נשים".
מבוסס על דברים שנאמרו בעצרת המחאה שנערכה מול בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פורסם ב ynet ב 9/6.
שאלת הממשק בין ציונות לבין יהדות מלווה את העם היהודי מזה למעלה מ-100 שנה. דומה שכעת היא הגיעה לנקודת אל-חזור, ודווקא בנושא שהוא אולי הפחות צפוי: הגיור. לא השבת, לא הגיוס, לא השלטון, לא בית המשפט, אלא נושא הנוגע למי שאינם חלק מהעם היהודי. אך במבט מעמיק יותר ניתן לראות, שבשאלת הגיור אכן מתנקזים כל ההיבטים של חיינו בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הביטוי החיצוני לנקודה קריטית זו ניתן בשבוע שעבר, כאשר מאות מפעילי הציונות הדתית התכנסו בשני מוקדים, בעקבות החלטת בית הדין הרבני הגדול לבטל בצורה גורפת ורטרואקטיבית את הגיורים שערך בית הדין בראשות הרב חיים דרוקמן. עצרת מחאה נערכה מול בית הדין הרבני הגדול בירושלים, ואילו עצרת תמיכה ברב דרוקמן נערכה בישיבת "אור עציון".
למעשה, סוגיית הגיור היא מקראה המשקפת את פניה של החברה הישראלית. אלו שמסתגרים, שבחרו לחיות בגטאות חברתיים – מתנצחים. הרוב הדומם אדיש להתנצחות זו, שכן שגרת חייו לימדה אותו להתעלם מוויכוחים המסתיימים במפח נפש, בין אם הם בנושאי דת ותרבות, בין אם הם בנושאי מדיניות ופוליטיקה ובין אם הם בנושאי כלכלה וחברה. הרוב הדומם סבור – ואולי בצדק – שקולו לא ישפיע על התנהלות אינטרסנטית של אישים פוליטיים, אז "חבל על הזמן". אלו הכואבים את נושא הגיור ועוד יותר מכך כואבים את הגרים כבני אדם, הקשובים למצוקה ולמועקה ומכירים את טבעה של היהדות ואת עולמם של חכמים, ורוצים לפעול לשינוי – הללו מגלים ששוב הפכה הדת לקרדום פוליטי.
הזירה הציבורית-הלכתית הופקרה לחרדים, שהשתלטו על בתי הדין הרבניים בכל הרמות. הרבנות הראשית הממלכתית היא, במידה רבה, שלוחה של הרבנות החרדית. השילוב העגום בין פוליטיקאים תאבי שלטון, שקנו מכל הבא ליד לבין מגזר חרדי לא-ציוני, המנותק מהמדינה ומהצבא, מוביל למציאות קשה מנשוא. כך משתלט מגזר חרדי על צמתי ההכרעה בסוגיות דת ומדינה, ונוטל לידיו את הכוח להחליט מה ראוי ומה אינו ראוי מבחינה הלכתית. מי ראוי ומי אינו ראוי לשמש ברבנות, וכעת – מי יבוא ומי לא יבוא בקהל ישראל. זהו מצב הרסני.
לשאלת הגיור יש להתייחס קודם כל, ואולי אפילו רק, בבחינה מעשית. גם מי שמבקש להקל בגיור העולים, רואה זאת כפתרון של חוסר ברירה, למצב בו החטא הקדמון היה עצם העלאתם ארצה של מי שאינם יהודים על פי ההלכה.
אך הדבר כבר נעשה, וראוי להזכיר, שפניה היפות של החברה הישראלית – התגלו בתהליך זה. הקדשנו מחשבה לקליטה ראויה. ניסינו ללמוד מטעויות העבר. רבים מאמצים משפחה, שכן ערירי, חייל בודד ומלווים גרים בתהליך הארוך והמייסר.
אכן, עולים רבים הגיעו ללא עדות מוכחת על יהדותם, וחלקם כאמור כלל אינם יהודים על פי ההלכה. אך הם כאן, איתנו ועם ילדינו, בבתי הספר, בקהילות, בתנועות הנוער, בצבא, באוניברסיטה ובעולם העבודה. רובם הפנימו את החוויה וההוויה הישראלית והם חלק מהן. כעת הם מבקשים להשלים את הקליטה ולהפוך ליהודים.
המתגייר והמתגיירת בני זמננו מבקשים להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית ולהיות חלק מנשמתה. חובה עלינו לפתוח את הדלת מבלי לבדוק בציציותיהם. הדור הצעיר דובר עברית משובחת, משרת בצה"ל ומקריב את חייו, נושא בנטל, יוצא לעבודה, מתחתן עם ילדנו. והם הרבה יותר ישראלים מאלו המבקשים למנוע מהם להצטרף לעם היהודי.
חג השבועות מאחורינו. הדמות המרכזית בו אינה משה רבינו, שקיבל ביום זה את עשרת הדברות, אלא רות המואבייה שהצטרפה לעם היהודי וזכתה להוליד את שושלת המלוכה של בית דוד. אותה שושלת ממנה יבוא משיח בן דוד. גם גיורה של רות היה מלווה במחלוקת בשל מוצאה, שהרי התורה אסרה על בני עמון ומואב להתגייר. אך בועז גילה מנהיגות ופסק: התורה אסרה לגייר מואב ולא מואבית, עמוני ולא עמונית. מנהיגות כזו היא הנחוצה לנו כעת.
דרושה סמכות הלכתית אמיצה שתפסוק בעניין ותביא לשינוי המיוחל. בשלו התנאים לפתור סוגיה קשה זו. זוהי שעת הכושר להביא להתפתחות הלכתית מבורכת ברוחה של ההלכה.
כדאי לזכור, שהעולים הללו ממדינות חבר העמים, הם צאצאי יהודים. הוריהם וסביהם נטשו לרוב את היהדות מתוך כפייה, מאילוצי משטר קומוניסטי אתיאיסטי ואנטישמי. אמנם, רבים לא באים להתגייר מתוך הכרה פנימית עמוקה בעקרונות היהדות. נכון, סביר להניח שהם לא ישמרו את תרי"ג מצוות וכנראה שגם לא את מקצתן. אך החלופה גרועה בהרבה: הישארות מאות אלפי לא-יהודים בקרבנו, תוך יצירת "רשימות שחורות" של פסולי חיתון, ניכור אנושי וחברתי, התבדלות ושנאה. מכל אלו יש לנו די מן האויבים שסביבנו; איננו צריכים להוסיף לכך מתוכנו.
t