מחברי "תורת המלך" לא יישפטו? מצוין!

 

 

http://www.ynet.co.il/articles/0%2c7340%2cL-4235782%2c00.html 

 

טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שהחליט לא להעמיד לדין את כותבי תורת המלך. התוצאה במשפט תמיד תהיה רעה: אם הספר ייפסל – כותביו יהפכו לגיבורים, אם השופטים יזכו את מחבריו – הרי שיינתן להם הכשר

 30.05.12

 

שמחתם נבעה, קודם כל, מפני שנוצר כאן אפקט השפעה הפוך. ההתלהמות כנגד תורת המלך". כתבו אותו אנשים חסרי סמכות, אשר נמצאים בשולי השוליים של העולם התורני. אלא שלשמחתם, מי שמקדם להם את המכירות והופך אותם לגיבורים אינו חגי עמיר או ג'ק טייטל, אלא דווקא דורשי השלום והצדק שאינם מבינים בחינוך, והחלו בהסתערות משפטית שנראית יותר כמו תרגיל אוגדתי הנועד כל כולו רק לצורך פיצוץ בלון.

פעילות משפטית, גם אם היא נכונה, מוצדקת ומוסרית, משיגה לעיתים רבות את האפקט ההפוך. היא נותנת עוד זמן מסך לקיצונים שכל-כך רצו בו, ומגדילה את מספר חסידיהם. לא מדובר במנהיגים דתיים בעלי השפעה, אלא באנשי שוליים שהפכו להיות מנהיגים דווקא בגלל העיסוק המשפטי הנרחב סביבם.

למערכת החוק והמשפט יש תפקיד חשוב ביותר במאבק נגד מגמות של הקצנה. כל איש רוח, רב או אימאם, חייב להיות נתון למרותו של החוק שאמור למנוע אותו מלומר דברי הסתה. אלא שבסוגיות חופש הביטוי בדברים שיש בהם חשש עתידי ולא מיידי, גם החוק אינו ברור. המציאות מורכבת וקשה מאוד למדוד מהי הסתה ומהי אמירה לגיטימית.

קירחים מכאן ומכאן

לכן, השאלה אינה מה צודק, אלא האם חכם ליזום כל-כך הרבה מהלכים אקטיביים המבקשים משופטים להביע את דעתם. מהלכים משפטיים אלו, יהיו תוצאותיהם אלו או אחרות, לא ימנעו את ההקצנה אלא רק יגבירו ויחזקו אותה.

מה שלא יקרה, יהיה רע: אם בית המשפט יעמיד את כותבי הספר לדין, על חיבור תורני (נוראי!) שכתבו, הם יהפכו

למנהיגים וגיבורים. אם בית המשפט יטען שלא ניתן להעמידם לדין, הרי שבכך הוא יעניק כשרות לכותבי