מודל קהילתי-דמוקרטי

תמצית דו"ח הוועדה

הוועדה בחנה את המצב הקיים של הממסד הדתי בישראל, הרבנות והמועצות הדתיות. אין ספק כי המצב הקיים היום מחייב שינוי משמעותי. הוועדה בחנה את ההצעות השונות למבנה חדש למועצות הדתיות ואלו מסקנותיה העיקריות לגבי כל הצעה:
א. שלטון מרכזי. (גביזון-מדן, גפני, לוי – בן דהאן). הצעה זו גורסת ריכוזו של השירות בידי גוף מרכזי, במשרד ראש הממשלה או כרשות עצמאית. הוועדה סבורה כי הצעה זו משמעותה מירכוז קיצוני של השירות, והגבלת יוזמה קהילתית ומקומית.
ב. שלטון מקומי. (החלטת ממשלה). וועדת צדוק בחנה ושללה הצעה זו פה אחד. הוועדה סבורה, בעקבות וועדת צדוק, כי הכנסתם של שירותי הדת לשלטון המקומי תפגע באוטונומיה הדתית, ותחריף את העימותים ביחסי דת ומדינה.
ג. שינוי במבנה המועצות הדתיות. (ועדת צדוק). עיקרי ההצעה של ועדת צדוק היא העברת השליטה במועצות הדתיות משר הדתות, לגורמים מקומיים (שלטון מוניציפלי ורבנים מקומיים), וייעול תפקודן. כמו כן הגבלת זמן כהונתם של רבנים מקומיים. יתרונה הגדול של הצעת ועדת צדוק הוא בשילוב של פשטות ביישום ושיפור המצב הקיים. הוועדה סבורה כי יש לאמץ את דו"ח וועדת צדוק וליישמו לאלתר.
ד. קהילה. (הדר ליפשיץ). הצעה זו קוראת להעביר את התקציבים והסמכויות בנושאי דת מהמוסדות הפוליטיים לבתי-הכנסת והקהילות. הוועדה סבורה כי הצעה זו, למרות יתרונותיה החשובים, טעונה ניסוי הדרגתי שיבחן את אפשרות יישומה.
הוועדה ממליצה לנסות את המודל הקהילתי במקומות אחדים. הוועדה ממליצה להנהלה לחבור לגורמים ציבוריים נוספים לקידום הרפורמה הנדרשת בשירותי הדת היהודיים.